שם הקהילה:             רימנוב

שם בפולנית:             Rymanow
תאריך תיעוד:           14/5/2014

 

תקציר היסטורי 1 :

מבנה בית הכנסת מאבן שהוקם בתחילת המאות ה-16 וה-17 הוא בית הכנסת העתיק ביותר בפודקרפצ'ה. במקור, הוא כנראה השתלב במערכת ההגנה של רימנוב.

​

בפינה הצפון מערבית של בית הכנסת ישנו מגדל קטן ועגול, המשובץ בחלקו בגוף המבנה. בצד הדרומי נוספה למבנה עזרת נשים (חדר תפילה לנשים), שנהרס לאחר מלחמת העולם השנייה.

​

בתוך האולם המרכזי יש בימה מונומנטלית בת 4 עמודים – מקום תפילה וקריאה בתורה. בתוך בית הכנסת השתמרו שברי ציורים וכתובות בעברית. ביתו של הרב שכן ליד בית הכנסת.

​

במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים מחסנים בבית הכנסת: תחילה הרכוש שנגזל מיהודים, ואחר כך תבואה. במהלך המלחמה ב-1944 נגרם נזק קשה למבנה. לאחר המלחמה נהרס הגג מעל האולם המרכזי, מה שגרם להרס המהיר של המבנה.

​

כיום בית הכנסת רימנוב הוא המקום החשוב ביותר, בנוסף לבית הקברות, הוא מקום הזיכרון של יהודי רימנוב, שבמשך מאות שנים היו שותפים ליצירת ההיסטוריה של העיר.

​

כיום הוא משופץ חלקית ובעליו הוא קהילת מנחם ציון.

​

​

תיאור ארכיטקטוני היסטורי 2 :

פליקס קיריק בספרו "העיירה רימנוב מהמאה ה-15 ועד לסוף המאה ה-17" כותב כי על פי הרשום בתיקי העיר רימנוב, בית הכנסת אושר לבנייה רק בשנת 1744 .[14] מאידך, מהתיעוד הרשמי שנרשם לאחר ביקורו של הבישוף של פשמישל יאן קרישטוף שמבק, עולה שכבר בשנת 1772 קהילת יהודי רימנוב ביקשה להקים בית כנסת בעיר.

​

קיים מידע משנת 1712, שיהודי רימנוב לוו 300 PLN מהכומר יאן גורזקובסקי, "שומר המזבח" מקרוסנו, לכן אנו יודעים בוודאות שבית כנסת היה בבנייה ברימנוב בשנת 1712.

​

אל מול הסתירות הללו הבלתי ניתנות ליישוב האדריכל מקרקוב, סטניסלב שצ'נק , שבדק למעלה מ־60 בתי כנסת בפולין ועל סמך ניתוח השוואתי הגיע למסקנה, כי בית הכנסת ברימנוב נבנה בתחילת המאות ה -16 עד ה -17. צורתו אַרְכָאִית יותר מבית הכנסת של קרקוב שנבנה בשנת 1648. מנקודת מבט מסוימת הפתרונות האדריכליים שהוטמעו בו ארכיים יותר מאשר בבית הכנסת בז'שוב משנת 1610. שצ'נק מצביע גם על האפשרות שבית הכנסת של קרקוב, יכול היה לשמש מודל לבית הכנסת ברימנוב אף על פי שהוא מדגיש, שבית הכנסת ברימנוב נראה שהוא הישן יותר.

​

אין להוציא מכלל אפשרות שהרישום ברשומה הרשמית לאחר ביקורו של הבישוף יאן קריסטשטש שמבק בשנת 1772 לא נוגעת לבית הכנסת שהיה קיים משנת 1712, אך למעשה הוא התייחס לבית כנסת חדש או לבית המדרש לבנים שהקהילה היהודית רצתה להקים. רישומי בית משפט השלום ברימנוב ברשימה משנת 1700, מוזכר לבק, מורה בית הכנסת, כלומר כבר באותם זמנים היה בית ספר דתי יהודי כלשהו בבית הכנסת שהיה פתוח בעיר. צריך לזכור שעבור הקהילה היהודית בית ספר היה חשוב הרבה יותר מבית כנסת, וששני מונחים אלה שימשו לחלופין.

​

בית הכנסת נבנה מאבני נהר, חלוקי נחל ואבנים שרופות, והוא שולב במערכת ההגנה של העיר. המבנה הראשי בעל צורה מלבנית בגודל 17 מטרים רוחב ו- 21 מטרים אורך, גובה קיר בגובה 11 מטרים ובעובי 2 מטרים. במקור היה לו גג דמוי פרמידה מכוסה רעפים. בשחזור מסוף המאה ה-19 שוחזר הגג. צורת הגג שונתה - היא כוסתה בפלטת גג והתקרה הפנימית הפכה מקמרון דמוי חבית לשטוחה יותר.

