שם הקהילה:             גורליצה

שם בפולנית:             Gorlice
תאריך תיעוד:           31/5/2016

 

סיפורו של בית הכנסת:

בית הכנסת הגדול 1 בגורליצה - (Piekarska Street 3)

הבניין שהיה ממוקם במקור באתר זה היה בית כנסת מעץ שהוקם לקראת סוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19. בית הכנסת נשרף במהלך השריפה של העיר בשנת 1874 ולבסוף נבנה מחדש, אולם פנים ועיטורי הצבע שונו. כמו כן מבנה זה נהרס בשנת 1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה. (טקסט מתוך השטעטל הוירטואלית)

​

עיטורי הפנים צוירו על ידי צ'וצ'קו - צייר בית ממוצא פולני. במלחמת העולם השנייה נהרס פנים בית הכנסת על ידי הנאצים, שהפכו את המבנה לאורווה. לאחר המלחמה שימש כמחסן. בשנת 1967 הותאם למאפייה.

​

הבניין שכאמור נבנה בשנת 1911, ניזוק בליל הבדולח ובמהלך מלחמת העולם השנייה, שופץ במשך כעשרים שנה ונפתח מחדש ביולי 2021.

      

כתובת: Piekarska 3, 38-300 Gorlice

​

​

בית הכנסת הישן ברחוב פיקארסקה 5 – הפך להיות בית מרחץ

​

כתובת:    ,38-300 Gorlice5 Piekarska

​

​

סיפורו של בית כנסת 2:

בית הכנסת "בעש"ט" (רחוב שטראצ'קה, מימין לכיכר דבורז'יסקו) - מקום התפילות של חסידי גורליצ'ה. כיום המבנה ריק ומיועד להריסה.

​

ב-9 ביולי 2016 החלה הריסת בית הכנסת לשעבר בגורליצה. בתוך שבוע אמור הבניין להיעלם מנוף העיר.                                                                                                    

 

בית הכנסת נוסד על ידי החסידים במאה ה-19 במרכז העיירה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה בו תחנת כיבוי אש. הבניין היה נטוש זמן רב והיה במצב טכני ירוד. בשנת 2011 נמצאו ברצפה מצבות בהן השתמשו הגרמנים להקשחת הרצפה במהלך המלחמה, המצבות הועברו לבית הקברות.

​

בשנת 2012 העמיד בית עיריית Gorlice את הבניין למכירה. הוא קנה מגרש בן חמישה דונם עם בניין בית הכנסת לשעבר תמורת 400,000 זלוטי-  zł Stanisław Mucha-Słomski , בעלים של אולם חתונות, יצור מוצרי ממתקים ומעדניות , בשבת החלה החברה ששכר להרוס את בית הכנסת.

​

לא ידוע בדיוק מה ייבנה במקום בית הכנסת. בתכנית הפיתוח המרחבית המקומית, חלק זה של גורליץ  מיועד לפיתוח המיועד לשירותים מסחריים.

​

סטניסלב מוקה-סלומסקי, בראיון לאגניישקה ניגבור-חמורה מ"גזטה קרקובסקה גורליקה", רק הודיע ​​שהבניין החדש יתייחס לארכיטקטורה של בית הכנסת.

​

ציטוט בלוח המידע לבנייה: "שיקום, הרחבה, מבנה-על ושינוי ייעוד לבניין עם פונקציית שירות ומגורים..." - מעיר Krzysztof Przybyłowicz, מורה מביץ' הסמוכה - זה יהיה קל יותר לכתוב: "הריסת בית הכנסת והקמה במקום זה בניין חדש".

​

מקור: ניגבור-חמורה א', בית כנסת בהריסות , "גזטה קרקובסקה גורליקה" מ-12 ביולי 2016.

​

כתובת: Krzywa 13, 38-300 Gorlice

​

 

הפניה ביבליוגרפית:

• Boczoń Władysław, Gorlice Jews , Gorlice 1998.

• Dusza Ludwik, מודיע על מקומות הקרבות, ההוצאות להורג והמות של האוכלוסייה במחוז גורליצ'ה במהלך מלחמת העולם השנייה , ז'שוב 1971.

• Dziubina, Roman J., Gorlice:  עבר ועתיד , Bydgoszcz 1999.

• Dziubina Roman J., מתולדות Gorlice: סיפורים היסטוריים , Gorlice 2006.

