top of page

בז'סקו - בריגל (ברסט)

בית הכנסת ברחוב גלובצקייגו

בית הכנסת ברחוב דלוגה 3

בית הכנסת ברחוב אסניקה

בית הכנסת ברחוב פושקין 2

מקווה

בית העלמין הישן

בית העלמין החדש

רחוב דלוגה 8

דלוגה 8

שם הקהילה:              בז'סקו – בריגל (ברסט) (161) 

שם בפולנית:              Brzesko - Briegel
מקום/ כתובת:             

תאריך:                       19/6/2019
אתרי תיעוד/שימור:    בתי כנסת, בתי עלמין, מקוה, גטו,

                                  אתרי זכרון

מתעדים:                    מאיר שילה        יהודה שילה
אנשי קשר:
    
   


תיאור כללי. סיפור הקהילה:

מחוז: קראקוב
נפה: בז'סקו
אזור: גאליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה: 
• בשנת 1941: כ-3,675
• יהודים בשנת 1941: כ-2,101
• יהודים לאחר השואה: 200

תולדות הקהילה: 1
עד המאה ה- 13 עמד במקום העיר בז'סקו יישוב עתיק-ימים. ב- 1282 הוענק ליישוב זה, שהיה אז בבעלותה של הכמורה, מעמד של עיר. במאה ה- 14 עברה העיר לבעלות פרטית של האצולה, וב- 1385 קיבלה שוב זכויות של עיר, הפעם על-פי החוק המאגדבורגי; נקבעו בה אז יום-שוק שבועי וירידים שנתיים.

במאה ה- 18 התפתחה במקום תעשייה זעירה ביתית של מוצרי-עץ וחרטות-עץ, בין השאר צעצועים, כלי-כתיבה וכד'. המוצרים שווקו באזור כולו. במאה ה- 19 עסקה האוכלוסייה הנוצרית גם בייצור כלי-חרס וסלסלים, בנוסף לעיבוד חלקות שדה וגינה. ב- 1845 הוקם בכפר אוקוצ'ים הסמוך לבז'סקו מיבשלת בירה, אחד הגדולים בגאליציה ואף בפולין כולה. לבירה מאוקוצ'ים יצאו מוניטין בכל האימפריה האוסטרית, ובין שתי מלחמות-העולם - בפולין כולה ואף מחוץ לגבולותיה. רבים מבתי העיר מצאו את פרנסתם בעבודה במפעל זה או בשיווק תוצרתו.

ביולי 1904 פרצה בעיר שריפה גדולה ורבים מבתי העיר (יש אומרים כשלוש מאות בתים ובכללם בנייני ציבור) עלו באש. הנזק החומרי נאמד אז במיליון כתרים לערך.

העיר לא נפגעה במיוחד במלחמת-העולם הראשונה, אולם בנובמבר 1918, פרצו בה מהומות נגד היהודים. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היתה בז'סקו שרויה בירידה כלכלית. בעיר עצמה ובאזור החקלאי שבסביבה היו מחוסרי-עבודה רבים, וחלקות השדה שבידי האיכרים הלכו והצטמצמו.

על המשבר הכלכלי שפקד את בז'סקו תעיד העובדה, שבמשך שנה תמימה, שנת 1935, לא הוחל בבנייה חדשה כלשהי, ומתוך 30 בעלי הטלפונים שהיו בידיים פרטיות, ויתרו עליהם 29 איש מחמת חסרון-כיס. התסיסה גברה, ולא פעם הגיעו הדברים להפגנות ושביתות. באחת מן ההפגנות, שנתקיימה בכפר הסמוך יאדובניקי, השתתפו 5,000 איכרים ומחוסרי-עבודה; השוטרים ירו במפגינים ואף הרגו אחד מהם.

במחצית השנייה של המאה ה - 18 היו יהודי בז'סקו כפופים לקהילת וישניץ'. יהודי בז'סקו גרו אז ב- 14 בתים, מהם 10 בבעלותם. במגורים אלה הצטופפו כ- 50 משפחות - בעלי-בתים, דיירים ודיירי משנה. מלבד החוכרים, המוזגים והסוחרים מנה אז היישוב היהודי בבז'סקו - חייט אחד, 2 קצבים, גלב אחד, מלמד ושמש. לא נמסר על משרת רב או מורה-הוראה בקהילה. מספר התושבים היהודים מעל גיל שנה אחת הגיע ל- 181.

בראשיתה של תקופת השלטון האוסטרי בעיר הוטלו על יהודי בז'סקו מסים כבדים, וגם נדרש מהם לפרוע את החובות שנצטברו בתקופה הקודמת. באיום בקנסות נדרשו ב- 1781 לפרוע לאלתר את חובותיהם בסך 11 פלורין בשביל מס הארנונה, חוב שנצטבר במשך שנים רבות. במאה ה- 19 הלך וגדל היישוב היהודי בבז'סקו וגם ביסס את כלכלתו, שהיתה מושתתת כמעט כולה על ענפי מסחר שונים.

ב- 1867 נמסר שרוב רובו של הסחר בעיירה היה מרוכז בידי יהודי המקום. ב- 1878 נוסדה קופת "גמילות חסדים", שנתנה הלוואות בלא ריבית לסוחרים ולבעלי-המלאכה היהודים. הדליקה שפקדה את העיר ביולי 1904 פגעה במיוחד במרכזה, שבו התגוררו יהודים; יותר משלוש מאות בתיהם עלו אז באש, ובתוכם בית-הכנסת ובתי-המדרש על ספריותיהם. לעזרת יהודי בז'סקו באו אחיהם בקראקוב. נציגי קהילת קראקוב חילקו למאה ועשרים נפגעי הדליקה 5,500 כתרים, מהם 500 כמענק וכ- 5,000 כהלוואות בלא ריבית ובתשלומים נוחים.

