שם הקהילה:              זפייניק שז'בסקי  

שם בפולנית:              Strzyzewski
מקום/ כתובת:            על הדרך צפונה מהעיירה על גבעה תלולה  

תאריך:                       30/5/2016
אתרי תיעוד/שימור:    בית עלמין , קבר אחים  

מתעדים:                    מאיר שילה   Malgorzata Ploszaj
אנשי קשר:     
    

תיאור כללי. סיפור הקהילה:
אוכלוסיה:  בשנת 1941: כ-1,802 תושבים מהם כ-244 יהודים 

תולדות הקהילה:
במאה ה-16 היתה ז'פייניק סצ'יז'בסקי כפר מלכותי זעיר. יש להניח שמעמד של עיר ניתן לה בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19. בשנות השמונים למאה ה-19 היתה עיירה קטנה ובה 1,718 תושבים, מהם 264 יהודים. ב-1921 היו בז'פייניק סצ'יז'בסקי 1,802 תושבים, מהם 224 יהודים. התושבים הפולנים עסקו בחקלאות ואילו היהודים במסחר ובמלאכה. במקום היתה טחנת-קמח. מסוף המאה.ה-18 התקיימו בז'פייניק סצ'יז'בסקי ירידים שבהם סחרו בעיקר בצמר, פשתן ובדים. הקהילה הקטנה בז'פייניק סצ'יז'בסקי חלשה גם על יהודי היישובים הסמוכים, ז'פייניק ביסקופי וז'פייניק מארצ'ישובסקי שבהם ישבו ב-1921 כ-40 יהודים.

בשנות השמונים למאה ה-19 כיהן כרב המקום ר' קופל ברנר. כבכל ערי הסביבה, כן בז'פייניק סצ'יז'בסקי היה בנובמבר 1918 פוגרום, וכמה יהודים נפצעו קשה. כנראה שבעקבות מלחמת-העולם ה-1 והפוגרומים עזבו את העיירה מקצת מיהודיה. בשנות העשרים של המאה ה-20 ניסתה הקהילה הקטנה בעזרת הג'וינט לשקם את כלכלתה.
ב-1929 נוסדה קופת "גמילות-חסדים" ובה 22 חברים; בשנים 1929-1930 ניתנו מטעמה 45 הלוואות ובשנים 1930-1931 עלה מספרם של הלווים מן הקופה ל-106. סך כל ההלוואות הגיע ל-8,500 זלוטי. מלבד קופת גמ"ח קיימו יהודי המקום חברת "לינת-צדק". באותה תקופה נסתמנה בז'פייניק סצ'יז'בסקי פעילות של חוגים ציוניים. במקום היה קן "עקיבא". בבחירות לקונגרס הציוני ב-1935 קיבלה רשימת "המזרחי" 14 קולות מכלל 16 הבוחרים.

ז'פייניק סצ'יז'בסקי נכבשה בידי הצבא הגרמני בתחילת ספטמבר 1939. במקום עצמו וביישובים שמסביבו גרו אז כ-300 יהודים. באוגוסט 1941 באו לז'פייניק סצ'יז'בסקי כמה עשרות יהודים שגורשו מגורליצה; כנראה שגם יהודים מן הכפרים הסמוכים הועברו לשם. בסוף 1941 הוקם במקום גיטו אשר חוסל ב-9 באוגוסט 1942. ליהודים נאמר, שעליהם לעבור למקום-מגורים אחר ואף הותר להם לקחת חפצים אישיים ומזון במשקל של 25 ק"ג. מבין היהודים שהתייצבו לגירוש נבחרו כ-30 גברים צעירים, והללו שולחו למחנה-העבודה בפלאשוב. השאר, רובם זקנים, נשים וילדים, הועברו ליער "דומברי" שליד ז'פייניק ביסקופי, ושם נורו למוות בידי אנשי הז'אנדארמריה הגרמנית שבאו מיאסלו ומגורליצה. בקבר-אחים ב"דומברי" נקברו באותו יום 364 איש. לאחר השחרור הוקמה במקום מצבה.

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
בית העלמין ממוקם במעלה הגבעה על מורד תלול בתוך היער יש דרך מרוצפת שמובילה אליו ניתן להגיע ברכב. מצויות כ 50 מצבות במקום, אין גדר ואין סימון או תיאור קורות הקהילה.

(קבר אחים של יהודי זפייניק מצוי בלס דברי (כרטיס 52) על דרך מקומית שמובילה מזפייניק כ – 3 ק"מ לצינז'קוביצה על גבעה מהדרך פניה שמאלה לתוך יער 2 ק"מ , במעלה הדרך בצד ימין ממוקם שלט גדול מאבן המציין כניסה ליער לקבר האחים כ 200 מ' הדרך יורדת לקבר רחב עליו מצוין בגדול מס' הנרצחים 364 .)