בית כנסת

יאשליסקה

שם הקהילה:             יאשליסקה  

שם בפולנית:             Jasliska
מקום/ כתובת:           Jasliska   

תאריך:                      1/6/2016
אתרי תיעוד/שימור:   בית עלמין  

מתעדים:                   מאיר שילה   Malgorzata Ploszaj
אנשי קשר:     

    


תיאור כללי. סיפור הקהילה:
אוכלוסיה: בשנת 1941: כ-896 תושבים מתוכם כ-224, לאחר השואה נותרו: 5 – 6 יהודים.


תולדות הקהילה:
ב-1366 הוקמה באישורו של המלך קאז'ימיר הגדול העיר יאשליסקה (במקום שבו היא נמצאת היום או ליד היישוב הכפרי פוסאדה-יאשליסקה), ועד ל-1432 היתה עיר מלכותית. באותה שנה עברה יאשליסקה לרשותם של הבישופים מפשמישל, וכנראה היתה בידיהם עד סוף המאה ה-18. במאה ה-15 הוקפה יאשליסקה חומה בצורה. למן המאה ה-15 ועד למחצית השנייה של המאה ה-17 נודעה יאשליסקה במסחר היינות ההונגאריים (היה במקום מחסן גדול של יינות מיובאים מהונגריה) ובמסחר בסוסים.
במאה ה-18 נסתמנה ירידתה של העיר, שכן פחת הסחר ביינות מיובאים. במאות ה-19 וה-20 עמדה זו בקפאונה: העיר שכנה למרגלות הרי הקארפאטים, ולא עברה בה מסילת-ברזל (תחנת-הרכבת היתה במרחק של 24 ק"מ ממנה, והכביש במרחק של 17 ק"מ). בגמר מלחמת העולם הראשונה נשלל מיאשליסקה מעמד של עיר. במאות ה-16-18 נאסרו מגוריהם של היהודים ביאשליסקה. מועצת העיר החליטה על כך בשנים 1593 ו-1630, וב-1608 אושר איסור זה בפריבילגיה שהעניק הבישוף מפשמישל ליאשליסקה. באותה פריבילגיה נאסר על היהודים לחכור בתים ומגרשים, ולשכור דירות, אף כי הותר לשהות במקום בימי יריד ושוק. נראה שהעירונים הפרו אף את ההיתר לשהיית היהודים בימי שוק ויריד, שכן ב-1611 התלוננו יהודי רימאנוב וז'שוב, שהעירונים ביאשליסקה מונעים מהם לסחור ביינות ולשהות בעיר בימי יריד. עם ביטול הפריבילגיות המיוחדות של הערים הכנסייתיות בתקופת השלטון האוסטרי, התיישבו ראשוני היהודים ביאשליסקה.


ב-1808 ישבו בה שתי משפחות יהודיות (9 נפשות). אך היישוב היהודי גדל לאחר מתן שיוויון-זכויות ליהודי גאליציה ב-1867. במקום הוקמו שני בתי-תפילה: לחסידי צאנז ולחסידי סאדיגורה (ריז'ין). אולם ריחוקו של המקום מקווי-תחבורה ומחסור במקורות-פרנסה גרמו לקפאונו של היישוב היהודי, שלא יצא מגדר של ישוב דל, כפרי, עד שחוסל בתקופת השואה. לקראת סוף המאה ה-19 היתה ביאשליסקה קהילה מאורגנת.


בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם סונפה יאשליסקה לקהילת רימאנוב. בסוף המאה ה-19, או בתחילת המאה ה-20, כיהן כאב"ד יאשליסקה ר' שמעון טסלר, ממנו קיבל כנראה ר' יצחק-זאב פורר. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם כיהנו כרבני יאשליסקה אפרים-דוד ב"ר יחיאל-נתן הלברשטם, ואחריו ר' דוד ב"ר מנחם-מנדל -גם הוא לבית הלברשטם. ר' אפרים-דוד עזב את יאשליסקה והיה לאדמו"ר מישלניץ, ואילו ר' דוד היה לאדמו"ר בטשבין. שני הרבנים ומשפחותיהם נספו בתקופת השואה. ביום הראשון למלחמת-העולם השנייה,


ב-1.9.1939 גירשו שלטונות פולין את יהודי יאשליסקה -כ-100 משפחות -לרימאנוב. הנימוק לגירוש היה, שהאוכלוסיה היהודית איננה נאמנה ואין לסמוך עליה במקום הקרוב לחזית. מאוחר יותר, אך עוד בספטמבר 1939, כאשר גורשו יהודי רימאנוב על ידי הגרמנים לשטח-הסיפוח הסובייטי, נמלטו יהודי יאשליסקה ששהו שם מזמן הגירוש וחזרו למקום מולדתם. ביאשליסקה הוקם יודנראט, ואילוגיטולא הוקם כנראה במקום. ניתן לומר כי במשך שלוש שנות שלטון הנאצים הראשונות היה סבלם של יהודי יאשליסקה פחות מזה של קהילות אחרות. הם לא סבלו רעב, שכן המשיכו לסחור עם איכרי הסביבה ולהתקיים על כך, וכן לא היו אקציות. אמנם רבים נשלחו אז לעבודות כפייה, אבל לא היו הוצאות-להורג. מצב זה נמשך עד ספטמבר 1942.