נראה, כי בסוף המאה ה- 18 או בתחילת המאה ה- 19 היתה קהילת בז'סקו לעצמאית. מראשוני הרבנים בבז'סקו היה ר' אריה לייבוש ליפשיץ ב"ר חיים אשר מווישניץ'. הלה כיהן קודם כרב בקהילות קששוב, שייניאווה ווישניץ'. בשבתו בוישניץ' היתה מצודתו פרושה גם על בז'סקו. ר' אריה לייב נמנה עם תלמידיו של החוזה מלובלין; חוברותיו: "אריה דבי עילאי" (על מסכות הש"ס) וכן שו"ת "ארי שבחבורה" ו"עטרת זקנים". ר' אריה לייב נפטר ב- 1846.

מ- 1857 עד 1912 ישב על כס הרבנות בבז'סקו נכדו של ר' אריה לייבוש, ר' טוביה ב"ר משולם זלמן יונתן ליפשיץ. באחרית ימיו כיהן לצידו נכדו ר' משולם זלמן טייטלבוים( ?). בבז'סקו ישבו וניהלו את חצרותיהם ר' יחזקאל שרגא ב"ר חיים ברוך (גם הוא מבית הוואינייש-וישניצא), וכן ר' מנשה טייטלבוים, בנו של ר' נחום צבי, אדמו"ר דרוהוביץ. ר' מנשה נספה בתקופת השואה. בז'סקו נודעה בכמה וכמה תלמידי חכמים שנולדו וחונכו בה על ברכי התורה. יצוינו אחדים מהם: ר' אפרים צבי איינהורן, שנתקבל כרב בפולין הקונגרסאית וייסד בה ישיבה, וכן ר' חיים משה גולדברג, ממשתתפי "אוהל מועד" ב- 1898.

בז'סקו היתה גם עריסתם של משכילים ומלומדים. בבז'סקו נולד ב- 1844 וגר בה עד גיל 16 הסופר העברי מרדכי דוד ברנדשטטר. מורהו הראשון בבז'סקו היה פייבל לאנדאו והשפעתו על התלמיד, העתיד להיות סופר, היתה רבה. בז'סקו היתה מקום הולדתו וילדותו של ד"ר צ'ארלס וייס, פרופסור ומדען נודע בחקר רפואת-עיניים.

ב- 1894 נתקיים במקום בית-ספר לילדי ישראל מיסודו של הבארון הירש ובו 103 תלמידים בשתי כתות ושלושה מורים, מהם אחד להוראת השפה העברית. לעת ההיא אורגנו בבנין בית-ספר זה שיעורי-ערב למבוגרים, שבהם השתתפו יותר מ- 30 לומדים. החוגים הציוניים הראשונים תחילתם באותו פרק זמן. ב- 1906 השתייך הסניף של ההסתדרות הציונית שבבז'סקו אל גליל טארנוב של ציוני מערב-גאליציה. סניף "פועלי-ציון" הוקם בבז'סקו לאחר 1905, וארגון-הנוער "יוגנד" שהיה מסונף לו, פעל במקום בשנים 1911- 1912, ומנה כ- 50 חברים.

בעת מלחה"ע  הראשונה:

מלחמת-העולם הראשונה שמה קץ לפעולה הציונית בבז'סקו, שכן רוב הפעילים בארגונים הציוניים היו בני נוער, והללו גויסו לצבא משפרצה המלחמה. רבים מהם נפלו חלל בשדות-הקרב. ב- 1917 הוקמה ביוזמת נערות יהודיות אגודה ציונית בשם "התקוה", ולידה ספרייה. מ- 1867 ועד למלחמת-העולם הראשונה במועצת העירייה היו נציגי היהודים הרוב, ושנים רבות אף כיהן יהודי כראש העיר. ב- 1917 הודח ראש-העיר היהודי ובמקומו נתמנה נוצרי שכיהן עד הבחירות הבאות. כאמור, סבלו יהודי בז'סקו מתלאות רבות בעת המלחמה. רבים מבני העיר, לעומת ערים אחרות, נפלו חלל בחזיתות, והיושבים במקום סבלו חרפת רעב.

