שם הקהילה:             משאנה דולנה (198)

שם בפולנית:             Mszana Dolna
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     5/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת, מקוה, בית ספר, בית עלמין,

                               קבר אחים, אתר זכרון
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה

מחוז: קרקוב

נפה: לימנובה

אזור: גליציה המערבית ושלזיה

אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-3,016

• יהודים בשנת 1941: כ-410

​

תולדות הקהילה: 1

משאנה דולנה מוזכרת בתעודות מ- 1365 ככפר בעל מעמד מיוחד, שהוענק לו על-ידי המלך. במאה ה- 19 עסקו תושביה בתעשיה ביתית של מוצרי מתכת ומזון. הידיעות הראשונות על יהודים במשאנה דולנה הן מסוף המאה ה- 19.

​

משנת 1870 הייתה כאן קהילה יהודית עצמאית עם בית כנסת ובית מרחץ משלה, ששימש גם את התושבים הנוצרים וכמו כן נוסד בית עלמין יהודי. לאחר שנסלל כביש וקו רכבת למשאנה דולנה, גדלה קהילת משאנה, כולל הקהילה היהודית. בראשית המאה ה -20 היה בית ספר יהודי במשאנה, בו למדו גם ילדים מעיירות סמוכות.

​

בשנים 1891- 1912 כיהן כרב במשאנה דולנה  ר' יוסף הולנדר. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו ר' נתן דוד (1912- 1938), וממנו קיבל בנו ר' אהרן אריה, אשר נספה בשואה. ב- 1921 ישבו במשאנה דולנה 410 יהודים מכלל 3,016 כלל התושבים. רוב יהודי המקום עסקו במסחר זעיר, ברוכלות בכפרים, ובמלאכה.

​

בנובמבר 1918 פרעו חיילי הגנרל הלר ביהודי המקום, ודירותיהן של כל משפחות היהודים נשדדו. ב- 1920 הופצה תעמולה נגד היהודים שהואשמו בקומוניזם. ב- 1930 התנפלו בריונים בכפר סמוך למשאנה דולנה על בני משפחה יהודית וכשאחד מבני המשפחה גילה התנגדות, ירו בו. האנטישמיות הלכה וגברה בשנות ה- 30 והגיעה לנקודת שיא בעלילת-דם, שהעלילו על יהודיה בעלת חנות קטנה במקום. סכנה ריחפה על יהודי משאנה דולנה עד שנחשפה האמת והאשה זוכתה על ידי בית-המשפט.

​

בשנים 1919–1931 מנתה אוכלוסיית משאנה דולנה כ -3,000 נפש, מתוכם האוכלוסייה היהודית כ -420. היהודים ממשאנה עסקו בעיקר בסחר ובמלאכה. על פי זיכרונותיהם של תושבי משאנה, מרכז חיי היהודים שלפני המלחמה היה במרכז העיר. במרכז העיר הייתה ממוקמת המאפייה היהודית וחנות המכולת של גינצבורג וצ'ינס.

​

במקום בו עומד היום בנק  Spółdzielczy  של ימינו עמד בית עץ גדול של אברהם בוקסבאום, שהיתה בו חנות לעור ונעליים,  כמו כן הייתה גם חנות סדקית יהודית, חנות ירקות ודגים בכיכר השוק, בסמוך אליו היה גם בית חרושת לזכוכית.  הרבה בתים וחנויות יהודיות היו ממוקמים ברחוב פילסודסקייגו (כיום): הייתה שם חנות מכולת, בית מטבחיים של הקצב שמברגר, והייתה גם מספרה יהודית.  הבניינים ברחוב פילסודסקי, היו בעבר בתי המגורים של היהודי ויסברג, ברחוב שנקרא היום קולברגה, שם ניהלה משפחת לילנטל בית מלון ומסעדה.

​

החל משנת 1930, הייתה ספריה יהודית שכל תושבי משאנה יכלו להשתמש בה, אוסף הספרייה הכיל 535 ספרים, היתה שם  פעילויות של נוער ציוני ובונד ,עקיבא ואחדות.

