קונטרס ו
בס"ד
בית העלמין הנוצרי
קבר האחים בפאנסקי
אתר הזיכרון באוגרודובה
דוברה
שם הקהילה: דוברה (199)
שם בפולנית: Dobra
מקום/ כתובת:
תאריך: 5/7/2022
אתרי תיעוד/שימור: בית מדרש, אנדרטת זיכרון
מתעדים: מאיר שילה עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:
תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
תיאור כללי. סיפור הקהילה:
מחוז: קרקוב
נפה: לימנובה
אזור: גליציה המערבית ושלזיה
אוכלוסיה:
• בשנת 1941: כ-1,831
• יהודים בשנת 1941: כ-340
תולדות הקהילה: 1
כללי
ב- 1880 התגוררו בדוברה 56 יהודים מתוך 1,651 כלל התושבים וב- 1921 הגיע מספר היהודים ל- 184 מתוך 1,831 כלל התושבים. מקור פרנסתם של היהודים היו המלאכה והמסחר הזעיר, כמה מהם סחרו בעצים וגם שתי המנסרות שבמקום היו בבעלות יהודית.
יהודי דוברה סבלו הרבה מפרעות מצד שכניהם הלא-יהודים. ב- 1912 הותקפו על-ידי שכניהם הנוצרים כשנעלם נער נוצרי, והכומר הטיל חשד ביהודים, שהללו חטפו אותו כדי להקיז דמו לאפיית המצות. ואולם עד מהרה נמצא הנער, שתעה אז ביער בסביבה. בנובמבר 1918 שוב פרצו פרעות ביהודים; כל 40 משפחות היהודים נשדדו. ב- 1928 הואשמו היהודים בהתנפלות על אחד מעובדי תחנת-הרכבת והופצה תעמולה אנטי-יהודית, יהודי המקום חיו בחרדה שמא יפרצו מהומות נגדם.
יהודי דוברה קיימו בית-מדרש אולם לא היה במקום בית עלמין; את מתיהם הובילו לקבורה בלימנובה. בין שתי מלחמות-העולם כיהנו כרבנים בדוברה ר' חיים ליברמן ור' יואל אדלר. בדוברה פעלו מוסדות עזרה אלו: "ביקור חולים", שנוסד ב- 1923, וקופת גמ"ח, שנוסדה ב- 1936. אנשי דוברה גם זכו לתמיכה, בעיקר באשראי, של המרכז היהודי לקואופרציה בקרקוב; ב- 1930 קיבלו ממוסד זה תמיכה בסך אלף זלוטי.
ב- 1921 נוסד במקום חוג ציוני של "הציונים הכלליים". בדוברה היו גם סניפי "המזרחי" ו"ארץ-ישראל העובדת". ב- 1935 נמכרו במקום 34 שקלים והבוחרים הצביעו כלהלן: 29 בעד הרשימה של "הציונים הכלליים", 2 - בעד "המזרחי" ו- 3 בעד "רשימת ארץ-ישראל העובדת". ב- 1929 נפתחה ספרייה ועל-ידה אולם-קריאה. ב- 1933 הוקם במקום קן "עקיבא". ב- 1938 הגיע מספר היהודים בדוברה לכ- 340 נפשות.
בתחילת ספטמבר 1939 עזבו מקצת מיהודי דוברה את עיירתם, אך כמעט כולם חזרו אליה כעבור ימים מועטים. לאחר כניסתם של הגרמנים לדוברה נאסרו יהודים רבים בבניין המועצה המקומית. נפוצו אז שמועות שהם עומדים להירצח, אולם לאחר זמן-מה שוחררו כולם. במקום הוקם יודנרט, ובראשו הועמד יחזקאל שלאכט. תפקידו העיקרי היה לספק לגרמנים עובדים לעבודות-כפייה למיניהן, בין השאר לפינוי השלג מפסי-הרכבת ולעבודות בשיקום הארמון, שהיה בסמוך לעיירה באחוזת פורמבה ואחזקתו, בארמון זה עמד להשתכן קצין גרמני גבוה.
יהודי דוברה חוייבו להתייצב לרישום אחת לשבועיים בלימנובה או במשאנה דולנה. בסוף 1940 הוטל על היהודים למסור לשלטונות את כל מוצרי-הפרווה ונעלי-הלבד שבידיהם. במקום לא הוקם גטו והיהודים נשארו בבתיהם שבהם גרו קודם למלחמה. היהודים נצטוו לשאת סרט ובו מגן-דוד שעליו היה רשום שם מקום מגוריהם.