וכאילו לא די בכך; בנובמבר 1918 היתה בז'סקו לזירת פוגרום ביהודים, שמעטים היו כמותו בקהילות ישראל בגליציה המערבית, שגל הפרעות פקד כמעט את כולן. הפרעות בבז'סקו נמשכו 3 ימים (11- 13 בנובמבר). עם הגיע השמועות על גל הפרעות בערים שונות, יום לפני ההתפרעויות, דרש מאיר הופשטטר, יושב-ראש ועד הקהילה וחבר במועצת העירייה, לחזק את המיליציה העירונית ולהכינה להגנת האזרחים היהודים. הוא דרש גם לצרף יהודים למליציה זו. אותה שעה צעדו לכיוון העיירה כפריים רבים, בעיקר מן הכפר יאדובניקי, שנודעו עו לפני המלחמה כפורעים ביהודים. הללו התחברו אל הלגיונרים והתחילו לאיים על היהודים. ועד-הקהילה הזעיק יחידה של הגנה יהודית מקראקוב, שחסמה בפני הפורעים את הדרך לעיירה. התחולל קרב בו נהרג אחד מאנשי ההגנה היהודית. הפורעים נכנסו לעיירה, ואילו מפקדת הלגיונרים בבז'סקו וכן הז'אנדארמריה אילצו את אנשי ההגנה היהודית המקומית (רובם משוחררי הצבא) לפרוק את נשקם. בכך נתנו לפורעים יד חופשית לבצע את זממם. במהלך הפוגרום, שהשתולל במשך יומיים נוספים, נרצחו באכזריות 8 יהודים ועוד רבים נפצעו קשה. הפורעים, שאליהם הצטרפו מאנשי המקום ואף מאנשי הז'אנדארמריה, התפרצו אל דירות וחנויות של יהודים, שדדו מכל הבא ליד, הרסו מה שלא ניתן היה לגזול, הציתו כתריסר בתים וירו ביהודים שנמלטו מן הדליקה. רק ביום השלישי לפרעות הגיעו יחידות סדירות של הצבא והז'אנדארמריה הפולנית מבוחניה וטארנוב, אולם מפקד היחידה הצהיר גם הוא ש"אמנם לא יאה לרצוח יהודים, כי הדבר עלול להזיק לפולין בזירה הבינלאומית, אבל מותר לשדוד את רכושם, ולשודדים לא יאונה בגלל זה דבר". בעיר הוכרז עוצר, אולם הוגבלו בו היהודים בלבד, ולא הפורעים. לפי האומדן, הגיע הנזק ברכוש של היהודים כדי 20 מיליון כתרים. הפוגרום בבז'סקו שימש נושא לכתבות בעתונות ולמחאות של קהילות יהודיות בארצות רבות.

בין שתי המלחמות 
הירידה בתחום הכלכלה של היישוב היהודי בבז'סקו, שסימניה הראשונים נראו בשנים האחרונות קודם שפרצה מלחמת-העולם הראשונה, וכן הקיפאון בחיי הכלכלה שהשתרר בימי המלחמה ומיד לאחריה, לא פסקו גם בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. מרבית יהודי בז'סקו המשיכו לעסוק במסחר זעיר וברוכלות בכפרים, ואילו בבתי-מלאכה או בשירותי מלאכה, או בתעשייה זעירה, מצאו את פרנסתם כ- 100 איש בלבד.

ב- 1921 נתקיימו בבז'סקו 73 בתי-מלאכה ותעשייה זעירה בבעלות יהודית. הועסקו בהם 114 איש, רובם בעלי העסקים ובני משפחותיהם, ו- 12 שכירים. 54 מפעלים השתייכו לענף ההלבשה והמזון והועסקו בהם 89 איש. בשאר המפעלים (ענפי בניין, מתכת ועוד) עבדו בעליהם או בני משפחותיהם בלבד. פרנסתם של רוב יהודי בז'סקו היתה בדוחק, ועם האמידים נמנו רק כמה סיטונאים, או בעלי הסוכנות של מיבשלת-הבירה באוקוצ'ים. על הסוחרים הוטלו, בעיקר בשנים הראשונות אחרי המלחמה, מיסים כבדים שלא ניתן לעמוד בהם. מצב זה הוחמר יותר בשנות ה- 30, משגברה התעמולה האנטי-יהודית, והוכרז החרם על המסחר והמלאכה היהודית. נתערער גם בטחונם של הרוכלים היהודים, שחששו לחזר על הכפרים, שכן הדבר היה כרוך אף בסכנת נפשות. בגזירת השחיטה איבדו רוב הקצבים היהודים ב- 1937 את פרנסתם. 2- 3 בעלי איטליזים שנותרו במקום נאלצו לשלם כל אחד מהם בעד רשיון לעסק כ- 100 זלוטי, סכום ניכר לגבי היקף עסקיהם.

הסוחרים התארגנו באיגוד הסוחרים היהודים, שהוקם ב- 1923, ואילו בעלי-מלאכה היו מאוגדים ב"יד חרוצים", ומקצתם ב"איגוד הציונים בעלי מקצוע", שהוקם ב- 1931. לעזרת הנזקקים מבין הסוחרים ובעלי-המלאכה באה קופת גמ"ח, שהוקמה ב- 1927 בתמיכת הג'וינט. קופה זו נתנה ב- 1929 70 הלוואות בסך כולל של 7,337 זלוטי. ב- 1939 הגיע מספר הלוואותיה ל- 164, והסך הכולל גדל עד 23,000 זלוטי. באותה שנה מנתה הקופה 300 חברים. מ- 1925 התקיימה בבז'סקו חברת צדקה, שגם היא עסקה בסוחרים ובבעלי-מלאכה שירדו מנכסיהם, בעיקר בעלי דוכנים בשוק. חברה זו היתה מחלקת מענקים לנצרכים, לעתים בסך כולל של כ- 1,500 זלוטי לחודש. מקצת מכספי החברה באו מתרומות בני העיר שבארצות-הברית.

מוסד-סעד חשוב היתה "האגודה למען היתומים בבז'סקו". בנוסף לטיפול ביתומים, פעלה האגודה גם למען הילדים העניים (חלוקת מזון נוסף, או ארוחות יום-יום, לכ- 80 ילדים, ארגון קייטנות לילדי בתי-הספר), ואף למען הנצרכים סתם, בעיקר למען צרכיהם בבגדים ובחומרי הסקה לחורף. אגודה זו נתמכה בכספי סניף "צנטוס" בקראקוב. בנוסף לחברה "ביקור חולים" שהושיטה עזרה רפואית לעניים, הקימו בשנות ה- 30 הרופאים היהודים שבבז'סקו אגודה לטיפול בחולי שחפת. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם הסתמנה בבז'סקו תנופה בפעולתם של הארגונים הציוניים לזרמיהם.