• אנציקלופדיה של קהילות יהודיות. פולין , ט . III, גליציה המערבית, שלזיה, אדום. אברהם ויין, אהרון וייס, ירושלים

• ספר Gorlice - הקהילה בעלייה וירידה , אדום. MY בר-און, ישראל 1962.

• Gorlice,  [בתוך:] אנציקלופדיה יודאיקה , כרך ז', ירושלים 1972.

 

​

​

שיקום ושימור בית הכנסת בעיירה גורליצה שבדרום פולין 3

​

סקירה על הספר:

Die Neue Görlitzer Synagoge / Alex Jacobowitz. Berlin; Leipzig 2021.

גורליצה (בפולנית: Gorlice) היא עיר בדרום פולין, באיזור גליציה המערבית. בפי היהודים נקראה העיר גארליץ (בהגייה אשכנזית גורליץ). עד סמוך לחלוקת פולין בשנת 1772 נאסר על היהודים לגור בה. בספר גורליצה הקהילה בבנינה ובחורבנה, עמ' 9 ואילך מתאר יוצא העיירה את תולדות היהודים בעיירה החל מסוף המאה ה-18 ועד השואה.

​

בפרק על בתי תפילה ומניינים (עמ' 45 ואילך) מתוארים מספר בתי כנסיות בית הכנסת הישן שנחרב בימי מלחמת העולם הראשונה, ושופץ. בבניין זה שכן "דאס אלטע בית המדרש" (בית המדרש הישן), "דאס נייע בית המדרש" (בית המדרש החדש) שנבנה בשנת 1911, "בעשטער בית המדרש" או בשמו הרשמי "בית המדרש בני אמונה וגומלי חסדים", ובתי כנסיות נוספים.

 

בימי השואה ניזוקו בתי הכנסת קשות ועמדו בשממונם עד שנת 1991.

​

בספר Die Neue Görlitzer Synagoge שהגיע לאחרונה לספרייה מתוארים בהרחבה הפעולות לשיפוץ ושימור של בית הכנסת החדש של העיירה גורליצה, בניין שכאמור נבנה בשנת 1911, ניזוק בליל הבדולח ובמהלך מלחמת העולם השנייה, שופץ במשך כעשרים שנה ונפתח מחדש ביולי 2021.

 

בספר מתאר המחבר, אלכס יעקובוביץ, את תולדות הקהילה בגורליצה, מציג ביוגרפיות של האישים המרכזיים שהתפללו בבית הכנסת בתפארתו (כולל את נוסח הדרשה שנשא ד"ר זיגמונד פרוינד בחנוכת בית הכנסת ב 7 במרץ 1911), את מבנה בית הכנסת המפואר המכיל 600 מקומות. את המבנה הארכיטקטוני הניאו קלאסי, את העיטורים של שנים עשר השבטים שעיטרו את קירות בית הכנסת ותקרתו. המחבר מביא את סיפורם של חבורת היזמים, יהודים וגויים, שהחליטו להתגבר על הבעיות הבירוקרטיות והכלכליות ולשפץ את בית הכנסת. בספר מובאות תמונות רבות של בית הכנסת בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, תמונות מימי שממונו והוא מלווה את כל התהליך של שיפוץ בית הכנסת מתחילת השיפוץ ועד פתיחתו.

 

כשעיינתי בספר, לצד ההתפעלות מיופיו של בית הכנסת ומן העמל הרב שהושקע בשחזור ושיפוץ בית הכנסת, עלתה בי התהייה האם שיפוץ מבני הקהילות היהודיות בפולין והחזרתם כביכול "לתפארתם" כפי שהיו לפני השואה, תוך ידיעה שבעיירה נותרו מספר מצומצם של יהודים, כך שברוב ימות השנה יעמוד בית הכנסת ריק, וישמש כאנדרטה דוממת לקהילה שחרבה, וגם בימים שיתפללו בו הריק ומיעוט המתפללים יזעק לשמים. או שמא ראוי להשאיר את הבניינים בחורבנם, כעדות להרס שביצעו בהם הנאצים, ולבנות תחתם בתי כנסיות ומוסדות פעילים, הבנויים בצורה המזכירה את המבנים שחרבו, במקומות אליהם הגיעו שורדי השואה ופליטים מן העיירה, אשר ישמשו "יד ושם" פעיל, הממשיך את המסורת של הקהילה שחרבה.

​