שם הקהילה:              לאבובה  

שם בפולנית:              Labowa
מקום/ כתובת:            Labowa 240  

תאריך:                       31/5/2016
אתרי תיעוד/שימור:     בית עלמין  

מתעדים: מאיר שילה  Malgorzata Ploszaj
אנשי קשר:     
    

אוכלוסיה: בשנת 1941: כ-876 תושבים מתוכם כ-221 יהודים.

תולדות הקהילה: 
כפר לאבובה ואחוזת אצילים בשם זה שכנו במרחק כ-16 ק"מ מנובי-סונץ'. במאה ה-19 וה-20 שימש הכפר מרכז מסחרי לסביבה. תושביו הנוצרים עסקו בחקלאות, ובעיקר כשכירים באחוזה, ואילו היהודים, רובם עסקו במסחר זעיר וברוכלות, ולאחדים מהם היו גם חלקות שדה וגינה. ב-1880 היו בלאבובה 995 תושבים, מהם 250 יהודים.
ב-1921 היה מספר התושבים 876, מהם 221 יהודים. מן הנתונים המעטים שבידנו יוצא, שבמחצית השנייה של המאה ה-19 היתה בלאבובה קהילה יהודית מאורגנת. ראשון רבני לאבובה ששמו ידוע לנו, היה ר' אריה-לייב בלוך. הוא כיהן במקום בשנות השבעים של המאה ה-19 לערך (נפטר בקראקוב ב-1884). אחריו כיהן, כמשוער, רבי אליהו הלוי הורוויץ, וממנו קיבל ר' שמואל-אהרון מילר.

בשנים 1919-1922 סייע לו ברבנות חתנו, ר' אבא ב"ר שאול ואקס, שהיה כנראה בעת ההיא סמוך לשולחנו. ר' שמואל-אהרון נספה בתקופת השואה ועמו בנו, ר' יואל מילר. משנכבש האזור על-ידי הגרמנים הוטלו על קהילה קטנה זו גזירות של עבודות-כפייה, הגבלות-תנועה וקנסות כספיים. שוטרים גרמנים התנכלו ליהודים וגזלו את רכושם. היהודים עבדו בתיקון כבישים וגשרים, וכן באחוזות חקלאיות בסביבה. בלאבובה הוקם יודנראט אשר טיפל בחלוקת עבודות-הכפייה בין בני הקהילה והושיט סעד לנזקקים.
במאי 1941 הוכנסו ללאבובה כמה משפחות יהודיות, שנעקרו מיישוביהם באזור נובי סונץ'. היו אלה בעיקר יהודים שהתגוררו ביישובים בקרבת הגבול והשלטונות הגרמניים גירשו אותם משם. באותה תקופה החמיר מצבם של יהודי לאבובה, והיודנראט במקום יצר קשר עם מרכז י.ס.ס. בקראקוב, כדי לקבל סיוע מוגבר לנזקקים מבין הקהילה המקומית והעקורים. ב-1941 רבו החטיפות למחנות-העבודה. נראה שיהודי לאבובה גורשו במחצית הראשונה של 1942 לגיטו נובי סונץ', שם רוכזו יהודים מכל הסביבה לקראת השילוחים למחנות-המוות.

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
על מנת להגיע לבית העלמין (לנוסע מצפון לדרום) יש לפנות על הדרך הראשית במרכז העיירה ימינה ולעלות כ 300 מ' ולפנות שמאלה (דרומה) להמשיך כחצי ק"מ לעבור את מפעל Tescam מימין בית העלמין מגודר עם שלט בית עלמין יהודי . השער פתוח בהמשך השביל הפונה ימינה.

בית העלמין שירת את האוכלוסיה היהודית מאז המאה ה 19. על גבעה מבודדת במרכז הכפר יש שלט בשפה המקומית ועברית. הגודל הנוכחי של בית הקברות הוא 0.8 דונם. במקום כ 150 מצבות, רובם במקומות המקוריים. בית הקברות חולל לפני מלחמת העולם השנייה, בשנת 1982 החלו לשקם את בית העלמין מחדש: הקמת אבנים, ניקוי צמחייה נקיה ובנית גידור קבוע. מועצת הכפר מסייעת בשימור בית העלמין.

בבית העלמין כ 150 מצבות כולל מצבת זכרון ליהודי העיירה שהושמדו בשואה. בית העלמין נקי ומטופל ע"י העיריה.