עם תום המלחמה, חידשה את פעולתה האגודה "תקוות ציון", וכן החלו להתארגן "הציונים הכלליים", ארגוני השמאל הציוני ותנועת "המזרחי", שחידשה את פעולתה. ב- 1920 נוסד הקן של "השומר הצעיר", ובסוף שנות השלושים הוקמו "הנוער העברי" (אחר-כך "הנוער הציוני") ו"עקיבא". בית"ר, ארגון הנוער של הציונים-הרביזיוניסטים, נוסד ב- 1931. בבז'סקו פעלו גם "החלוץ" וארגון "עזרה" לחלוצים. בשנות ה- 30 התארגנה קבוצה קטנה של "פועלי-ציון-שמאל".

בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נתחלקו קולות המצביעים כלהלן: 166 ל"ציונים כלליים", 45 ל"המזרחי" ו- 48 ל"רשימת ארץ-ישראל העובדת". מלבד הארגונים הציוניים פעלו במקום "אגודת ישראל" וקבוצה קטנה של חברי ה"בונד". כמה וכמה מבני הנוער היהודי היו פעילים בשורות המפלגה הקומוניסטית הבלתי-ליגאלית. אחד מהם, מנדל פליישר, אף הועמד ב- 1934 לדין בבית המשפט בטארנוב באשמת הפצת עלונים קומוניסטיים. על אף התנגדותם של חוגי החסידים לפעולה הציונית, ועל אף המכשולים שהעמידו בפניה השלטונות, הלכה וגברה השפעתם של הציונים בקרב האוכלוסייה היהודית בבז'סקו.

בבחירות לפרלמנט (הסיים) הפולני ב- 1928 פיזרו השלטונות בכוח פעמים אחדות את אסיפות הציונים, אף ערכו חיפושים והחרמות של חומר תעמולתי אצל הפעילים הציונים. אף-על-פי-כן כ- 70 אחוז מן היהודים בעלי זכות הבחירה בבז'סקו הצביעו בעד הרשימה הציונית הלאומית. אמנם בוועד הקהילה המשיכו אנשי השליטה המסורתית (החרדים ובעלי הבתים) להיות הרוב במשך כל התקופה שבין שתי המלחמות, אך בכל זאת הצליחו הציונים בכל הבחירות שנתקיימו לקבל 3 מאנדאטים מתוך 8.

ב- 1938 אירגן ועד-הקהילה, ביוזמת הציונים, ועדת עזרה לפליטים מגרמניה. במקום בחירות למועצת העירייה, שהיו אמורות להתקיים ב- 1927, הוסכם בין היהודים והנוצרים שכל צד ימנה 20 נציגים למועצה, ראש העיר יהיה נוצרי ואילו סגנו יהודי. בין הנציגים היהודים היו כמה ציונים. בבחירות למועצת העירייה, שנתקיימו ב- 1929 הסכימו היהודים בלחץ השלטונות להסתפק ב- 5 מאנדאטים בלבד מתוך 12. כסגן ראש המועצה נבחר אז הציוני ד"ר הנריק בלוך.

בתקופה הנדונה התקיימה בבז'סקו רשת ענפה של מוסדות תרבות יהודיים. ועד-הקהילה המשיך להחזיק ב"תלמוד-תורה", אף עמד לחנוך בניין חדש למוסד זה. ב- 1926 פתחה "אגודת ישראל" המקומית בית-ספר לנערות "בית יעקב". אגודת "תרבות" קיימה שיעורי-ערב לעברית לנוער ולמבוגרים. הספרייה וכן אולם-הקריאה שליד "תרבות" היו למוסדות-התרבות החשובים ביותר בקהילה היהודית בבז'סקו. ב- 1931 הוקם ליד אגודת "תרבות" ארגון "בני ציון", שנועד להפיץ השכלה ותרבות בקרב הנוער היהודי. במקום היתה גימנסיה פרטית, שייסד הבארון גץ ובעלי מיבשלת-הבירה באוקוצ'ים. תחילה למדו בה תלמידים יהודים רבים, אולם בשנות השלושים הוגבל מספרם, עד שבשנת הלימודים 1938/34 לא היו אלא 12 תלמידים יהודים בלבד מתוך 289 כלל התלמידים.

מוסד חשוב בבז'סקו היה "אולם-הקריאה" (בית העם). פעילותו נתפשטה על כל תחומי הפצת התרבות וההשכלה בקרב כל שכבות האוכלוסייה היהודית (הרצאות, חוגים אמנותיים, ספרייה גדולה בשפות שונות ועוד). ב- 1933 הוקם ליד בית העם "ועד האינטליגנציה", וגם יעדו היה הפצת השכלה. "תרבות" הקימה ב- 1931 ארגון בשם "בני ציון", שנועד לשמש מעין תשתית חברתית לאוניברסיטה העממית שהתקיימה שנים אחדות. ב- 1922 נתקיימה בבז'סקו "אגודה לתרבות מוסיקאלית". בתחום הספורט גילה פעילות רבה המועדון "מכבי" (הוקם ב- 1931), ובו סקציות להתעמלות, כדורגל ועוד. ב- 1936 היו במועדון זה יותר ממאה חברים.

