שם הקהילה:              טיראווה וולוסקה  

שם בפולנית:              Tyrawa woloska
מקום/ כתובת:   

תאריך:                       2/6/2016
אתרי תיעוד/שימור:    בית עלמין  

מתעדים:                    מאיר שילה   Malgorzata Ploszaj
אנשי קשר:     
    

תיאור כללי. סיפור הקהילה:
אוכלוסיה: בשנת 1941: כ-1,444 תושבים מהם כ-299 יהודים

תולדות הקהילה:
טיראווה וולוסקה כיישוב כפרי כבר מוזכר במאה ה-16, יחד עם הכנסיות שנבנו בה באותה מאה ובמאה ה-18. היהודים כקבוצה התיישבו בטיראווה וולוסקה במאה ה-19. בשלהי אותה מאה אף הקימו קהילה, ולה רב משלה. כרב כיהן אז עד 1914 ר' אברהם יששכר דוב ב"ר יעקב אביגדור. עוד בחייו נפטר( 1921) עזר על-ידו בנו ר' יעקב אביגדור, שנבחר ב-1920 לרבן הראשי של קהילות דרוהוביץ'-בוריסלאב, ונודע כרב האורתודוכסי היחיד בפולין בעת ההיא, שהוכתר ב-1931 בתואר דוקטור לפילוסופיה. אחריו ישב על כס הרבנות בטיראווה וולוסקה ר' חיים יעקב הורוביץ, שנספה בשואה. למעשה היתה טיראווה וולוסקה היהודית יישוב כפרי מובהק ותושביו "ישובניקים". לא מעטים עסקו בחקלאות ויתרם היו בעלי פונדקים בסביבה, סוחרים זעירים ורוכלים. עוד ב-1930 התפרנסו על החקלאות 13 משפחות יהודים (66 נפשות) וברשותם היו 292 דונם אדמה (מהם 252 דונם פלחה ו-15 שדות מרעה), 4 סוסים, 18 ראשי-בקר ו-60 עופות. ב-1933 הוקם בטיראווה וולוסקה קן "הנוער הציוני". לקראת הקונגרסים הציונים בשנים 1933, 1935 נמכרו במקום מספר רב לערך של שקלים (50-100) וקולותיהם ניתנו, רובם ככולם, לרשימת "המזרחי". עם תחילת הכיבוש הגרמני נפלו בחלקם של יהודי טיראווה וולוסקה גזירות דומות לאלו שהוטלו על היהודים באזור כולו: חובה של עבודת-כפייה, נשיאת אות-קלון, קונטריבוציות והגבלות על התנועה מחוץ ליישוב. ב-1940-1941 הועסקו היהודים בעבודות חקלאות באחוזות שבקרבת המקום. הסניף המקומי של י.ס.ס., שמרכזו בקראקוב, תמך בנזקקים, וחילק להם ארוחות חמות ובגדים. ב-1941 נחטפו צעירים יהודים למחנות-עבודה. ב-1942 גורשו יהודי טיראווה וולוסקה למחנה בזאסלאב שליד זאגוז'. הגירוש בוצע כנראה פעמיים: במארס 1942 שולחו לזאסלאב בעלי מקצוע, שיחד עם מגורשי מקומות אחרים עבדו בהרחבת המחנה, ובסוף יולי או בתחילת אוגוסט של אותה שנה שולחו למחנה בזאסלאב כל יהודי טיראווה וולוסקה הנותרים. בזאסלאב רוכזו יהודים מכל הסביבה, וכבר באוגוסט 1942 התחילו שילוחים למחנה-המוות בבלז'ץ ורציחות המוניות במקום. זה היה גם גורלם של בני קהילת טיראווה וולוסקה.

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
בית הכנסת:
במקום שבו עמד בית הכנסת הוקמה תחנת מכבי אש וכן מרכז הקהילה . בית הכנסת היה בנוי מעץ ולידו מקווה טהרה, שני המבנים נהרסו במהלך מלחמת העולם השנייה.

בית העלמין:
בית קברות יהודי הממוקם כ -400 מטר דרומית מזרחית מהכנסייה, נמצא מאחורי בית הקברות הקתולי, על שטח של כ 0.6 דונם. בשטח בית העלמין מצויות מס' מצבות בודדות ושברי מצבות אשר מפוזרות על פני בית הקברות. ב2007 בוצע ניקוי מצמחיה סביב הקברים ומאז המקום לא טופל יותר.
פניה שמאלה מהרחוב הראשי בין בתי העיירה מביאה אותנו לשביל העולה ימינה מאחורי בית העלמין הקתולי-לגבעה רמה עם צמחיה עבותה שבראשה יש חורשת עצים שמעליה קו מתח חשמל שתוחמים את חלקת בית העלמין לא ניתן למצוא את המצבות הבודדות הקיימות בגלל הסבך.