​

הבימה, נתמכה על ידי ארבעה עמודים מרובעים בגודל 50 סנטימטרים רוחב ו- 50 סנטימטרים אורך, גובהם 8 מטרים המרוחקים זה מזה במרחק של 2.5 מטרים. כותרות העמודים עשויות טיח כמו בבית הכנסת הגדול בווינה, בסדר איוני. בנוסף, במהלך השיפוץ, גם חוזקה הפינה הצפונית-מזרחית של בית הכנסת.

​

לצד בית הכנסת נבנתה עזרת נשים שהיוותה חדר נוסף ליד הקיר הדרומי. הוא לא קיים יותר (הוא נהרס בשנות החמישים), אך הפריסה הסימטרית של חלונות המחברים את המבנה עם בית הכנסת, כמו גם משקוף וחיבורי החלונות מוכיחים שהוא היה שם. החדר הנוסף המערבי נבנה בסוף המאה ה-19 במהלך השחזור הכללי של בית הכנסת. בשחזור שנעשה בשנות האלפיים נהרס החדר הזה והוא לא קיים יותר.

​

בבית הכנסת היה צריח/מגדל, שנבנה בצורה גלילית. הוא היה משולב בחלקו בחלל האולם המרכזי של בית הכנסת. המגדל היה מאבן בלבד. בתוכו היה גרם מדרגות מעץ. הוא שימש גם כחדר מעצר של הקהילה. מתחת למגדל בית הכנסת ברימנוב אין מבוכים כמו בבית הכנסת של לסקו.

​

בית הכנסת מוצב בכיוון מערב מזרח. בקיר המערבי ישנה גומחה ששימשה בעבר כארון קודש. מעל ארון הקודש, היו כתובות צבעוניות בעברית. באמצע הקומה השלישית היו ציורי קיר. בהם נראו נשר ונמר מתוך משלים ועל הקיר המערבי, היה דימוי של תפילה בכותל המערבי וארמון דוד.

​

זוסיא עפרון, מנהל המשכן לאומנות במוזיאון עין חרוד בישראל, טען שציורים אלה ככל הנראה צוירו על בסיס גלויה שהייתה בידו של הצייר בשעה שצייר אותם. הצייר האמין שהוא צייר את ארמונו של דוד, אך למעשה הוא צייר את המנזר הכרמליתי שעל הר הכרמל.

​

בשנת 2004 השתלט על חורבת בית הכנסת ועד איגוד הקהילות הדתיות היהודיות ברפובליקה הפולנית, במטרה לשחזר את בית הכנסת לצורתו המקורית ולאופיו התרבותי. אגודת יהודי רימנוב מניו יורק והרב מנחם אברהם רייך רכשו את בית הכנסת העתיק במחיר של כ־5,000 דולר אמריקאים, מוועד הקהילות היהודיות ועמדו בהתחייבות לשחזרו. ב־27 במאי 2005, יום לפני יום השנה ה-190 למותו של הרב הצדיק מנחם מנדל, התפללו בבית הכנסת ששופץ בחלקו חסידים רבים מפולין, ישראל וארצות הברית.

​

בית הכנסת ברימנוב, שימש בעבר מרכז המחוז היהודי בדרום פולין, ליד בית הכנסת היו חצרות האדמורים המפוארות מראשית המאה ה-19, חדר, בית לחסידים עניים, בית חולים ובנייני מרחצאות ליד הנהר. בניינים אלה נהרסו במהלך מלחמת העולם השנייה וזמן קצר לאחר סיומה.

​

כתובת: Piękna 2, 38-480 Rymanów

​

 

הפניה ביבליוגרפית:

• מקנר פ., קהילת רימנוב בשנים 1918 - 1939 , ז'שוב 2006.

• Michalak J., Rymanów Zdrój וסביבתה , Krosno 1995.

• Potocki A., בעמק Wisłok העליון ומ-Rymanów ל-Jaśliska and Dukla , Krosno 2003.

• פוטוצקי א', בעקבות צדיקים חסידיים בפודקרפאקי , ז'שוב תשס"ח.

• Potocki A., Rymanów Jews , Krosno 2000.

• רימנוב, ההיסטוריה של העיר והספא , עורך F. Kiryk, Rymanow 1985.

• אתר האנציקלופדיה היהודית קהילת יהודי רימנוב

​