שם הקהילה:               צ'ודץ  

שם בפולנית:               Czudec
מקום/ כתובת:             בית כנסת-Słoneczna 2
                                  בית עלמין-Potokowa 17
                                  מקוה-Coscielna 23  

תאריך:                       3/6/2016
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת, בית עלמין  

מתעדים:                    מאיר שילה   Malgorzata Ploszaj
אנשי קשר:     
    

תיאור כללי. סיפור הקהילה:
יהודי צ'ודץ הוזכרו לראשונה בשנת 1499, כאשר הוקם במקום בית מרחץ יהודי. בהמשך, הקהילה היהודית הוזכרה ברשומות שראשיתה 1633, בדבר הרשאה שנתנה בשנת 1699 וכללה הוראות מסוימות הקשורות בסחר יהודי. על פי תקנות אלו, אסור היה ליהודים למכור את מרכולתם מבלי לקבל היתר הגילדה ובמקרה של הפרת צו האיסור הסחורה היתה מוחרמת לטובת בית המשפט. משנת 1799 היהודים המקומיים נדרשו לשלם מס מיוחד עבור מבני ומוסדות הציבור שבבעלותם: בית מרחץ, בית כנסת ובית קברות. הרב וולף הלוי הורוביץ כיהן כרבה של צ'ודץ. כ"כ הקהילה שכרה גבאי בשם שקולניק שטיפל בבית הכנסת וכן שוחט ומשגיח כשרות .

יהודי צ'ודץ הקימו בית כנסת משלהם בתחילת המאה ה -18, זה היה עץ, ב -5 באפריל 1751, פרצה אש ברינק שכלתה את כל מבני המגורים באיזור השוק, ובתוכם גם בית הכנסת. בשנת 1754, כפי חדשו יהודי צ'ודץ את בית הכנסת בתמיכתו הכספית של וויצ'ך גרביינסקי אשר תרם עץ לבניית בית כנסת החדש והקים אותו על חשבונו.
הכומר Benedykt Okoński מחה נגד בנייה, וקבע כי על פי החוק הקיים, אסור היה ליהודים לבנות את בית הכנסת בו כרצונם; הבישוף דרש למנות ועדה אשר תחליט אם המקום ראוי, כלומר, אם הפעילות של בית הכנסת לא תפריע לשירותי דת הקתולים. "

באותו זמן, בית הקברות היהודי כבר היה קיים היה ממוקם בצד הצפוני של העיר. בשנת 1795 חיו 22 משפחות יהודיות בצ'ודץ. במחצית השנייה של המאה ה -19, כיהוהרב מאיר לנדא כרבה של צ'ודץ עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1889 את מקומו מילא הרב נפתלי מנחם הרץ.

קשה לאמוד את מספרם המדויק של התושבים היהודים של צ'ודץ במאה ה -19. ב -13 באוגוסט 1811, חמישה יהודים קיבלו אזרחות רשמית של העיר; הם היו ברק וולה, שמואל Radych, Stayzyk Sztam יוברט. ב -26 בפברואר 1818, עוד שישה יהודים קיבלו אזרחות; ב -31 במרץ 1821 -שני יהודים, ב -25 באוגוסט 1825 -שישה יהודים ב -26 וב -27 בפברואר 1839 -שישה יהודים.

בסביבות 1870,מנתה הקהילה 318 יהודים, הקהילה שכרה שני פקידים, היה בית כנסת ובית עלמין. לא היו בתי ספר יהודיים במימון הקהילה או מורים יהודים ב צ'ודץ . במהלך 30 השנים הבאות, מספר היהודים החיים בצ'ודץ הוכפל. בשנת 1900, היו בעיירה 647 תושבים יהודים. בדברי הימים של הבישופות בפשמישל רשמו כי בשנת 1908 נספרו כ 5615 קתולים ו 780 יהודים המתגוררים בצ'ודץ.ערב מלחמת העולם הראשונה היה מנין תושבי העיר 6,970 קתולים ו 1,026 יהודים.
בפרוץ מלחמת העולם השניה ישבו בצ'ודץ כ-380 יהודים – כשליש תושביה. הם התפרנסו ממסחר, מרוכלות וממלאכה. בעיירה פעלו סניף של ההסתדרות הציונית ותנועות נוער ציוניות.

