במסעי השני ברחבי גליציה הפולנית, בקרתי באתרים רבים בהם נחשפתי לעושר רב של ממצאים היסטוריים יהודיים. גילויים אלו חזקו בי את התובנה, כי אותם שרידי הקהילות שהושמדו בשואה, ניצבים כעדות אילמת לעושר היהודי והתרבותי העצום שהיה הבסיס הקיומי של היהודים בחבל ארץ זה.

​

שרידי הקהילות שנחשפו: בתי כנסת, בתי עלמין, קברי אחים, מקוואות בתי ספר ובתי קהילה פזורים כאודים מוצלים מאש בכפרים ובעיירות. שרידים אלו שמשו לי כסימני דרך ללימוד והבנה של חייה של הקהילה היהודית במקום, ומקומה ומעמדה בניהול העיירה או הכפר.

​

במהלך הביקור בכפרים וגילוי שרידי הקהילות השונות הקדשתי חלק מזמני למפגשים עם התושבים המקומיים ובפרט זקנים בודדים שנותרו והיו עדים לגירוש וההשמדה כדי להגיע לחקר תולדות יהודי הכפר, מסלול חייהם המשותף, נכסי התרבות הכלכלה והרוח שהותירו ודרכם האחרונה לגטאות, מחנות עבודה וריכוז, אתרי השמדה המוניים וקברי אחים.

​

במהלך המסע חשפתי קברי אחים רבים, עלומים ואף ללא תיעוד וסימון, סיפורי פוגרומים מקומיים עם סיום המלחמה שהתבצעו על ידי המחתרת הלאומנית ארמיה קריובה וגורלם הטראגי של ניצולי השואה שניסו לחזור לביתם למצוא את קרוביהם ששרדו ולשקם את חייהם. מצאתי שרידי בתי כנסת בכפרים שנותרו שמורים בסיועם של מועצות הכפרים והעיירות וארגוני צדקה וגופים פילנטרופים שונים . גיליתי בתי עלמין ואתרי זיכרון נידחים בשולי הכפרים ובעיירות ששוקמו בסיוע יוצאי הקהילות ונדבנים יהודיים מחו"ל. אתרי זכרון בודדים שוקמו ע"י סטודנטים ובתי ספר מקומיים ומשלחות של תלמידים מהארץ.

באחד מאתרי ההשמדה נפגשתי עם סטודנטים מקומיים שמטפלים בשימור האתר במסגרת פרויקט מחויבות אישית של שימור הזיכרון מתוך צורך ללימוד והזדהות של שותפות גורל עם קורבנות הטרגדיה של הקהילה היהודית שהושמדה במקום. להפתעתי מצאתי גם מס' לוחות זיכרון שהוצבו במרכזי העיירות לציון זכרם של יהודי העיירה בחסות המועצה המקומית.

​

אין ספק שדווקא באותם כפרים נידחים היתה מגמה חיובית של הזדהות עם גורלם של היהודים ע"י עיצוב הזיכרון הלאומי של קורבנות השואה. נושא זה אינו פוסח על הטמעת זיכרון גורלם של היהודים שהושמדו שם, כמו הצורך לשמר את האתרים היהודים שנותרו.

מסע זה עבורי מסמל את חזונו של הנביא ישעיהו (ו' י"ג) : "ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קודש מצבתה".

 

מאיר שילה

תשע"ו