​

ב- 1927 התארגנו במקום סניפים של "הציונים הכלליים" ושל ה"התאחדות", ובבחירות לקונגרס הציוני ה- 15 בשנה זו קיבלו "הציונים הכלליים" 36 קולות וה"התאחדות" - 2 קולות. בבחירות ב- 1931 קיבלו "הציונים הכלליים" את כל הקולות של ציוני המקום. ב- 1930 נוסדה במשאנה דולנה ספרייה ולה אולם-קריאה. כן פעלו במקום תנועות הנוער "עקיבא" ואגודת הנוער "אחדות". ב- 1923 נוסד במשאנה דולנה, בתמיכתו של הג'וינט, "ביקור חולים".

​

לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה ישבו במשאנה דולנה כ- 800 יהודים. בימים הראשונים למלחמה עזבו חלק מהם את המקום בדרכם מזרחה, אך רובם חזרו אליו לאחר ימים מספר, לאחר שנכבשה משאנה דולנה בידי הגרמנים. הגזירות הראשונות הוטלו עליהם כבר בסתיו 1939: הגרמנים ערכו חיפושים בבתיהם ונטלו מכל הבא לידם. על היהודים נאסר לעסוק במסחר ולקיים קשרי מסחר - חליפין בעיקר - עם הפולנים. לאחר-מכן נצטוו להתפקד כל יהודי המקום, מגיל 12 עד 60. כמו-כן הוטלה עליהם גזירת סימון הזרוע בסרט לבן.

​

ביולי 1941 הועברו למשאנה דולנה יהודים מכפרי הסביבה, ביניהם כ- 50 איש מן הכפרים סקשידלנה ופשנושה. יש להניח, שבתקופה ההיא, או בסתיו אותה שנה, הוקם הגטו במשאנה דולנה. נתמנה יודנרט, ובראשו הועמד אריה שמיד. הוקמה גם משטרה יהודית. מספר תושבי הגטו נע אז בין 900 ל- 1,000, מהם יותר מ- 200 פליטים, מקצתם מלודז' שהגיעו למקום במארס-אפריל 1940, והשאר מיישובי הסביבה. על היהודים נאסרה כל גישה לשוק וכן קנית מזון אצל הכפריים. בגטו השתררו עוני ורעב.

​

כבר בסתיו 1940 קיבלו 267 מתושבי המקום עזרה מי.ס.ס. בקראקוב, ועוד כ- 450 איש היו זקוקים לסעד. בשנים 1941- 1942 החמיר המצב, שכן לא היה די בעזרה שהושיט סניף י.ס.ס. (בפברואר 1942 היו בטיפולו 310 איש). כה כבד היה הרעב, שגזר-דין מוות היה צפוי לכל העוזב את הגטו (לפי פקודת השלטונות מנובמבר 1941). רבים מיהודי המקום ביקשו לחם ומזון בכפרים, אחדים אף ניסו למצוא שם מפלט, אך רובם נתגלו ונרצחו. במיוחד הציק ליהודים ראש המועצה המקומית, הפולקסדויטשה ולדיסלב גלב.

​

בשנים 1941- 1942 עבדו רוב הגברים במחצבות בקרבת מקום. לאנשים המורעבים הייתה עבודה זו קשה ביותר. באפריל 1942 האשימו הגרמנים קבוצה של 21 יהודים בחבלה כביכול והוציאום להורג בבית-העלמין. מספרים, שבשעת ההוצאה להורג, התנפלו כמה יהודים, ביניהם השוחט המקומי, על רוצחיהם.

​

באביב או בתחילת קיץ 1942 נשלחו מספר צעירים וצעירות למחנות-עבודה פוסטקוב ופלשוב. באותה תקופה הוטלה על יהודי המקום קונטריבוציה גבוהה, ובאמצע אוגוסט 1942 קונטריבוציה נוספת, שלא עלה בידם לשלמה.