הגרמנים כבשו את צ'ודץ ב-12 בספטמבר 1939. הוקם בה יודנרט ופעל בה סניף של יס"ס. היודנרט ויס"ס השתדלו אצל לשכת העבודה הגרמנית כדי שיהודים יועסקו באחוזה סמוכה לעיר, וכמה יהודים אכן עבדו שם.

בסוף 1941 ובתחילת 1942 הוקם ברובע היהודי גטו רשמי. הגטו לא גודר, אך על יושביו נאסר לצאת ממנו בלי רשותם של הגרמנים. רישיונות יציאה מהגטו ניתנו לעובדים על-ידי לשכת העבודה הגרמנית ועל-ידי תחנת המשטרה הגרמנית ב סצ'יז'וב (Strzyżów). בפברואר 1942 פעל בעיירה מטבח ציבורי.
ביוני 1942 גורשו יהודי צ'ודץ לגטו ז'שוב (Rzeszów). כמה חולים ונכים נרצחו במקום בעת הגירוש. גורל המגורשים היה כגורלם של יהודי ז'שוב.

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
בית הכנסת:
בית הכנסת הוקם במחצית הראשונה של המאה ה -19 ושרד את המלחמה. כיום נמצאת שם הספרייה העירונית ויש שם אוסף צנוע של יודאיקה ששרדה בצ'ודץ.
בית הכנסת נמצא בחלקה המערבי של העיירה צ'ודץ משמש כספריה עירונית בית הכנסת שופץ ושוקם ע"י העיריה לשימוש הספריה, לא נשמרו העיטורים וכיתובי וציורי הקיר של בית הכנסת. מאידך בקומה העליונה עשו פינת זכרון לעולם היהודי שחרב עם מייצג של שני מצבות שנאספו מבית שהוחרב ונהרס טוטלית ע"י הנאצים,וכן ספר תורה שמונח בתוך גומחה בקיר. בנוסף, בקומת המרתף הוקם חדר זיכרון לחיים היהודיים שהיו בעיירה צ'ודץ וגם שם הוצבו שרידי מצבות שנאספו מבית העלמין.

​

מקוה:
בקרבת מקום לבית הכנסת יש בניין מקווה לשעבר. שם היה בעבר סניף דואר, עכשיו זה מבנה מגורים.
רשויות מקומיות של צ'ודץ בפרובינצית התת-קרפטים החלו לשפץ את בניינו הישן של מקווה.

מבנה מקווה שהוקם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך אחרי המלחמה לדיור ציבורי של אגודת גמלאים, פנסיונרים ונכים פולנים. אולם הבניין נדרש היה לעבור שיפוץ ייסודי, במיוחד הגג ההרוס שהיה במצב גרוע ודרכו דלפו מים לתוך הבניין. , בשנת 2015 הרשות המקומית לקחה על עצמה לשפץ את המבנה.

​

בית העלמין:
בית העלמין על שטח של 0.35 דונם, נהרס לחלוטין בשנים 1942-1944. אין מצבות אבל הגבולות הטריטוריאליים שלה הם ברורים למדי. הוא ממוקם ממש ליד בית הקברות הישן הקתולי, נתגלו חלקי המצבות באפיק של הנחל אשר זורם בסמוך, רוב המצבות שימשו לסלילת הרחובות.

בית העלמין נשקף על גבעה מצפון לבית הכנסת בתוך חורשה עבותה וצמחיה סבוכה וגבוהה. היום כלל דרך גישה למקןם אין מצבות בבית העלמין ואין שילוט או שביל המוליך למקום.