בימים אלו השלמתי את כתיבת ספרי החמישי על המסע לגליציה.  מסעי זה  בעקבות הקהילות היהודיות שאבדו בגליציה בתחומה של פולין, בא להשלים את המשימה ששמתי לעצמי לפני כ – 6 שנים.

​

הצעתה של מוניקה קרבצ'יק, מי שניהלה את הקרן לשימור מורשת יהדות פולין בוורשה (FODZ), לצאת לגלות ולחקור כ – 200 קהילות יהודיות שחרבו בגליציה בשואה ועדותם ומורשתם נעלמו ואינם – הפכה אצלי למשימת קודש בשנים הללו.

​

כל מסע הגביר בי את המוטיבציה להמשיך לתור אחר אותם מקומות וסיפורים עלומים, שקיוויתי שיחשפו בעקבות המחקר שלקחתי על עצמי. הבנתי שפרסום המחקר הזה ישפוך ולו מעט אור על חיי הקהילות היהודיות בחבל ארץ זה, על העושר התורני והתרבותי, חיי הרוח והחומר.

​

אחד הנושאים שבא לידי ביטוי במחקרי הוא  הישרדותן של הקהילות לאורך הדורות בזכות שמירת מבנה ולכידות הקהילה והערבות ההדדית. מקומו של בית הכנסת בקהילה היווה מוקד והלב הפועם של הקהילה אשר שימש גם כמרכז קהילתי.

​

החיים המגוונים בקהילה הביאו לידי ביטוי את שימור ערכי הדת והמסורת מחד ומאידך הקמת מוסדות חינוך תרבות ועם התעוררות התחיה הלאומית - למעורבות בחיים הפוליטיים המקומיים והקמת ארגונים ציוניים ותנועות נוער.

​

במסע זה הצטרף אלי אחי יהודה שילה שעקב כל השנים הללו אחר פעילות המחקר שלי בעקבות קהילות גליציה שאבדו, הוא רצה לקחת חלק לראות ולהכיר מקרוב את העולם העלום הזה של קהילות גליציה, ואת שרידי העדות לחיים ולמורשת המפוארת היהודית שהייתה בגליציה ונכחדה ונעלמה במהלך החורבן הנורא של השואה בפולין.

​

במסע זה הגענו ל כ – 50 קהילות שכלל גם השלמות מחקר של מס' קהילות שנחקרו בעבר ותיעוד הקהילות הללו מופיע בקונטרסים הקודמים.

​

בגלל מקורות המידע הדלים על רבים מן הכפרים בהם בקרנו, נאלצתי ללקט מידע ככל שניתן מאתרי אינטרנט זרים, מאמרים ומחקרים פולניים, עדויות של מסעות שרשים של בני דור שני של יוצאי הקהילות, אתר חסידי אומות העולם ביד ושם ואתרים של מועצות הכפרים.        

      

סריקה של אלפי תמונות בגלריות התמונות של אתרי הכפרים כולל ויקיפדיה הביאה אותי לגילוי אתרים יהודים רבים שאין להם שום אזכור בשום אתר או מקור מידע כתוב.

​

בחלק מהתמונות הופניתי לקישורים ששפכו אור על ספורים מרתקים של חסידי אומות העולם או עדויות של ניצולי שואה או מקומיים בני הכפרים שהיו עדים לאירועי הזוועה שהתחוללו בכפר.

​

על מנת לשפר ולאמת את מקורות המידע שהיו ברשותנו במהלך המסע, הפעלנו את האמצעי  השימושי והיעיל ביותר שעמד לרשותנו והוא תחקור של תושבים בכפר, החל מנציגים/במועצות הכפרים והעיירות ועד לזקני הכפר וצעירים דוברי אנגלית, שרובם ידעו להוביל אותנו לשרידי האתרים היהודים שנותרו בכפר.

​

האתגר המחקרי שהצבנו לעצמנו נשא פרי ולהלן מס' דוגמאות:

​

בוולה זארצ'יסקה – מצאנו את עדותה של מריה פיירוג שנמסרה ב 25/6/2008 על הטבח שהתבצע בכפר ע"י הגרמנים ובו מצאו את מותם עשרות יהודים.