בנובמבר 1940 הוציאו הגרמנים צו שאסר עליהם את המגורים בדוברה. הוצאתו לפועל נדחתה עד מארס 1941, ואז עזבו כל יהודי דוברה את המקום חוץ מ- 5- 6 משפחות של חקלאים יהודים, שגורשו בקיץ של שנת 1941. הם גורשו לנובי -ווישניץ', וללימנובה, ומרביתם למשאנה-דולנה, וגורלם היה כשל גורל יהודי המקומות הללו.
יחזקאל שלאכט, 2 יו"ר היודנרט בדוברה, הוצא להורג במשאנה-דולנה באפריל 1942, יחד עם קבוצה של 21 יהודים אחרים, שהואשמו בחבלה כביכול. מכל יהודי דוברה נשארו בחיים יחידים בלבד. לאחר שחרורה של דוברה הקים הכומר המקומי ויטושיאק, אנדרטה לזכר היהודים שנספו. יש לציין, שכומר זה היה בשנים 1939- 1940 חבר במחתרת האנטי-נאצית, שאליה השתייכו פולנים ויהודים כאחד.
ב 18/8/1942 גורשו יהודי דוברה רובם למשאנה דולנה נרצחו באתר פאנסקי ונקברו בקבר אחים, חלקם ללימנובה נרצחו ונקברו בבית העלמין, חולים וזקנים נלקחו לסטארה וויאס ונרצחו בקרחת יער והשאר 176 צעירים שולחו לעבודות כפיה בנובי צאנז ומשם למחנה בלז'ץ להשמדה.
תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
עדות ולדיסלב קוזה 3 מדוברה שנתן במשרדי העיריה ב-11 במאי 2019:
"הייתי עד לירי בשני יהודים באוגוסט 1942, ראיתי הוצאה להורג של שני יהודים בוגרים, אני חושב שהגיע הזמן להזכיר אותם, אני בא לבית העלמין הזה כדי לדרוש לשמור על זיכרונם וכבודם" - אומר ולדיסלב קוזה מדוברה.
כתובת: Cmentarz, 34-642 Dobra
3 ב -1 בנובמבר בשנה שעברה, בליל כל הקדושים, הדליק מישהו שני נרות בבית הקברות של הקהילה בדוברה - האחד בצבע לבן והשני באדום. הם לא הונחו על הקברים, אלא לידם, חמישה מטרים משם, כמה מתושבי דוברה שביקרו בקברי קרוביהם הופתעו מהמראה המוזר, וכולם שאלו את עצמם מדוע הנרות בוערים במקום שאינו דומה למצבה.
בית הקברות הנוצרי בדוברה הוא אחד מבתי הקברות העתיקים באזור, התושבים הראשונים נקברו כאן לפני למעלה מ- 120 שנה. בדרך כלל תוכלו לפגוש אנשים שמגיעים לכאן מתוך הגעגועים לאלו שנעלמו.
בבית הקברות מבקר גם ולדיסלב קוזה, שמגיע לכאן משתי סיבות: להתפלל ליד קבר הוריו ולשמור על זכרם של שני יהודים מבוגרים שנורו ע"י הנאצים באוגוסט 1942, שהוא היה עד להוצאתם להורג.
"אני בא לבית העלמין הזה לדרוש לשמור על זיכרונם וכבודם. אף אחד לא יעשה את זה, ואני רוצה שכולם יידעו מי שוכב כאן" - אומר ולדיסלב קוזה.
מר ולדיסלב ידוע לכולם בדוברה, במשך למעלה משלושים שנה היה נגן אורגן בכנסייה הקהילתית, הצעיר בן ה -90 זוכר את היום בו נאלץ אביו לחפור בור קטן, בעומק 1.5 מ', הוא נועד לשני יהודים מבוגרים שנעצרו בתחנת המשטרה בדוברה.
"הם בכו, התחננו שלא יירו בהם, כשהם מסתכלים על הבור שנחפר עבורם, הם כרעו ברך וצעקו לעזרה, עם זאת, איש לא יכול היה לעזור להם, במקום זה" , ולדיסלב נזכר בזעזוע באירועים הטרגיים שחווה כנער.
"ההוצאה להורג הייתה קצרה ומהירה, ההד שנשמע היה צליל של שתי יריות שנשמעו בשמיים."
