קבר אחים של קורבנות ההוצאה להורג של יהודים ב-Mszana Dolna, Pańskie ב-19 באוגוסט 1942.

​

זהו ללא ספק האתר של הפשע הגדול ביותר באזור מסנה דולנה. ב-19 באוגוסט 1942 רצח כאן הגסטפו מנובי סץ' בפיקודו של התליין המפורסם של נובי סץ', היינריך האמן, לפחות 881 בני לאום יהודי, ביניהם כמה משפחות של יהודים שנטבלו. הקורבנות היו בעיקר יהודים ממשנה והסביבה, אך גם גורשו מקרקוב, לודז', בילסקו ביאלה, זמביז'ה, טימברק, דוברה, סקז'ידלנה, רבקה, נובי טארג, ואפילו ברלין ווינה. בעיקר נשים, ילדים, קשישים ונכים - קבוצת גברים צעירים ובריאים, זמן קצר לפני ההוצאה להורג, הופרדו להמשך עבודה, לרבות במחצבות סמוכות, וכדי "לנקות את רכושם" של הנרצחים. עדים מזכירים 100-150 אנשים פרודים - אנחנו יודעים את שמותיהם של חלקם, כי קבוצה קטנה הצליחה לשרוד. הניצולים הם: אברהם בורגר, מוזס אפטרגוט, לייב גאטרר, יוזף פרידמן, הירש אלכסנדר מסטבאום ומשה ג'רד, שחולצו על ידי חסידי אומות העולם ממשאנה דולנה. כמו כן, ניצלו בקבוצה זו, אך לא שרדו, בין היתר: יצחק טרוברמן, צ'סקיאל בוכסבאום, יוזף טראוריג, נפתלי שטרן ויוזף גולדברגר. בזכות זה האחרון יש לנו רשימה מדויקת יחסית של קורבנות - הוא גנב עותק שלה מתליינים שיכורים בתום ההוצאה להורג. איננו יודעים את גורלם של כולם, חלק גדול מ"בני המזל" הזמניים הללו נורו כנראה מאוחר יותר, באזור רבא ניז'נה - לפחות הרוצח שלהם, העיד המן . נושא זה ממתין למחקר נפרד.

​

הגרמנים התכוננו להוצאה להורג ודאגו שלא תפרוץ בהלה. הם הכריזו על איסוף ב-19 באוגוסט 1942 בשעה 6 בבוקר בכיכר במה שנקראOlszyny,  מפיץ שמועות שיהודים יגורשו לעבודה בוולהיניה. ל"טיול" הוקצו כיכרות לחם וריבה. כל אחד יכול לקחת עד 10 ק"ג מהמטען הדרוש ביותר. חלקם האמינו, לא כולם. יום קודם לכן תלו את עצמן אשתו ובתו של עורכת דין לבוב, אירנה ואנה ורייבז'יק.

​

יש לנו דיווחים רבים על עדים לאירוע זה, נדון בהם ביתר פירוט בפרק "שואה", כאן רק בקצרה - לאחר הפרדת קבוצת גברים חזקים ברחבת הכינוס (הם נאלצו "להפגין" סיבולת בהתעמלות) , השאר הוסעו בקבוצות של 50-100 איש כמה מאות מטרים מעל, אל גבעת ה'. שם, בגיא, ליד שני אלונים בלילה, נחפרו שני בורות גדולים. הם היו אמורים למדוד 22X10 מ'. קציני הגסטפו הקימו דוכן ליד השולחן שעליו הייתה וודקה ורשימה שנעשתה ב-15 ביוני 1942 על ידי היודנראט לבקשת הגרמנים. הקורבנות האומללים נאלצו להתפשט לפני מותם, ולאחר מכן הוסעו לקברים שנחפרו. שני אנשי גסטאפו ירו בחלק האחורי של הראש, ילדים קטנים נתלשו מאמותיהם והושלכו חיים בין הגופות; לפעמים הרג עם אבן או מכה מראש. שכבות עוקבות של גופות נלושות עם גלגלי משאיות. ההוצאה להורג נמשכה כ-8 שעות. בראשו עמד הגסטפו מנובי סץ'; הם ירו לסירוגין ביוהאן גורקה (שתואר על ידי אחד העדים כ"ערק" יאן גורקה, פולקדויץ' משלזיה) ובאיש ה-SS Gunter Labitzki, נהגו של היינריך האמן מברלין, שפיקד על כל המבצע. גם אנשי SS היו אמורים להיות שםהנס בונינג ופול דנק. המשטרה הכחולה ו"ג'נסי" שמרו על "סדר", לפעמים בכוח שהובילו את המתנגדים לזירת הפשע. כמה אנשים ניסו למרוד, לברוח. לא היה להם סיכוי גדול. לאחר ההוצאה להורג, ארגנו העבריינים "התקררות" - כדברי אלכסנדר קלצ'ינסקי, במסעדת פוטצ'ק. הם חגגו בסיסמה: "משנה דולנה נקייה מיהודים", בהשתתפות מרצון של כמה פולקסדויטשה מקומיים.

​

בשנת 1946, קובה ויסברגר, בנו של שמואל מ-ul. פילסודסקי. הוא שרד את המלחמה ברוסיה. הוא לא מצא עוד איש מקרוביו: אביו ואחותו לולה ולוסיה נרצחו ברחוב פאנסקי, אמה מתה קודם לכן לאחר ניתוח בבית חולים בנובי סצ'. קובה מכר את בית המשפחה ומימן אנדרטה בזירת הפשע, לאחר שתכנן אותה בעצמו. "לחרטה נצחית" הורה לשתול לידו 7 ליבנה; הם גדלים שם עד היום. בצד האנדרטה יש כיתוב: "תוכנן על ידי קובה ויסברגר, בנו של שמואל, אח של לוסיה ולולה נח כאן". ביאור כזה בנושא זה ניתן למצוא במשאבי מכון יד ושם בירושלים:

​

"בספטמבר 1946 רכש יעקב ויסברגר, בנו של שמואל, מקום בו יש קבר אחים והקים עליו אנדרטה. האנדרטה הוקמה במלט לפי עיצובו של יעקב על ידי מנהל העבודה פיטלה, והבנייה הייתה בפיקוח השופט ד"ר קיסיאל. מטעם האבלים הנעדרים ניטעו שבעה ליבנות סביב האנדרטה והמקום גודר. יש כתובת על האנדרטה:

​

כאן שוכנים 881 קורבנות של הנופלים בידי בריונים נאצים 19 באוגוסט 1942 4. זיכרון נצח של הנופלים! ו' אלול תשע"ב"

​

לרוע המזל, האנדרטה הפריעה למישהו, הלוח שעליה נופץ והיה צריך להחליף אותו. המקורי נשמר בתצלומי הארכיון המוצגים להלן. בכתובת הנוכחית נכתב: "לזכרם של 881 יהודים מסאנה דולנה והסביבה שנרצחו על ידי בריונים נאצים ב-19 באוגוסט 1942, שצעקתם האחרונה היא שתיקת המקום הזה, היהודים ששרדו את הפוגרום הפשיסטי חולקים כבוד"

​

בשנת 2012, במלאת 70 שנה לפשע, הודות ליוזמתנו, שאושרה ונחתמה על ידי כמה עשרות מתושבי משאנה דולנה, נקראה הדרך האחרונה של אחינו היהודים "סמטת הזיכרון לקורבנות השואה". בפתחו הקימו שלטונות העיר אבן הנצחה,יש גם לוח מידע. 

 

 

קישור לאתר הזיכרון במשאנה דולנה:

 

https://www.sztetlmszanadolna.com/zydzi-pl/

​