שם הקהילה:             ראיצ'ה (222)

שם בפולנית:             Rajcza
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     8/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בית תפילה
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה

אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-2,790

• יהודים בשנת 1941: כ-132

​

תולדות הקהילה: 1

כפר המרוחק מז'יווייץ כ-24 ק"מ, מקום הבראה ונופש על גדות הנהר סולה. אנשי המקום עסקו, מלבד בחקלאות, גם בייצור מזכרות מלאכת מחשבת (שטיחים, מוצרים גילופי- עץ וכדומה), וכן בשירותים לנופשים ותיירים. בתחילת המאה ה-20 הוקמה במקום מנסרת-עצים.

 

ב-1880 מנתה האוכלוסיה 2,031 נפשות, מהן 140 יהודים, וב-1921 - 2,790 נפשות, מהן 132 יהודים. יהודי ראיצ'ה עסקו במסחר זעיר ובמלאכה ובכך שיוו למקום צביון של עיירה.

 

היישוב היהודי התבסס בראיצ'ה במחצית השנייה של המאה ה-19. הסיבה העיקרית להתיישבותם של היהודים בראיצ'ה היתה נעוצה באיסור על מגורי היהודים בז'יווייץ הסמוכה, איסור שנשמר אפילו בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. תחילה היה היישוב כפוף לקהילת זבלוצ'ה (פרבר של ז'יווייץ). אולם בתחילת המאה ה-20 היו- ליישוב בראיצ'ה מוסדות קהילתיים משלו, ורב הגליל בז'יווייץ ( ה"קרייזרבינר"), ד"ר נחמן צבי באו, הוכתר ב- 1903 גם כרבה של קהילת מילובקה וכן כמ"מ הרב בראיצ'ה. מ-1877 ועד 1927 ישב בראיצ'ה ד"ר אלכסנדר קליין, שמילא תפקיד של רופא נפתי לנפת ז'יווייץ. בראיצ'ה לא היה בית עלמין והנפטרים נקברו בבית העלמין היהודי במילובקה הסמוכה.

 

בתקופה שבין המלחמות 2 היתה ראיצ'ה אתר נופש קיץ ובסיס לסקי חורפי. אחד המלונות נוהל על ידי א' בלוך. סחר ושירותים בפרט היו נחלתם של היהודים, בתי מרזח וחנויות היו מנוהלים על ידי אברהם הרץ, יעקב גוטרמן, חיים קמפלר, ר 'מנדלבאום, מוזס נסלרוט ומשה וינר. ה' קונהאוזר היה בעל חנות לחומרי בניין, יוזף והיינל וולקאנובי וגרובנרובי – בעלי חנויות מכולת. הרופאים ג'יי פישר ואלקן קליינזלר ניהלו מרפאה, זילברשטיין היה שען,  ח. קריגר ופ' הרמן היו קצבים. היה גם הקברן היהודי מ' גלר. מפעלי התעשייה שכדאי להזכיר הם מפעל המים המוגזים של א' ווסרברגר ומפעל הנייר של משפחת רובינסון שהיה קיים מסוף המאה ה-19 עד שנות השלושים (נתן רובינסון, בנו סמואל רובינסון, בתו פאני נובאואר). מסביבות שנת 1933 פעלו ארגוני הציונים הכלליים ובני הנוער בני עקיבא .

 

היישוב היהודי בראיצ'ה נפגע פעמים מספר ממהומות אנטישמיות: ב-1902 הופצה במקום העלילה, שהיהודים מפזרים ממתקים מורעלים כדי לפגוע בנוצרים, בעיקר בילדיהם. הדבר גרם להתנכלויות ליהודי המקום. בנובמבר 1918 ביקשו נציגי היהודים בראיצ'ה מאת יו"ר המועצה המקומית להתיר להם להקים הגנה עצמית. בקשתם לא נענתה, ואמנם לאחר כמה ימים נשדדו או נהרסו כמה חנויות וכן בתי-מגורים של יהודים בידי הפורעים מראיצ'ה ומכפרי הסביבה.

 

ב-1919 הוקמה בראיצ'ה צרכניה יהודית, שנועדה להקל על יהודים את השגת המזון, כיוון שהופלו לרעה בעת חלוקת המזון הקצוב על-ידי המועצה המקומית. במארס 1933 היה ניסיון לפרוע ביהודי ראיצ'ה. כאלף כפריים צעדו לעיירה כדי לפרוע ביהודים ולשדוד את חנויותיהם. הוזעקו יחידות משטרה ונורו אף יריות הרתעה אל ההמון. כמה מן המתפרעים נפגעו ועשרות נעצרו. המתפרעים התארגנו שוב וצעדו לכיוון מילובקה, כדי לפרוע שם ביהודים. 31 ממשתתפי ההתפרעויות בראיצ'ה ובמילובקה הועמדו לדין, וכמה מהם נידונו למאסר עד 3 שנים.

 

ב-1933 הוקם בראיצ'ה סניף של "הציונים הכלליים" וכן ארגון-נוער ציוני "עקיבא". במועדון של "עקיבא" התרכזה הפעילות החברתית והתרבותית של היישוב היהודי; נפתחה ספרייה והתארגן חוג חובבי דרמה. בבחירות לקונגרסים הציוניים הצביעו 100% השוקלים בעד רשימת "הציונים הכלליים". ב- 1932 הוקם בראיצ'ה סניף של האגודה לתיירות ולסקי של "מכבי" מביילסקו.

 

ב-1 בספטמבר 1939 כבשה גרמניה את פולין. כבר בימים הראשונים למלחמה נכבשה ראיצ'ה על ידי הצבא הגרמני, והעיירה סופחה ישירות לרייך השלישי. בסתיו 1939 ביצעו הגרמנים רישום כפוי של כל יהודי המקום, הם נאספו בבית הבראה בראיצ'ה, שם הוקם מחנה עבודה, ומשימתם הייתה להרוס בתים בריצרקה דולנה.   בסוף 1939 הועברו היהודים לגנרלגוברנמן משם הם נשלחו לגטו בסוחה, ואז לגטאות בקרקוב, בוכניה וכשנוב. ככל הנראה בתחילת 1942 ו-1943 הועברו יהודי ראיצ'ה למחנות ההשמדה, שם הומתו בתאי הגזים.

​

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית משפחת קונהאזר

מבין הבתים היהודיים לשעבר שנמצאו בראיצ'ה, שרד בית משפחתם של הקונאוארים (שנבנה  בשנות ה-80 של המאה העשרים), עם מגדל אופייני המאפשר ליהודים במהלך חג הפסח לצאת ולחגוג את החג באוויר הפתוח לזכר יציאתו ממצרים ותקופת השהייה במדבר.  

 

בית מס' 303a בראיצ'ה  כיום הוא הבית הגבוה בין הבתים סביבו והוא תואם את מקום מושבו  של בית משפחת קונהאזר, הבית היהודי היחידי שנותר בכפר. יש לציין שהבית שופץ וחודש.

 

כתובת: Rajcza 303a, Rajcza

​

 

הפניה ביבליוגרפית

• Gradek E.  ,  ארגון הקהילה היהודית הדתית  http://www.zywieckz.republika.pl/organizacja.htmL

• ראיצ'ה, בתוך:  האנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה ובמהלכה, , כרך ב, עורכים: ש' ספקטור וי' וויגודר, ניו יורק 2001, עמוד 1054. ,

​

​