"הייתי בן 13, עד היום אני יכול לשמוע איך שתי הגופות הללו נפלו מתים, הם נדחסו לתוך הבור הצר הזה" - אומר ולדיסלב קוזה.
ולדיסלב קוזה הוא העד החי היחיד לסיפור הטרגי הזה, יש גם קשר שתיקה בקרב תושבי דוברה.
אין מידע בספרי הקהילה, לא נותרו מסמכים כלשהם, כומר הקהילה שנשאל על ידינו וויצ'יך סרוקה לא רצה לדבר, והציע כי יהיה צורך לאמת את המידע שנמסר ולהתייעץ עם גורם אחר.
"סיפרתי את הסיפור הזה לכמרי הקהילה הקודמים, אבל איש לא רצה לטפל בזה, אני לא יודע למה.." – אומר ולדיסלב קוזה.
שיחה עם מוזס אפטגוט, שחי בדוברה לפני המלחמה, הוקלטה בהקלטות וידיאו ארכיוניות. הוא ומשפחתו הועברו מכאן למשאנה דולנה עם יהודים אחרים לחיסול בירי עם יהודי משאנה, באורח פלא הצליח להינצל מההוצאה להורג הזו. בזמן שבקר בקבר בני משפחתו במשאנה דולנה בשנת 2014, הוא סיפר את הסיפור הטרגי הזה שוולדיסלב קוזה נזכר כעת.
דו"ח חקירת הנושא נמסר ע"י דריוש פופיאלה, אתלט אולימפי וחוקר תולדות יהודי פולין.
פרשנים:
-
Połomski Sądecki מאתר שטייטל :
"אני מכיר את הסיפור הזה רק מסיפורים, קשה לאמת, מכיוון שיש רק עד אחד לאירועים, לא ניתן למצוא זכר לביצוע במסמכים או בארכיונים. אם הסיפור היה מאושר, ישנם באמת שני אפשרויות:1. להוציא את העצמות של היהודים הללו ולהעביר אותם לבית העלמין היהודי, 2. לסמן את המקום הזה ולהעניק להם כבוד וזיכרון". -
היסטוריון אדריאן צ'ייסליק, האוניברסיטה הפונטיפית של ג'ון פאולוס השני בקרקוב:
הביקור בדוברה ב - 5/7/2022
התקבלנו לביקור במשרדי מועצת הכפר אצל רכזת התרבות אורסולה והמתרגמת שלה וכן חוקר גינאולוגי מקומי בשם סטניסלב ג'ונסה. התארחנו אצלם וקבלנו הסברים לגבי חיי היהודים במקום ובפרט תיאורו המפורט של סטניסלב על משפחת גולדברג שגרו בשכנות לבית אימו.
בקרנו בבית העלמין הנוצרי סטניסלב הדריך אותנו והציג לנו 2 מצבות זיכרון לזכר יהודי דוברה שנרצחו בשואה והוקמו ע"י הכומר ויטושיאק שהיה במחתרת בזמן המלחמה וגם קבור שם. הוא הצביע על המקום ששם נקברו 2 היהודים (נערים לפי המחקר של סטניסלב שהתגלו בכפר ונרצחו ע"י הנאצים) ששם מר קוזה היה נוכח בעת המעשה כאשר אביו נצטווה לקבור אותם. הוא גם הוביל אותנו לקברו של קוזה שנפטר לפני כשנה ב – 4 באוקטובר 21.
חוות דעת לגבי זהות היהודים שנרצחו בבית העלמין הנוצרי ב - 8/1942:
גירוש כל יהודי דוברה למשאנה דולנה שם הוצאו להורג בירי שהתבצע ב - 18 באוגוסט 1942. 2 יהודים הצליחו להסתתר בכפר אך לרוע המזל נתפסו ע"י הנאצים והובאו לבית העלמין הנוצרי ושם הוצאו להורג. מוזס אפטרגוט שגורש גם הוא וניצל בנס מהטבח במשאנה דולנה מסר עדות בשנת 2014 כי הנרצחים היו 2 נערים יהודים האחים לבית משפחת קריגר.
סטניסלב ג'ונסה שחקר את סיפור הרצח הסתמך על עדות שמסר לו אביו שהנערים שנרצחו היו:
זאב שיינבל יליד 15/2/1928 בן 14 במותו, ואחיו יעקב שיינבל יליד 14/2/1929 בן 13 במותו.
בשנת 1957 הוקמה אנדרטה לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה בדוברה בבית הקברות של הקהילה בדוברה. בסמטה המובילה לאנדרטה, על אחד הצלבים, ישנה כתובת לכבודם ולזכרם של יהודי דובז'נסקי (דוברה).