בראש חודש אלול תש"ב נצטוו כל יהודי יאשליסקה להתאסף במרכז העיירה. הצעירים -גברים, נשים וילדים -נשלחו ברגל לתחנת הרכבת באיבוניץ" מרחק של 28 ק"מ מיאשליסקה, ומשם הובלו ברכבת למחנה-המוות בבלז'ץ. הקשישים הובלו ברגל לעיירה הסמוכה דוקלה ושם נורו למוות יחד עם יהודי דוקלה ביער בארווינק. ב-1942 היה ביאשליסקה מחנה עבודה ליהודים. הללו הועסקו בכריתת עצים ביער, במרחק של 8 ק"מ מיאשליסקה. העבודה במחנה היתה מפרכת ביותר. מניצולי קהילת יאשליסקה היו רק חמישה או שישה.


תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
בית הכנסת עץ הממוקם בפינה הדרום-מערבית של השוק נשרף במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי הגרמנים.
בית העלמין היהודי ממוקם בראש הגבעה ביציאה הדרומית של יאשליצקה, הוא הוקם בשנת 1883 והיה פעיל עד מלחמת העולם השנייה. המקום מגודר עם שער ברזל פתוח. בתוך המתחם אין מצבות אך ישנם שני מבנים הראשון שימש כבית מגורים של אדם פרטי שהלך לעולמו. בית העלמין היה הרוס,. להרס בית העלמין היה אחראי טוחן מקומי, שהשתמש במצבות לבנות סכר בנחל עבור הפעלת טחנה הקמח שלו. מצבות רבות נמצאו שוכבות בחלק הרדוד של קרקעית הנחל במרחק של מאתיים וחמישים מטרים מבית העלמין. בשנים 2005 ו -2006 פעל ארגון חסד Magurycz באמצעות קבוצת מתנדבים אשר מצאה קרוב לארבעים מצבות באפיק נחל Bełcza (ארגון שעוסק בשיקום בתי עלמין בראשותו של שמעון מגוריץ) והעבירה את המצבות לשיקום אך לא החזירה אותם , לא ברור מה עלה בגורלם. יש מידע לא מבוסס כי המצבות נמצאו ונשמרות כרגע במחסן הכלכלה העירוני פוסאדה Jaślińska. 


להלן שמות ותאריכים של שמות היהודים שנקראו על גבי המצבות שנאספו:


אריה לייב, בנו שמואל , ד. 1 Adara 5649 (?); בן Awracham Eibisz שלם, מת. טבת 5694; בן? (זכר); צבי מנדל, בנו של יעקב, ד. (?) 56 תמוז .., חי 64 שנים; Eljachu, כפי שתוקן. 5687; פריידה Gitru, בתו של צבי , מת. 5680; (?) הינדה, בתו של צבי, מת. כסלו 5683 (?); בן Eizel אילי יוסף, מת. 5680; ישוע אשר, בנו של דוד, מת. 14 tiszrei (לפני סוכות), 5675; Jota מנדל ליזר, כפי שתוקן. 5696; בן קלונימוס קלמן שמואל, לימד תורה, תאריך (?); Brendl, zm.5676; אישה, בת, פרידה, לייב (2 שם); Liachu, כפי שתוקן. 19 ניסן 5677, הוא למד תורה מאיר, בן צבי, העיר Jawor (?), כפי שתוקן. יום כיפור 5655, מאיר, בן צבי, מת. 5675; מנחם צבי, בן זאב, כהן, מת. 14 כסלו 5659; איש, מת. 5655; פינחס בן נפתלי, ד. 5675; פינחס, בנו של נפתלי, כפי שתוקן. 5685; רחל, בתו של צדוק, ד. 5671; רבקה, בתו של שמעון, נפטר. 18 ספסל 5696; שרה פייגה, בתו של סיימון מת. 5664; שרה גאודה, בתו של יצחק, כפי שתוקן. 5699; שרה פרל, בתו של ישראל זאב, כפי שתוקן. 5681; שלום (זכר); שבע, בת Jechudy, כפי שתוקן. 5695; שמעון בן דוד, הרב במשך 35 שנים, השופט, חי 66 שנה, נפטר. 1 אדר 5689; Tojbe Brindil, בתו של יששכר, כפי שתוקן. 12 כסלו 5686.
ביציאה מבית העלמין ליד הבאר נמצאה אבן מצבה שוכבת.

בית עלמין

P1630064
P1630047
P1630046
P1630044
P1630045
P1630043
P1630042
P1630038
P1630041
P1630040
P1630039
P1630037
P1630035
P1630034
P1630032
P1630029
P1630028
P1630027
P1630025
P1630024
P1630026
P1630023