top of page

בית עלמין

קבר אחים

  יבורניק פולסקי

שם הקהילה:              יבורניק פולסקי  

שם בפולנית:              Jawornik Polski
מקום/ כתובת:   

תאריך:                       5/6/2016
אתרי תיעוד/שימור:    בית עלמין וקבר אחים

מתעדים:                    מאיר שילה  Malgorzata Ploszaj
אנשי קשר:     

   

תיאור כללי. סיפור הקהילה:
אוכלוסיה:  בשנת 1941: כ-991 תושבים מהם כ-155 יהודים.


תולדות הקהילה:
כבר ב-1469 היתה ידועה יאבורניק פולסקי ככפר אשר היה ב-1472 לעיירה בבעלות פרטית. בתיה של עיירה זו במאה ה-19 היו בנויים רובם ככולם עץ. העיירה שימשה מרכז מסחרי לכפרים בסביבה, ובמיוחד בימי שוק. האוכלוסייה מנתה באותה תקופה 564 נפש, מהם 100 יהודים,. ועיקר התעסוקה שלה חקלאות ומקצת מלאכה. מיקומה המרוחק ממרכזי תעשייה הביא לירידתה של יאבורניק פולסקי ממעמד של עיירה למעמד של כפר. עם זאת שימש המקום מרכז עיבוד סלק לתעשיית הסוכר בפשבורסק. זמן-מה ישב ביאבורניק פולסקי האדמו"ר ר' צבי-אלימלך שפירא (1841-1924), נכדו של צבי-אלימלך מדינוב, מייסד השושלת הבלאז'ובית, בעל "צבי לצדיק". בשנות ה-20 פעלה במקום הסתדרות ציונית.


הגרמנים נכנסו ליאבורניק פולסקי ב-9.9.1939. כבר בימים הראשונים לכיבוש נרצחו במקום 8 יהודים. הנאצים התעללו ברב העיר ובשני בניו. הם נרתמו לתותח ונצטוו להתגלגל בבוץ, לשמחת האספסוף המקומי. בסוף 1939 הוקם יודנראט של 12 איש. ליו"ר היודנראט נתמנה יעקב שנייד, וסגנו היה מרכוס בק. כמזכיר היודנראט שימש חיים בזם. עם חברי היודנראט נמנו, בין השאר, ישראל טורנר, אברהם בזם וברנרד מהל. על היודנראט הוטל לגבות קונטריבוציות ולהעבירן לשלטונות בז'שוב. רובע מגורי היהודים הוכרז כגיטו ב-1942/1941. הגיטו לא גודר, אולם נאסרה על היהודים עזיבתו בלא היתר מיוחד. אף-על-פי-כן קיימו היהודים קשר עם הסביבה הלא-יהודית, וקנו מזון אצל האיכרים. חלק ניכר מיהודי יאבורניק פולסקי סבלו חרפת רעב. היודנראט בעזרת י.ס.ס. הושיט להם סיוע באמצעות מטבח ציבורי. מצבם של יהודי יאבורניק פולסקי הוחמר משהועברו לתוך הגיטו באביב, או בקיץ 1941, עקורים מכפרי הסביבה. לעקורים הללו הותר לקחת עמם מקצת המטלטלים והמזון שהיה ניתן לטעון על עגלה אחת. עם בואם של העקורים הצטופפו 6-5 משפחות בדירה אחת. ב-1942 (התאריך המדוייק אינו ידוע) התקיים בגיטו מצוד על הגברים. הנחטפים שולחו למחנה ביישיאדקה, שם עבדו יחד עם שאר הכלואים בכריתת עצים. היודנראט ומשפחות הנחטפים למחנה זה ניסו לעזור לכלואים במשלוחי-מזון. לאחר חג השבועות תש"ב רוכזו ביאבורניק פולסקי עגלות של האיכרים, והיהודים נצטוו להתייצב בכיכר השוק. רוב המרוכזים גורשו לגיטו בז'שוב. מקצתם התפזרו ביערות הסביבה, או מצאו מחבוא אצל מכריהם בכפרים. באותם הימים אספו הגרמנים את שרידי היהודים שבכפרי הסביבה, הובילום אל היער בסמוך לכפר סלוצ'ינה ושם רצחום ביריות. סופר, שהאדמה בקבר האחים נעה עוד זמן-מה, כיוון שהאנשים נקברו בעודם בחיים. מבין המסתתרים ביערות ובכפרים ניצלו רק יחידים. היו שנפלו בידי הגרמנים, והיו שנרצחו בידי האנטישמים המקומיים אף לאחר שחרור האיזור. עם זה יצוינו שמותיהם של כמה מחסידי אומות העולם שהצילו כמה מיהודי המקום. ראש הכפר האדלה-שקלארסקיה האוקראיני, שמעון ואשצ'אק, הציל כמה ממכריו היהודים. הצעיר יאנק פייקו מן הכפר הוצ'יסקו פרץ למשרד מועצת הכפר, הוציא טפסים וחותמות וסיפק תעודות מזוייפות ליהודים.


תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
גורל יהודי יבורניק פולסקי:
קישור השלמת מחקר מצורף: ראה בנספח השלמות מחקר בסוף הקונטרס.


על הדרך הראשית פונים לתוך הכפר בדרך מקבילה צפונית הסמוכה לגבעה שבראשה עצים בודדים בחלקה הסמוכה יש תיחום מכוון מערב של עצים נמוכים ועמודי חשמל . השטח מכוסה בעשביה נמוכה ואין כל שרידי מצבות ברחבי השטח. אין כל סימון ואין תיאור קורות הקהילה.


שרידי בית העלמין

ממצאי מחקר חדשים

 

כ"ג תמוז תשע"ו

29/7/2016

                           

פרשת נרצחי יבורניק פולסקי

מאת מאיר שילה

 

תיאור כללי

(קטעים מתוך אתר מרכז מורשת יהדות פולין)

כפר בפולין ,מחוז: לבוב ,נפה: ז'שוב ,אזור: גאליציה המערבית ושלזיה

אוכלוסיה:  בשנת 1941: כ-991 תושבים     יהודים בשנת 1941: כ-155

תולדות הקהילה:

כבר ב- 1469 היתה ידועה יאבורניק פולסקי ככפר אשר היה ב- 1472 לעיירה בבעלות פרטית. בתיה של עיירה זו במאה ה- 19 היו בנויים רובם ככולם עץ. העיירה שימשה מרכז מסחרי לכפרים בסביבה, ובמיוחד בימי שוק. האוכלוסייה מנתה באותה תקופה 564 נפש, מהם 100 יהודים, ועיקר התעסוקה שלה חקלאות ומקצת מלאכה. מיקומה המרוחק ממרכזי תעשייה הביא לירידתה של יאבורניק פולסקי ממעמד של עיירה למעמד של כפר. עם זאת שימש המקום מרכז עיבוד סלק לתעשיית הסוכר בפשבורסק. זמן-מה ישב ביאבורניק פולסקי האדמו"ר ר' צבי-אלימלך שפירא (1841- 1924), נכדו של צבי-אלימלך מדינוב, מייסד השושלת הבלאז'ובית, בעל "צבי לצדיק". בשנות ה- 20 פעלה במקום הסתדרות ציונית.

הגרמנים נכנסו ליאבורניק פולסקי ב- 9.9.1939. כבר בימים הראשונים לכיבוש נרצחו במקום 8 יהודים. הנאצים התעללו ברב העיר ובשני בניו. הם נרתמו לתותח ונצטוו להתגלגל בבוץ, לשמחת האספסוף המקומי. בסוף 1939 הוקם יודנראט של 12 איש.

ליו"ר היודנראט נתמנה יעקב שנייד, וסגנו היה מרכוס בק. כמזכיר היודנראט שימש חיים בזם. עם חברי היודנראט נמנו, בין השאר, ישראל טורנר, אברהם בזם וברנרד מהל. על היודנראט הוטל לגבות קונטריבוציות ולהעבירן לשלטונות בז'שוב.