על חיי הקיבוץ היהודי בבז'סקו העיבה ההסתה האנטי-יהודית שהלכה וגברה בשנות השלושים. מדי שנה בשנה, לקראת חג המולד היו האנדקים מאנשי המקום מפיצים עלונים שקראו לחרם המסחר והמלאכה היהודית והכילו דברי הסתה בנוסח ה"שטירמר" הגרמני. חיזורם של הרוכלים היהודים בכפרי הסביבה נעשה מסוכן יותר ויותר. בראש המתפרעים ביהודים עמדו תושבי הכפר יאדובניקי, שהיה ידוע מזמן כקן של פורעים. באפריל 1939 הגיבו אף השלטונות על מעשיהם ואסרו מהם 18 איש. הם נשפטו לתקופות מאסר מחודש עד לשלושה חודשים בגלל התפרעויות נגד היהודים (כגון מכות לעוברי-אורח ובעיקר לרוכלים יהודים, ניפוץ שמשות בבתי יהודים, השחתת רכוש וכיו"ב).

במלחה"ע השניה:
העיר נכבשה בידי הגרמנים ב- 5.9.39. למחרת היום החלו חוטפים יהודים לעבודות-כפייה. לאחר כמה ימים העלו הכובשים באש את בית-הכנסת על תשמישי הקדושה שבו. בסוף ספטמבר 1939 הוטלה על הקהילה קונטריבוציה של 40,000 זלוטי, ולשם הבטחת מסירתה נתפסו 10 בני-ערובה.

באוקטובר של אותה שנה נערך מיפקד של גברים יהודים מגיל 15 ועד 60, והיודנראט נצטווה לספק מדי יום מכסות של אנשים לעבודות-כפייה. בראש היודנראט הועמד הנדלר; סגנו היה גולדמן. ב- 1940 וב- 1941 הוכנסו לבז'סקו פליטים יהודים מיישובי הסביבה וכן קבוצת יהודים מגרמניה.

סיוע כלכלי לפליטים הללו וגם לנזקקים מבין בני הקהילה המקומית הושיטו המחלקה לסעד שליד היודנראט וסניף י.ס.ס. ב- 1941 נשלחו עשרות צעירים יהודים למחנות-עבודה, בעיקר למחנה בפוסטקוב. אותה שנה גברו מעשי הטרור נגד יהודי בז'סקו. אנשי גסטאפו אסרו בין השאר את ד"ר בלוך, יו"ר ועד הקהילה לשעבר ושילחוהו לאושוויץ. שם גם מצא את מותו.

תחילת שנת 1942 עמדה בסימן גזל הרכוש, רדיפות ורצח. ב- 2.4.42 הגיעו לבז'סקו אנשי הגסטאפו מטרנוב, רצחו 6 צעירים יהודים, אף דרשו תשלום בעד הכדורים ששימשו לביצוע מעשה-זוועה זה. ב- 28.4.41 נהרגו במקום 13 איש, ומשפחות הנרצחים נדרשו לחתום על מסמך שלפיו מתו הנספים מוות טבעי. בחודש מאי 1942 שולחו למחנה פוסטקוב קבוצות נוספות של יהודי בז'סקו ובמקביל לשילוח הוכנסו לעיר מגורשים רבים מכל האזור.

ביוני נצטוו יהודי בז'סקו לשלם קונטריבוציה בסך 250,000 זלוטי. ב- 18.6.42 פרצו הגרמנים אל משרדי היודנראט כדי לעצור את יו"ר המועצה. לאחר שלא מצאוהו הרגו את סגנו גולדמן. לפי גרסה אחת דרשו הגרמנים להסגיר לידיהם 100 יהודים כדי להוציאם להורג, ומאחר שגודלמן סירב למלא אחר דרישתם - נרצח. מיד לאחר הרצח יצאו הגרמנים לרחובות העיר ופתחו במצוד אחר היהודים. כ- 180 יהודים נרצחו בסמטאות העיר ובחצרות הבתים וכ- 560 שולחו למחנה-המוות בבלז'ץ (לפי מקור אחר היתה אקציה זו ב- 25.6.42).

כמה ימים לאחר אקציה זו הוקם הגטו, וביולי נסגרו גבולותיו. הגרמנים הוסיפו להכניס לתחום הגטו מגורשים מן הסביבה, ובכך גדל מספר הכלואים בו ליותר מ- 5,000 איש. הרעב ומגפת טיפוס הפילו חללים רבים. מקצת מיושבי הגטו, שהועסקו בעבודות שמחוץ לתחומו, ניסו לנצל מצב זה ולהשיג מזון כדי להקל את מצוקת הרעב.

היו שעבדו בבתי-מלאכה שהוקמו בשטח הגטו. יושבי הגטו היו משוכנעים שעל-ידי היותם "חיוניים" למשק הגרמני יידחה מועד חיסול הגטו. עם זה, הוחל בהכנת מחבואים מתוך הערכה שאקציה נוספת עלולה להתרחש בכל רגע. לצורך זה נחפרו בגטו בורות שהוסוו היטב, במחסנים, מרתפים ועליות גג ניבנו קירות כפולים. מתוך הגטו התחילו גם להסתנן יהודים ליערות בסביבה.

