שם הקהילה:             וייליצקה

שם בפולנית:             Wieliczka
תאריך תיעוד:           4/7/2022

 

סיפורו של בית הכנסת:

בית הכנסת העתיק 1

בית הכנסת העתיק בווייליצ'קה (רחוב וייצקה 11) הוקם ככל הנראה באמצע המאה ה-18 בצד המערבי של היישוב היהודי בקלשני, בגבולותיו ההיסטוריים של הכפר.  בעבר זה היה רחוב ברקה יוסלביצה. בית ספר יהודי היה ליד בית הכנסת.

​

המבנה נהרס על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה היה בו מחסן. הבניין נבנה אז מחדש, מבנה התקרות הפנימיות שרד כולל הקישוטים וציפוי הגג.

​

בשנת 1980 בוצעו עבודות להגנה על הבניין. בין היתר הונח הגג על מבנה פלדה והקירות עוגנו.

הבניין בנוי אבן מפוצלת וחלקה מלבנים. בחוץ השתמרו שרידי

עיטורי טיח מעל החלון שבמזרח. בפנים ישנה נישה מוקפת חומה לארון קודש ושרידי כתובות וקישוטים פרחוניים. נכון לעכשיו, הבניין עומד חרב ושומם, אין לרשות המקומית תקציב לשיפוץ.

​

בשנת 1987 נכנס בית הכנסת לפנקס הלאומי של אנדרטאות תחת המספר A-570 מיום 20 בנובמבר 1987.

​

בית הכנסת העתיק עומד שומם וסגור אין שילוט או סימון לוח זיכרון.

​

כתובת: Wiejska 11, 32-020 Wieliczka 

​

 

סיפורו של בית כנסת:

בית הכנסת החדש 1

בבית התפילה בוויליצקה (ul. Seraf 11) הוקם בשנת 1911, ככל הנראה במקום בית התפילה שכבר היה. בזמן מלחמת העולם השנייה הרסו הגרמנים את בית הכנסת. לאחר המלחמה הוא נבנה מחדש והפך לדירות ובתי מלאכה. הבעלים של הבניין הוא: Spółdzielnia Inwalidów Promień (קואופרטיב הנכים פרומיאן).  בית התפילה נכנס לרשם הלאומי של אנדרטאות תחת מספר A-571 מיום 26 בנובמבר 1987.

​

בית הכנסת החדש משמש היום מבנה מסחר וחנויות פרחים ומתנות. אין שילוט או לוח זיכרון

 

כתובת: Seraf 11, 32-020 Wieliczka

​

 

הפניה ביבליוגרפית:

• Wieliczka , [w:] האנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה ובמהלכה , אדום. ש. ספקטור, ג. וויגודר, ט. 3, ניו יורק 2001, ש. 1442.

• Wieliczka, [ב:] מילון גיאוגרפי של ממלכת פולין ומדינות סלאביות אחרות, כרך 13, בעריכת B. Chlebowski, ורשה 1893, עמ '320.

• Wojas Z., Wieliczka מאמצע המאה ה -17 עד 1772, [in:] Wieliczka: ההיסטוריה של העיר (עד 1980) , בעריכת S. Gawęda, A. Jodłowski, J. Piotrowicz, Kraków 1990.

• היהודים Wieliczka i Klasna 1872 - 2012. טקסטים ותצלומים , עורכים. U. zyznowska, A. Krzeczkowska, Siercza 2012.

​