 

כמו כן גילינו את סיפורם של הזוג סרז'ינסקי מריה ומרצ'ין שהצילו את שמואל איזקסון שניצל מן התופת ומצא מחסה בביתם.

​

בפישניצה – מצאנו את בית העלמין היהודי ואנדרטות הזיכרון בסיוע תושבים מקומיים בעקבות סיפור עדותה של אינגה פרנקן שהגיעה לבית העלמין במסע שרשים של משפחתה (משפחת זוסמן). את עדותה של אינגה מצאתי באתר המקומי של מועצת הכפר פישניצה בין שלל התמונות שפורסמו שם.

​

בגרמבוב – במהלך חיפוש באתר המקומי אחר תמונות של שרידי הקהילה, מצאתי את תיעוד סיפור חייה של שרה פורטגנג שמצאה את תמונות בית משפחת סבא וסבתא שלה חנה וצבי גולדווסר וכן את תמונת בית הספר בו למדה. הגילוי הנוסף באתר היה סגירת מעגל למשפחת פורטגנג עם תיעוד סיפור מסע השרשים של ג'ורג' וג'רלד סנדרס, בעקבות משפחתם (פומרנץ) שלא נמצא כל שריד ולו שביבי מידע, לעומת זאת הם כן הגיעו לבית בו התגוררה שרה פורטגנג, ומצאו את שטר המכר של הבית משנת 1949 ובן המשפחה נפתלי שהיגר לארה"ב אכן אישר את המכירה.

​

בסיורנו בגרמבוב איתרנו את בית גולדווסר ומיקום בית הספר בו למדה שרה פורטגנג.

​

בגרוז'יצה – בעקבות פגישה עם מרתה עובדת בכירה במועצת הכפר (דוברת אנגלית)  התוודענו לסיפור של היהודי האחרון שנותר בכפר אחרי המלחמה (פילסנר) שחי בשכנותה והיגר לארה"ב. הוא ניצל עקב שינוי פרטי שמו וחיים בזהות שאולה במהלך כל המלחמה.

​

בטיליץ – לא מצאנו כל ממצא שיעיד על חיי היהודים במקום, אך בחיפוש במקורות מידע מקומיים מצאנו את סיפור יומנה המופלא של רנה קורנרייך מטיליץ על חייה בטיליץ והצלתה והישרדותה מן התופת הנאצית יחד עם אחותה דנקה.

​

בסטרוזובקה – החיפוש והגילוי המופלא של בית העלמין היהודי ובתוכו קבר אחים ל - 700 מיהודי הכפר וסביבתו וזאת מתוך תמונה בודדת שמצאתי באתר מקומי ללא כל זיהוי של מיקומו. ובדרכנו לאתר נסתר זה מצאנו מצבת זכרון ליאנוש קורצ'אק וילדי בית היתומים שהושמדו בטרבלינקה.

​

במאקוביצה ובאורצ'חובצה – לאחר חיפוש אחר מקום קבורתם, נחשפנו לסיפור גבורתם של חסידי אומות העולם מגדלנה ופרצ'ישק בנאסייביץ שיחד עם ילדיהם תדיאוש ומריה הסתירו 15 יהודים שנמלטו מהגטו בפשמישל ומהכפרים בסביבה.

​

אין ספק כי המסע הזה היה המסע  המאתגר והמרתק מתוך 5 המסעות בגליציה. הגילויים המרשימים והמופלאים שהגענו אליהם נטעו בנו את התחושה העמוקה ששרשי העם היהודי עדין נטועים כאן תחת הרי האפר , שדות הקטל ובורות ההריגה וכדי למצא אותם יש לחשוף כל אבן ורגב אדמה בנחישות רבה.

​

וכדברי השיר "דרכנו" של יענקלה רוטבליט :

 

"לא קלה היא, לא קלה דרכנו .... עם האור נוסיף ללכת הלאה עוד הדרך רבה, המסע עדיין לא תם."

 

 

 מאיר שילה