רובע מגורי היהודים הוכרז כגיטו ב- 1942/1941.  הגיטו לא גודר, אולם נאסרה על היהודים עזיבתו בלא היתר מיוחד. אף-על-פי-כן קיימו היהודים קשר עם הסביבה הלא-יהודית, וקנו מזון אצל האיכרים. חלק ניכר מיהודי יאבורניק פולסקי סבלו חרפת רעב. היודנראט בעזרת י.ס.ס. הושיט להם סיוע באמצעות מטבח ציבורי.

מצבם של יהודי יאבורניק פולסקי הוחמר משהועברו לתוך הגיטו באביב, או בקיץ 1941, עקורים מכפרי הסביבה. לעקורים הללו הותר לקחת עמם מקצת המטלטלים והמזון שהיה ניתן לטעון על עגלה אחת. עם בואם של העקורים הצטופפו 6- 5 משפחות בדירה אחת.

ב- 1942 (התאריך המדוייק אינו ידוע) התקיים בגיטו מצוד על הגברים. הנחטפים שולחו למחנה ביישיאדקה, שם עבדו יחד עם שאר הכלואים בכריתת עצים. היודנראט ומשפחות הנחטפים למחנה זה ניסו לעזור לכלואים במשלוחי-מזון.

לאחר חג השבועות תש"ב רוכזו ביאבורניק פולסקי עגלות של האיכרים, והיהודים נצטוו להתייצב בכיכר השוק. רוב המרוכזים גורשו לגיטו בז'שוב. מקצתם התפזרו ביערות הסביבה, או מצאו מחבוא אצל מכריהם בכפרים.

באותם הימים אספו הגרמנים את שרידי היהודים שבכפרי הסביבה, הובילום אל היער בסמוך לכפר סלוצ'ינה ושם רצחום ביריות. סופר, שהאדמה בקבר האחים נעה עוד זמן-מה, כיוון שהאנשים נקברו בעודם בחיים.

 

מבין המסתתרים ביערות ובכפרים ניצלו רק יחידים. היו שנפלו בידי הגרמנים, והיו שנרצחו בידי האנטישמים המקומיים אף לאחר שחרור האיזור.

עם זה יצוינו שמותיהם של כמה מחסידי אומות העולם שהצילו כמה מיהודי המקום. ראש הכפר האדלה- שקלארסקיה האוקראיני, שמעון ואשצ'אק, הציל כמה ממכריו היהודים. הצעיר יאנק פייקו מן הכפר הוצ'יסקו פרץ למשרד מועצת הכפר, הוציא טפסים וחותמות וסיפק תעודות מזוייפות ליהודים.

מסלול גירוש יהודי יבורניק לגיטו ז'שוב ליד יער סלוצ'ינה

תיעוד אתרי/שרידי הקהילה

על הדרך הראשית פונים לתוך הכפר בדרך מקבילה צפונית הסמוכה לגבעה שבראשה עצים בודדים בחלקה הסמוכה יש תיחום מכוון מערב של עצים נמוכים ועמודי חשמל . השטח מכוסה בעשביה נמוכה ואין כל שרידי מצבות ברחבי השטח. אין כל סימון ואין תיאור קורות הקהילה.

 

קבר אחים של יהודים קורבנות יבורניק פולסקי נמצא מתחת לבית העלמין בקנצ'וגה  בסמוך לואדי ובצמוד לחורשת עצים מדרום.

שתי מצבות מציינות כי זה קבר אחים של קורבנות הטרור ההיטלראי שנרצחו באוגוסט 1942 , וכן ישנו ציון לזכרם של יהודי יוורניק פולסקי ושמות המשפחות שם, שהוצב ע"י

משפחת לנדסמן מאור יהודה, ישראל, באוגוסט 2010.