בראש השנה תש"ג (1942) הוקף הגטו, וכל היהודים נצטוו להתייצב במגרש שבמרכזו. יום שלם הוחזקו הללו במגרש כשראשם בין רגליהם; כל מי שהרים את ראשו נורה למוות. החולים בבית-החולים נרצחו במיטותיהם. באקציה זו שולחו יותר מ- 4,000 לבלז'ץ. כמה מאות הרוגים התגוללו בשטח הגטו. נותרו כ- 70 והללו הוטל עליהם לסדר את רכוש היהודים. מאוחר יותר הועברו לגטו בטארנוב.

יש לציין כי כמה עשרות יהודים הצליחו להסתתר באקציה אחרונה זו, ועם סיומה ניסו להימלט לגטו בבוכניה. ואולם אחדים מהם נתפסו ונהרגו בצאתם מן המחבואים. רבים מצאו את מותם בדרך לבוכניה ולאחרים ציפה הגורל שפקד את היהודים בעיר זו. מיהודי בז'סקו ניצלו כ- 200 איש, מהם ששהו בזמן המלחמה בברית-המועצות ומהם ששוחררו ממחנות-הריכוז.

 

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

 

בית הכנסת ברחוב גלובצקייגו 13

בית התפילה בבז'סקו (13 Głowackiego St.) - בחדר בצד שמאל של המסדרון היה חדר תפילה, באותו בניין היה גם חדר לימוד. 2

בית כנסת ברחוב דלוגה 3

ב Brzesko  ב ul. Długa 3 היה בית תפילה, כיום, הבניין הזה נטוש. 2

בית הכנסת ברחוב אסניקה 2

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, ביוזמת יהודים השייכים לקהילה של יהדות מתקדמת, הוקם בית כנסת נוסף בבז'סקו. הוא שכן בפינת הרחובות אסניקה וויז'ינסקי. נראה כי היהודים שאלו מכומר הקהילה המקומית יעקב סטוסורה , מקום לבניית בית כנסת זה. בסכום של שישים אלף זלוטי.

בית הכנסת ברחוב פושקין 2  (היום פושקין 4) 2

בית הכנסת ב- Brzesko at ul. Pushkin 2 נבנה בשנת 1904, הוא עלה באש. לאחר המלחמה שופץ הבניין, והתקיימה בו ספרייה ציבורית וסדנאות של "קואופרטיב הנכים". אגב, פנים המבנה חודש, כיום, שוכנת במקום הספרייה הציבורית העירונית.

מקווה 2

המקווה היה ממוקם בבניין הסמוך לבית הכנסת (רחוב פושקינה 2). אחרי המלחמה היה הבניין הזה בעל שימושים שונים, ולאחרונה משמשת כחנות סידקית Carla.   

בית העלמין הישן: Głowackiego 61A, 32-800 Brzesko, פולין 2

בית העלמין היהודי הראשון בבז'סקו נבנה בסוף המאה ה -17 בעיר התחתית של היום. Glowacki. בית קברות זה היה נושא למחלוקת בין הקהילה לבין הבעלים של Brzesko - הרוזן Wit Żeleński. רבי יצחק קילל את היורש על חילול בית הקברות היהודי. כבר באמצע המאה התשע-עשרה היה בית הקברות היהודי העתיק צפוף, אך הוא עדיין היה קיים עד למלחמת העולם השנייה. במהלך הכיבוש, הוא נהרס לגמרי אבל עדיין נותרו כמה מצבות. נכון לעכשיו, העקבות היחידות שנותרו ממנו הן שבר של קיר אבן עם שער, שטח בית העלמין משמש חניה לרכבים.

בית העלמין החדש:  Czarnowiejska 19, 32-800 Brzesko, פולין 4

בית העלמין היהודי החדש ממוקם צפונית למרכז העיר ב - Czarnowiejska 19, בצומת של רחובות Czarnowiejska  Okulicki יש לו צורה מלבנית על שטח של כ 1.45 קמ"ר. התאריך המדויק של הקמתו אינו ידוע. על פי מקורות שונים, בית העלמין נבנה בשנת 1846. עם זאת, עפ"י שיערוך של איוונה Zawidzka ממוזיאון Bochnia נמצאו מצבות מ -1824 ו 1828.

במשך עשרות שנים העלמין היה מקום קבורתם של יהודי ברסט וסביבתה.

בשנת 1846. נקבר בבית העלמין הצדיק חי אריה לייבוש מייסד השושלת החסידית של ברסט  מחבר הספר "הארי שבחבורה". על המצבה כתוב בין היתר, כדלהלן: "האדמו"ר הנערץ, גאון, בקיא יודע סוד, אריה ממשפחת גאונים, גדול בקרב בני עמו, מנהיג האומה, אור נקי, המנהיג של כל בני הגולה, איש האלוהים, הקדושה, רק, צדיק יסוד עולם ". קברם של הצדיקים של ברסט - הפך למקום לעליה לרגל.

בשנת 1902 בשטח בית העלמין הורחב על הקרקע הסמוכה לבית העלמין מכיוון מערב ודרום. שנה לאחר מכן, בית העלמין גודר. לא ידוע היכן נערך טקס הטהרה לנפטרים. על פי השערה ברחוב פושקין, בבניין המקווה. השוער והקברן גרו בסמוך לבית העלמין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש בית העלמין גם כבית הקברות הצבאי שמספרו 275. בו נקברו 21 החיילים היהודים של הצבא האוסטרו-הונגרית, שנהרגו בקרבות באזור ברסט.