​

לפי הצו מ- 16 באוגוסט 1942 היה על יהודי 4 הגיטאות שבנפת נובי-סונץ' וביניהם משאנה דולנה, לעבור לנובי-סונץ' בתאריכים  18 עד 21 לאוגוסט. גירוש יהודי משאנה דולנה נועד ל- 19 באוגוסט 1942. כבר ביולי נערכה, לפי הוראות הגרמנים, רשימה מדויקת של כל יהודי משאנה דולנה. כנראה לשם הסוואת הגירוש, נצטוו היהודים להצטלם, ותמונותיהם נועדו כביכול למסמכי-נסיעה לווהלין. ב- 17 באוגוסט קיבלה כל אוכלוסיית הגטו מנות לחם וריבה לשבועיים ימים. על פי הצו היה עליהם להתייצב ב- 19 באוגוסט, בשעה 5.00 בבוקר, עם מטען עד 20 ק"ג במגרש אולשיני. נאמר להם שאם יעבור אפילו אחד על הצו, יירצחו במקום כל יהודי משאנה דולנה. מפחד העונש הקולקטיבי התייצבו כל היהודים באולשיני. מנובי-סונץ' הגיעו במכוניות אנשי הגסטפו. לאחר מסירת מפתחות של הדירות והכסף "להוצאות הנסיעה", נבררו כ- 120- 130 צעירים על-ידי מפקד הגסטפו, האמאן. את השאר, בקבוצות של 50- 100 איש, הובילו אנשי-הגסטפו לבית-חרושת לשימורים שבקרבת מקום. שם כרו פולנים צעירים מארגון "יונקיס", שהועסקו ב"דאודינסט" יום קודם שני קברי-אחים. לאחר שהתפשטו נורו היהודים למוות מעל לבורות. קציר-הדמים הסתכם ביותר מ- 900 קרבנות.

​

 80 איש מקבוצת הצעירים, שנשארו בחיים, הועברו ל"יולג" ללימנובה, שם עבדו בסלילת כבישים עד חיסול המחנה ב- 5 בנובמבר 1942. באותו יום הם נורו בזמייש'צ'יה שליד טימברק. לאחר השחרור הועברו גופותיהם לקבר-אחים בבית-העלמין בקרקוב. שאר אנשי הקבוצה נשארו במשאנה דולנה והועסקו במחצבה. עם סיום העבודה הם הועברו לגטו טרנוב, ומשם למחנה שבניה. יחידים מהם נותרו בחיים.

​

מן הרצח במשאנה דולנה ניצלו 10 יהודים נוספים שהוטל עליהם לאסוף את הרכוש היהודי הנטוש והמוחרם ולסדרו. כעבור מספר ימים ברחו 9 איש מן הקבוצה, אך רובם נרצחו בידי הפולנים. מ- 14 באוקטובר 1940 עד לנובמבר 1942 היה במשאנה דולנה מחנה-עבודה של החברה הלוטרינגית "קליי, ייגר ושות'". במחנה היו כלואים 70- 80 יהודים, שעבדו בגריסת חצץ. בעת האקציה במשאנה דולנה נרצחו כל הנשים שבמחנה זה, בספטמבר 1942 ברחו מן המחנה 5 יהודים, בנובמבר 1942 הועברו כל 45 הגברים, שהיו עדיין במקום, אל נובי-סונץ' ושם נורו למוות.

​

בתום המלחמה הגיעו למשאנה דולנה כמה מניצולי השואה והציבו אנדרטה לזכר הנספים. יוצאי המקום בארצות שונות קיבלו עליהם לשמור על האנדרטה ועל סביבתה. במשאנה דולנה הוקמה גם מצבה במקום הירצחם של 21 יהודים באפריל 1942.

 

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הכנסת / בי"ס היהודי 2

בית הכנסת במשאנה דולנה (ul. Rynek 21) נבנה בסוף המאה ה -19. בית כנסת היה בנוי מלבנים  לידו היה בית ספר יהודי. במהלך מלחמת העולם השנייה, הגרמנים הקימו גטו בסביבת בית הכנסת שפעל עד תחילת אוגוסט 1942. יחד עם חיסול הגטו, נהרס גם בית הכנסת. נכון לעכשיו, בית הספר היסודי עומד במקומו.

​

ליד בית הספר נמצא שטח מגודר עם שלט ותצלומי בית הכנסת שעמד שם עד מלחמת העולם השניה ונהרס ע"י הנאצים.

​

חלק מבית הספר היהודי עוד על תילו ומשמש היום כמבנה ציבורי של העיריה.

 

כתובת: 20-21Rynek , Rynek 20, 34-730 Mszana Dolna

​

​

בית העלמין 2

בית העלמין היהודי במשאנה דולנה  3ul. Zakopiańska  הוקם במאה ה- 18. הוא ממוקם על מדרון, בין שדות מעובדים לשטח בנוי, מעל פסי הרכבת באחוזת המגורים מרקי.

​

במהלך מלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית העלמין. במהלך השנים שלאחר המלחמה התדרדר מצבו של בית העלמין, ובמאי 1991 שופץ בית העלמין על ידי ליאו גטרר מפרנקפורט, בוצעו עבודות ניקיון בבית העלמין וכל האזור גודר מחדש והוצב שער כניסה חדש.