גורל משפחת גולדברגר מדוברה:
סטניסלב ג'ונסה חקר את גורלה של משפחת גולדברגר שגרה בשכנות לבית הוריו.
סטניסלב סיפר כי ע"פ עדות שנמסרה לו ע"י אימו כי למשפחת גולדברגר היו 4 ילדים המשפחה נמלטה ללבוב ב 1939.
האם צ'ורקה (לוטי) ובתה רוזליה גורשו לסיביר ושרדו את המלחמה, בתה של רוזליה (חנה) חני הורוביץ – גרה בישראל (חיפה, החשמונאים 25).
שאר האחים (משה, אנה, דוד-דולק) והאבא (יצחק – איגנץ) נרצחו בנסיבות לא ברורות .
מתוך אתר העיריה של דוברה:
לפני מלחמת העולם השנייה, במחוז לימנובה, על פי המפקד הכללי של 9 בדצמבר 1931, היו 87,279 בני אדם, בהם 2,766 בני האמונה היהודית. עד פרוץ המלחמה גדלו המספרים הללו, אך לא כל כך. בדוברה בשנת 1938, מתוך 2,400 תושבים, חיו 205 בני דת זו.
לייב גאטרר ומשה אפטרגוט הנ"ל שרדו.
אנטונינה פורדסובה, ממשפחת פורדס היהודית, היתה נשואה לד"ר פרדריק , נולדו להם בת ושני בנים , הבת ססיליה, ילידת 1905, נשאה לפקיד אוסטרי לפני המלחמה, הבן הגדול, ולדיסלב, מת באופן טרגי ב – 1938 בגיל 28 , בעלה, ד"ר פרדריק פורדס מת ב-1934.
היא נעלמה במהלך המלחמה, מבלי להותיר עקבות עם בנה הקטן בן החמש אלפרד, כל משפחת פורדס הוטבלה שנים רבות לפני המלחמה - הם המירו את דתם לקתוליות, ואולי בגלל זה אנטונינה פורדסובה כנראה שרדה. (קבורה היום בבית העלמין הקתולי בדוברה).
בשנה שעברה התברר ששתי יהודיות נוספות מדוברה, רוזליה גולדברגר ואמה, שרדו את המלחמה.
בתה של רוזליה גולדברגר (חני הורוביץ) הגיעה מישראל וסיפרה על גורל המשפחה בזמן המלחמה, בימים הראשונים של ספטמבר 1939 יצאו בני הזוג גולדברגר וחמשת ילדיהם, שנמלטו מהגרמנים, ללבוב.
שם נפלו רוזליה ואמה לידי ה-NKVD ונלקחו לסיביר, שאר בני המשפחה
מתו בנסיבות לא ידועות, לאחר המלחמה חזרו לפולין ועזבו
לישראל.
חמישה יהודים מדובז'ני – דוברה שרדו - השאר מתו.
כתובת: Ludwika Mroza 3, 34-730 Mszana Dolna
אתר הזיכרון באוגרודובה
אנדרטה ברחוב אוגרודובה ב 2013.
"כאן במאי 1941 ד' באייר תש"א רצחו הנאצים 22 יהודים".
אחד הנרצחים באוגרודובה (משאנה דולנה) היה יחזקאל שלאכט יו"ר היודנראט של דוברה
כתובת: Ogrodowa 7B, 34-730 Mszana Dolna
ראה תוספת : "קורותיהם של ניצולי דוברה" בפרק תוספות נספחים והשלמות מחקר
הפניות ביבליוגרפיות:
קישור לעדות של ולדיסלב קוזה : https://limanowa.naszemiasto.pl/dobra-widzial-egzekucje-zydow-uwaza-ze-czas-ich-uczcic/ar/c1-5117455
קישור לסיפור קורותיהם של משה אפטרגוט ולייב גאטרר שמשפחותיהם מדוברה נרצחו בטבח במשאנה דולנה מתוך האתר תחנת השידור האזורית של לימנובה – ziemia limanowska :
קישור לגורל יהודי דוברה באתר העיריה של דוברה (נכתב ע"י סטניסלב ג'ונסה)
https://beskidy.gminadobra.pl/pl/4383/0/75-rocznica-zaglady-dobrzanskich-zydow-.html
-
מורשת יהדות פולין
-
אתר שטייטל
-
אתר עירית דוברה