קישור למיקום קבר האחים של יהודים  מיבורניק פולסקי בקנצ'וגה -  Siedleczka 48

 

קבר אחים של יהודי יבורניק בקנצ'וגה

חקירת פרשת הנרצחים אחר השואה:

במהלך מסע מחקר שערכתי בתחילת חודש יוני 2016 בגליציה בקרתי בכפר יבורניק פולסקי. בכפר לא נמצא שריד לקהילה היהודית שנוסדה שם כבר בתחילת המאה ה- 18. האתר היחידי שנותר הוא איזור בית העלמין ,שטח נרחב נישא על גבעה אשר אשר מכוסה בעשביה ולא נותרה בה ולו מצבה אחת.

אתר בית העלמין של יבורניק

מעדויות שליקטתי מפנקס הקהילה ומאתר שטייטל  נראה כי הקהילה מנתה כ 155 יהודים בלבד ערב השואה עם זאת קיימו חיים יהודים פעילים הקימו בית כנסת צנוע מעץ ובית עלמין.

רוב יהודי העיירה גורשו לגטו ז'שוב לאחר חג שבועות תש"ב , רובם נרצחו ביער סמוך לכפר סלוצ'ינה הסמוך לז'שוב.

אלו שהסתתרו ביערות בסביבה או בכפרים השכנים ליבורניק ונפלו בידי הגרמנים הובלו להשמדה במחנה בלז'ץ.

סרקתי כ 41 דפי עד של כל העדויות שנמסרו ביד ושם על יהודי יבורניק , כולם נשלחו להשמדה בבלז'ץ למעט חמישה קורבנות שנרצחו ביבורניק ומקום קבורתם לא ידוע.

ציטוט מפנקס הקהילות : " מבין המסתתרים ביערות ובכפרים ניצלו רק יחידים. היו שנפלו בידי הגרמנים, והיו שנרצחו בידי האנטישמים המקומיים אף לאחר שחרור האיזור."

בתאריך 19/6/2011 התפרסם מאמר בתקשורת הפולנית  ע"י אווה פבר על גילוי מזעזע של שרידי קורבנות של "פשעי הנאצים" כהגדרתה. להלן ציטוט : "נערה בת 14 שהלכה עם חבריה לנהר  Manasterz ביבורניק עברה ליד מפולת על גדות הנהר וראתה שברי עצמות שמבצבצות מהקרקע. נמצאו שם יותר מתריסר שרידי עצמות אדם שנלקחו לבדיקה במעבדה, הממצאים הראשונים הראו כי מדובר בשרידי גברים , נשים וילדים."

גילוי שרידי הקורבנות הובא לידיעת הרב הראשי של פולין הרב מיכאל שודריך והוא דאג יחד עם ראש מוסדות דינוב בפולין הרב פנחס פאמפ ואנשיו להביא את הקורבנות ב 13 ארונות נפרדים לקבר ישראל בחלקה שהוקצתה בבית העלמין היהודי בדינוב לא הרחק מאוהל קברו של רבי צבי אלימלך בעמח"ס "בני יששכר".

מאז חיסול הגטו ביבורניק לא נותרו יהודים , אלו שנרצחו במקום עם כניסתם של הגרמנים ליבורניק ב 9/9/1939 ולאחר מכן  הובאו לקבר אחים ליד בית העלמין בקנצ'וגה  (רצ"ב תמונות לעיל) . יהודים שהסתתרו או ניצלו וחזרו ליבורניק ונפלו בידי הגרמנים לאחר חיסול הגטו נשלחו למחנה השמדה בלז'ץ.

יחידים ששרדו את המלחמה וחזרו לאחר שחרור האזור מהגרמנים נרצחו ע"י אנטישמים מקומיים.

סביר מאד כי שרידי הקורבנות שנחשפו ביוני 2011 בסמוך למגרש הספורט שביבורניק  פולסקי הם ניצולים שנרצחו לאחר השחרור ע"י המחתרת הלאומנית הא.ק. שפעלה בכפרי הסביבה ורצחה עשרות יהודים . הם גם דאגו להעלים את עקבות הרצח ע"י קבורתם על צלע גבעה בסמוך לנחל בתוך חורשת עצים.