​

בשטח של 0.24 דונם השתמרו כ -30 מצבות מסוף המאה ה -19 וה -20. המצבות היו עשויות משיש ואבן חול. על מצבות האבן השטוחות השתמרו עיטורים שטוחים אופייניים וכתובות לא ברורות בעיקר בעברית ויידיש. אין מידע על קברי אחים שנמצאים בבית הקברות, האזור מגודר, גבולות בית העלמין אינם נשמרים והם קטנים יותר מהגבולות המקוריים, השטח צומצם במהלך בניית כבישים הסמוכים לבית העלמין.        

     

הכניסה דרך שער נעול היא מהכביש הראשי. בסביבתו הקרובה של בית העלמין ישנם בתי מגורים ושדות מעובדים. מדי פעם מבקרים בבית הקברות, אין ונדליזם בבית העלמין האזור מסודר. נכון לעכשיו, הקרקע נמצאת בבעלות הקהילה היהודית בקרקוב. המפתחות לבית העלמין נמצאים במשרדי הקהילה.

​

פרשמישלב ברצ'ארד כותב בספרו "זכרונות ומונומנטים של תרבות יהודית בפולין" שהיו שני בתי עלמין יהודיים במשאנה דולנה - אחד ברחוב  זקופיאנסקה והשני ברחוב מארק, האחרון היה על שטח של 0.2 דונם ועליו הוקמה אנדרטה במקום בו הוצאו להורג כמה יהודים ומצבות בודדות ששרדו.

 

כתובת: Zakopiańska 1A, 34-730 Mszana Dolna    

​

​

אתרי זיכרון 2

במהלך מלחמת העולם השנייה נלקחו היהודים ממשאנה לעבודות כפיה על ידי הנאצים. ב- 1 במאי 1941 הוציאו להורג הגרמנים קבוצה של 22 יהודים  שהואשמו בחבלה ב"אוגרודובה".

​

במקום בו נמצא קבר אחים של היהודים שהוצאו להורג  באוגרודובה 5 , הוקמה אנדרטה עם לוח זיכרון, על לוח הזיכרון כתוב בפולנית ובעברית: "כאן שוכנים 22 אנשים בני הלאום היהודי שנרצחו ב -1 במאי 1941".

​

האתר מגודר, המפתחות נמצאים במשרד העיירה והקהילה ובחוותו של ג'. קוטרבי ברחוב Marka 1.

 

אתר הזיכרון באוגודרובה חסום היום בחזיתו ע"י גדר שהוקמה ע"י תושב שגר סמוך אליה. אשר על כן נכנסנו מהצד של גב המצבה דרך כביש  אזור התעשיה המצוי מאחריה. אחד מ 22 הנרצחים המונצחים בה הוא יחזקאל שלאכט יו"ר היודנראט של דוברה.

 

כתובת:  Ogrodowa 7B, 34-730 Mszana Dolna

​

​

"פנסקי" - מקום ההוצאה להורג בבית החרושת לשימורים 2

ב- 19 באוגוסט 1942 הורו שלטונות הכיבוש הגרמניים לכל יהודי משאנה להתכנס בבוקר בשדה "Pańskie". הם אמורים להתיישב מחדש בגטו בנובי סאנץ '. כל יהודי יכול היה להביא מטען אישי במשקל של עד 20 ק"ג. יחידת גסטפו תחת היינריך המן הגיעה מנובי סאנץ 'כדי לבצע את חיסול הגטו במשאנה דולנה.

​

הגרמנים ביצעו מבחר של צעירים יהודים ובחרו כ -120 איש שיועברו למחנה עבודת הכפייה בלימנובה. שאר 881 היהודים בשדה הועמדו בקבוצות ליד קיר בית חרושת לשימורים הסמוך, שם נורו מעל בור חפור.

​

נכון לעכשיו המקום מגודר ועל קבר האחים הוקמה אנדרטה עם לוח זיכרון. הכתובת בפולנית ובעברית:

​

"לזכרם של 881 יהודים שנרצחו ממשאנה דולנה והסביבה, על ידי הבריונים הנאצים ב -19.8.1942, שזעקתם האחרונה של ייאוש היא שתיקתו של המקום הזה, אנו נותנים כבוד לניצולי הפוגרום הפשיסטי של היהודים."