במלחמת העולם השנייה היה בית העלמין מקום הוצאה להורג של הגרמנים. גם גופותיהם של אנשים שמתו או מתו בעיר נקברו שם. נקברו כאן, בין היתר כ 200 אנשים שנרצחו ב -18 ביוני 1942. ו 15 אנשים שהובאו מזקליצ'ין ונורו בבית העלמין בחודש דצמבר 1942.

בית העלמין נהרס חלקית במהלך מלחמת העולם השנייה, אך תהליך ההרס נמשך גם אחרי השחרור. בשנות ה -60 של המאה העשרים, הודות למאמציו של אלימלך גלנץ מניו יורק חודש אוהל קברי הצדיקים. בשנות    ה -80 תיקנה העירייה את הגדר. במקביל, מימן הרב מנדל רייכברג את חידוש האוהל בשנות ה- 90. משפחות סנדר וקסמן ואלנוב השקיעו מאמצים להקמת אוהל על קברי משפחת הרבנים טמפלרוב. איוונה וידצקה עובדת המוזיאון בבוכניה, תיעדה את בית העלמין. עבודתה שפורסמה בשנת 2001 בספר שנקרא "בית העלמין היהודי בז'סקו" - כללה, בין היתר תיאור והיסטוריה של בית העלמין ורשימה של אנשים הקבורים בו.

עד עצם היום הזה, בבית העלמין שרדו מאות מצבות, העתיק שביניהם מנציח אשה שנפטרה בשנת תרפ"ד, על פי לוח השנה העברי, כלומר: 1823 או 1824 על פי לוח השנה הגרגוריאני. הקבורה הידועה האחרונה של ידוויגה Ziarnecką התקיימה ב 10 באפריל 1950.

בבית העלמין יש גם קברים של קורבנות השואה. במקום אנדרטה עם הכיתוב "במהלך השואה הנוראה הזו נרצחו בידי ברברים גרמנים 200 יהודים קדושים ב- 18 ביוני 1942. יהי זיכרם ברוך!" האנדרטה הוקמה בשנת 1947 על ידי א' גרונברגר וס' ברנדסדורפר לאחר השחרור. מצבות פרטיות נוספות לזכר קורבנות השואה, הונצחו ע"י משפחות הקורבנות: אפל, גלסנר, Nissberger, Osterweil, שפרבר.

ישנם שני אוהלים על הציר הראשי של השדרה:

אריה לייבוש בן חיים, שנפטר בשנת 1846. מייסד השושלת החסידית בז'סקו .

זלמן יונתן בנו של אריה לייבוש שנפטר בשנת 1855. רב ב- בז'סקו

טוביה ליפשיץ בנו של זלמן יונתן, שנפטר בשנת 1912. רב ב- בז'סקו.

האוהל השני מסתיר את קברי משפחת טמפלר:

פנחס טמפלר, כנראה רב בבז'סקו במאה ה -19,

ברוך, בנו של פנחס, רב מבז'סקו,

אברהם אליעזר בנו של פינחס, שנפטר בשנת 1907 שימש כשמש בית הכנסת בבז'סקו.

אפרים טמפלר בנו של ברוך, שנפטר בשנת 1938. הרב שהנהיג בית תפילה.

בית הקברות מגודר. הוא נכנס לרשימה של אנדרטאות תחת מספר A-353 ב -8 באוקטובר 1992.

אתרי זיכרון:

קברי אחים בבית העלמין החדש 2

במהלך מלחמת העולם השנייה, בית העלמין היהודי ב רחוב צ'רנזיסקה היה למקום ההוצאה להורג של יהודים ע"י הנאצים. הנרצחים נקברו במקום. כמו כן, כ - 200 אנשים שנרצחו ב - 18/6/1942 ו - 15 איש שהובאו מזקליצין (Zakliczyn) הוצאו להורג בבית הקברות בדצמבר 1942.

ב -1947 הוקמה מצבת זכרון ל -200 איש שהוצאו להורג ביוני 1942, על הקבר הוצבה אנדרטה במימון ס. ברנדסדורפר וא. גרונברג. קורבנות שואה רבים נקברו בקברים אישיים שעליהם הוצבו מצבות.

קברי נרצחים בבית העלמין הצבאי (בתוך בית העלמין החדש) 2

בבית העלמין היהודי בבז'סקו יש בית קברות צבאי מס 275, שעוצב על ידי רוברט מוטקה. בשלוש שורות נקברו 21 חיילים יהודים מהצבא האוסטרי, שנרצחו ב -21 בנובמבר 1914 ובחודשים הראשונים של 1915. נשמרה מצבה של חייל יהודי בעלת מבנה קמור.

 

 

הגטו בבז'סקו 4

באביב 1941 הקימו הגרמנים גטו בבז'סקו. כ- 6000-7000 יהודים תושבי בז'סקו ועקורים מערים שכנות הצטופפו לתוך הגטו. גם קבוצת יהודים משטחי הרייך השלישי הובאו אל הגטו.

קביעת גבולותיו המדויקים של הגטו מציבה כיום קשיים. ג'ון Burlikowski ב "Chronicles של העיר ברסט," כתב: "גטו ברסט בנוי משלושה חלקים: הראשון הוא רחוב ברקה יוסלביץ / Wapienna / עם בניינים משני צידיו, החלק השני הוא המבנים בשוק בצד הצפוני / היום בכיכר האלוף קרול Świerczewski / כיום השוק Sienny / Kazimierz Wielki /  שגובל היום עם הרחובות סובייסקי ושופן. החלק השלישי הוא הבניינים ברחוב Glowacki   trzcianecki / ועד לכיכר של קז'ימייז הגדול, כשמדובר בחלק השני ושלישי למעט הבתים מול השוק ו רחוב גלווקי".