ליקטתי כ 5 שמות נרצחים מדפי עד שנרצחו עפ"י העדויות ביבורניק : חיה בק ילידת 1900, מיכאל נדל יליד  1870 (אשתו פנינה נשלחה לבלז'ץ), יונתן (נוטה) נדל יליד 1914 (בנם של מיכאל ופנינה), אהרון נדל יליד 1909 (בנם של מיכאל ופנינה), פייגה נדל ילידת 1872 (נשואה לאליעזר), אליעזר נדל יליד 1868.

הערות לדו"ח של ד"ר דני לנדסמן:

דני שלום,

קראתי בעיון את הסיכום שצרפת.

מס' הערות:

  1. בספטמבר 1939 נרצחו 8 יהודים שלא ברור היכן נקברו ? יש סבירות גבוהה שהובאו לקבורה בקבר האחים ליד בית העלמין של קנצ'וגה (מצבת הזיכרון שהצבת).

  2. בסוף יוני 1942 (חיסול גטו יבורניק פולסקי) נרצחו בין 9 ל 20 יהודים על גדת הנהר וכיכר השוק ונקברו בצמוד לבית העלמין הישן . יש סבירות שזה מקום מציאת עצמות

  3. בסוף אוגוסט 1942 התגלו 10 יהודים שהסתתרו ביבורניק והוצאו להורג , הם נקברו בקבר אחים בסמוך לבית הקברות היהודי העתיק לפי מה שכתבת ולדעתי מדובר על אותו קבר אחים ליד בית העלמין של קנצ'וגה (מצבת הזיכרון שהצבת).

  4. באותו היום ( 13/9/1942 ?) נתגלו בסביבה יהודים נוספים שאף הם נרצחו ומקום קבורתם לא נודע. יש סבירות שגם הם נקברו בקבר האחים ליד בית העלמין של קנצ'וגה (מצבת הזיכרון שהצבת).

  5. ציטטת את מה שכתבתי על יהודים מיבורניק והסביבה שהועברו לגטו ז'שוב והצליחו להמלט ולהסתתר אך נתפסו לאחר מכן והובלו ליער ליד סלוצ'ינה שנמצא ליד ז'שוב (מעל ל 50  ק"מ מיבורניק) , אין לזה קשר לתמונה ולהסבר לקבר האחים בקנצ'וגה היכן שהצבת מצבת זיכרון.

 

לסיכום:

מצבת הזיכרון שהצבת לעניות דעתי נמצאת עפ"י תיאור המצבה בפולנית במקום קברם של חלק מיהודי יבורניק  שנרצחו בספטמבר  1939 (1) , בסוף אוגוסט 1942 (3), ב 13/9/1942 (4).  - מצ"ב תמונה לעיל.

איתור מדויק של מקום מציאת קבר האחים שנחשף ב 2011 ומיקום בית העלמין העתיק אמור לשפוך אור על סיפור הרצח שהיה בזמן חיסול הגטו (2) ואולי זיהוי שמות הנרצחים ושרידיהם.

 

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

גורל יהודי יבורניק פולסקי :

קישור השלמת מחקר מצורף : ראה בנספח השלמות מחקר בסוף הקונטרס.

על הדרך הראשית פונים לתוך הכפר בדרך מקבילה צפונית הסמוכה לגבעה שבראשה עצים בודדים בחלקה הסמוכה יש תיחום מכוון מערב של עצים נמוכים ועמודי חשמל . השטח מכוסה בעשביה נמוכה ואין כל שרידי מצבות ברחבי השטח. אין כל סימון ואין תיאור קורות הקהילה

בית הכנסת:

מיקום בית הכנסת של יבורניק

גילוי עצמות נרצחי יבורניק ליד מגרש הכדורגל

bottom of page