​

אתר הזיכרון של פנסקי הוא אתר הזכרון של כל יהודי משאנה דולנה 881 יהודים שנרצחו בשואה – נמצא בראש הגבעה מעל אזור התעשיה עם שילוט מהכביש ושביל הליכה מרוצף ומטופח, שלט מצולם עם תמונות המציין את סיפור גורלם של יהודי משאנה ובסוף השביל לוח שכרון עם צמחיה מטופחת בשולי היער.

​

כתובת: Ludwika Mroza 3, 34-730 Mszana Dolna

​

​

בגלריה למטה, מוצגת תמונה של ציון ליהודים שנרצחו ביערות סטארה וייאס והובאו לקבורה בבית העלמין במקום זה על העמוד כתוב: "היהודים שנרצחו בזמן השואה מנוחתם זיכרון לברכה"

​

קטעי דו"ח של ארגון מקומי "שטיטל משאנה דולנה" שעוסק בשיקום אתרי זיכרון יהודיים: 

בבית העלמין שרדו כ-30 מצבות, בתקופת הכיבוש הגרמני הוא הפך למקום המוות והקבורה של קורבנות יהודים.

​

הניצולה המבוגרת ביותר ממשנה דולנה, דורה אפל, בת 101 ,לבית צינס, נזכרה כי ביום הראשון של המלחמה, בשבת, נפטר אלימלך, בנו של יעקב נייפלד מחזנוב ונקבר בבית העלמין היהודי במשאנה. בנה של הגברת נחה שרף, דוד בן ה-35 בערך, נורה בבית הקברות הקתולי בתחילת המלחמה רק בגלל שמישהו אמר לנאצים שהוא קומוניסט, מה שלא היה נכון כמובן, רצח זה אושר בזיכרונותיו על ידי אברהם בורגר.                                                                                                                                         

הנצחת הנספים הקבורים בבית העלמין עם מצבת אבן בבית הקברות היהודי במשאנה דולנה קבורים כמה עשרות קורבנות השואה במספר קברי אחים, שנהרגו לאורך כל הכיבוש. הם נרצחו במקומות שונים בעיר: בזראבי, בביתו של עורך הדין שטריימר, שנלקח למשרד הקומונה, ברחובות, בנכסים פרטיים, בבית המשפט, בפארק הרוזנים קרסינסקי, בבית הקברות. הדבר מאושר הן מזיכרונותיהם ועדויותיהם של עדים, והן ממסמכי המכון לזיכרון לאומי והמכון ההיסטורי היהודי. ביניהם יש משפחות שלמות, קשישים, בני נוער .וילדים. חלק מהשמות קבועים, חלק נשארו ללא שם ."ביולי 2020 ,אלכסנדר שוורץ, המומחה הראשי של ועדת הרבנים לבתי העלמין, איתר תחילה את אתרי הקבורה וסימן אותם במצבת עץ מטעם "קרן נשכחים" .אנו רוצים להנציח את הקורבנות הללו עם מצבה אחת משותפת בצורת מצבה עם כתובות בפולנית, עברית ואנגלית, בפרויקט זה נשתף פעולה עם: הקהילה הדתית היהודית בקרקוב, בעלת בית העלמין, ועדת הרבנים לבתי העלמין, שומר האנדרטה המחוזית, משרד העיירה מסאנה דולנה, הפורום לדיאלוג, הקרן לשימור המורשת היהודית. בפולין, ידידי המורשת היהודית בפולין, "ברית" הנוצרים והיהודים של קלאב, צאצאים של יהודים יוצאי משאנה דולנה."

​

​

ראה תוספת: "הטבח במשאנה דולנה" בפרק תוספות נספחים והשלמות מחקר

​

ראה תוספת : "בית העלמין במשאנה דולנה" בפרק תוספות נספחים והשלמות מחקר

​

הפניות ביבליוגרפיות:

קישור למקום קבר האחים בבית העלמין במשאנה דולנה:                     https://zapomniane.org/miejsce/mszana-dolna

קישור לאתר עירית משאנה דולנה על אירוע הטבח של היהודים ב – פאנסקי : https://www.sztetlmszanadolna.com/pl/zbiorowa-mogila-ofiar-egzekucji-zydow-w-mszanie-dolnej-19081942-r.html

קישור זיכרון של העיריה  ליהודי משאנה דולנה :                             https://www.mszana.pl/aktualnosci,5206.html#.Yuux-HZBxPY

 

 

​

​​