כל הגטו - החלק בלי בניינים - היה מוקף חומה גבוהה (כ 23 מ '), על גבה היה גדר תיל. רק שער אחד בחלקו האחורי של הרחוב הוביל לגטו. בסמטת שופן מאחורי כביש הגישה לבית הכומר הישן (גם רחוב זה לא קיים יותר במקומו הוא חלק חדש של הכנסייה). לא כל הבניינים ברחובות אלה נכללו בגטו. בבניינים אלה סגרו הגרמנים את כל "היציאות האחוריות" אל החצרות והחלונות לכיוון הגטו. היו שם גם מבנים כמו בית בפינה של ul. Kościuszki ו Sobieskiego, שם היה בית המרקחת. בית המרקחת פעל בדרך כלל, וכל הבניין היה שייך לגטו והיהודים שוכנו למעלה.

על חלק זה של הגטו סיפר גם סבא ירוסלב Rubachy, שאמר כי בזמן חיסול הגטו, תריסר או כמה עשרות יהודים שהתחבאו במרתפים של בתים,נתפסו ונורו על ידי הגרמנים. חיסול הגטו התרחש בספטמבר 1942. ב אקציה האחרונה בבז'סקו גורשו היהודים למחנות ריכוז בבלז'ץ, מיידנק ואושוויץ.

ירוסלב Rubacha צייר מפה המתארת את הגטו.

לתושבת בז'סקו הלנה Skrobotowicz-לוסה, הוענק תואר חסידת אומות העולם על הצלת ילד יהודי בתקופת המלחמה. הקהילה היהודית מיוצגת היום, ע"י הרב אליעזר גור-אריה מהארץ ותדיאוש יעקובוביץ - יו"ר הקהילה היהודית בקרקוב.

בזסקו בריגל 11

בזסקו בריגל

בזסקו בריגל 8

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

בזסקו בריגל 5

בית הכנסת ברחוב אסניקה

בזסקו בריגל 29

הגטו בבז'סקו

בזסקו בריגל 28

הגטו בבז'סקו

בזסקו בריגל 27

הגטו בבז'סקו

בזסקו בריגל 26

הגטו בבז'סקו

בזסקו בריגל 25

אתרי זיכרון

בזסקו בריגל 24

אתרי זיכרון

בזסקו בריגל 23

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 22

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 21

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 20

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 19

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 18

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 17

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 16

בית העלמין החדש

בזסקו בריגל 15

בזסקו בריגל

בזסקו בריגל 14

בזסקו בריגל

בזסקו בריגל 13

בזסקו בריגל

בזסקו בריגל 12

בזסקו בריגל

בזסקו בריגל 10

מקווה

בזסקו בריגל 9

מקווה

בזסקו בריגל 7

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

בזסקו בריגל 6

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

בזסקו בריגל 4

בית כנסת ברחוב דלוגה 3

בזסקו בריגל 3

בית כנסת ברחוב דלוגה 3

בזסקו בריגל 2

בית הכנסת ברחוב גלובצקייגו 13

בזסקו בריגל 1

בית הכנסת ברחוב גלובצקייגו 13

IMG_20190619_130323

אתרי זיכרון

IMG_20190619_130240

אתרי זיכרון

IMG_20190619_130218

אתרי זיכרון

IMG_20190619_130211

אתרי זיכרון

IMG_20190619_125117

בית העלמין החדש

IMG_20190619_125108

בית העלמין החדש

IMG_20190619_125057

בית העלמין החדש

IMG_20190619_125030

בית העלמין החדש

IMG_20190619_125017

בית העלמין החדש

IMG_20190619_125015

בית העלמין החדש

IMG_20190619_125007

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124956

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124951

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124947

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124941

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124935

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124617

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124603

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124556

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124551

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124543

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124534

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124521

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124519

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124506

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124502

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124447

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124437

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124422

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124419

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124412

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124409

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124401

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124351

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124348

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124342

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124335

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124324

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124321

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124315

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124311

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124243

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124256

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124240

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124237

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124235

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124233

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124231

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124229

בית העלמין החדש

IMG_20190619_124227

בית העלמין החדש

IMG_20190619_121720

בית העלמין הישן

IMG_20190619_121717

בית העלמין הישן

IMG_20190619_121715

בית העלמין הישן

IMG_20190619_121639

בית העלמין הישן

IMG_20190619_112451

בית הכנסת ברחוב אסניקה

IMG_20190619_112449

בית הכנסת ברחוב אסניקה

IMG_20190619_112446

בית הכנסת ברחוב אסניקה

IMG_20190619_110926

מקווה

IMG_20190619_110913

מקווה

IMG_20190619_110412

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

IMG_20190619_110355

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

IMG_20190619_110320

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

IMG_20190619_110253

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

IMG_20190619_110251

בית הכנסת ברחוב פושקין 2 (היום פושקין 4)

IMG_20190619_105504

בית כנסת ברחוב דלוגה 3

IMG_20190619_102900

בית הכנסת ברחוב גלובצקייגו 13

IMG_20190619_105701

בית כנסת ברחוב דלוגה 3

1.  מורשת יהדות פולין

2. תמונה מגוגל מפה

3. רשימה מתוך אתר העירייה

1. מורשת יהדות פולין

2. מסע לגליציה עדות וממצאים

3. תמונות מקור

4. אתר שטייטל

bottom of page