שם הקהילה:             ראבקה (210)

שם בפולנית:             Rabka
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                    6/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:   בית כנסת, בית קהילה, בית ספר,

                              בית עלמין, אתרי זכרון, גטו.
מתעדים:                 מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה
מחוז: קרקוב
נפה: מישלניצה
אזור: גליציה המערבית ושלזיה
מרגלות הרי הקרפטים
אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-1,747

• יהודים בשנת 1941: כ-172

·  בשנת 1941: כ-1,747

·  יהודים בשנת 1941: כ-172

 

תולדות הקהילה: 1
מקום הבראה וקייט, הידוע במימיו המינראליים ומרחצאות-המרפא. ראבקה שוכנת למרגלות הרי הקרפטים בגובה של כ- 550 מ' מעל פני הים, ואקלימה נוח, במאה ה- 13 השתייך הכפר ראבקה למנזר הציסטרסים. ב- 1364 עבר הכפר לרשותו של המלך, ובמאה ה- 15 לבעלות פרטית של בני האצולה. מ- 1570 החלו להפיק במקום מלח מן המעיינות המלוחים. במחצית השנייה של המאה ה- 19 נודעה ראבקה כמקום מרפא וקייט והוקמו בה מרחצאות; הכפר חובר לקו מסילת- הברזל. ב- 1929 נבנה מסלול לגלישה ולסקי.

​

ב- 1921 היו בראבקה 1,747 תושבים קבועים, מהם 172 יהודים. ראשוני היהודים התיישבו בראבקה במחצית השנייה של המאה ה- 19 ועיסוקם בפונדקאות, מסחר, ובעיקר קניית חוטים ואריגים מתושבי המקום, שעיקר פרנסתם היתה על הטוייה. עם ייסוד המרחצאות גדלה האוכלוסייה היהודית במקום, וכמה מהם מצאו פרנסתם בשירותים שניתנו למתרפאים ולנופשים, בעיקר ליהודים שבהם. ב- 1890 יסד ד"ר מקסימיליאן כהן בראבקה בית-הבראה לילדי ישראל העניים מכל האזור. ב- 1907 הוקם בניין לבית-הבראה זה מתרומתם של בני משפחת פרנקל. לאחר שהורחב הבניין ב- 1923, אושפזו בבית-הבראה זה 110 ילדים, וב- 1927 קיבלו בו טיפול כ- 400 ילדים.

​

בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם הוקמו ביישוב היהודי בראבקה מוסדות ציבוריים. חברת "ביקור חולים" שנתמכה בידי הג'וינט העסיקה רופא שטיפל חינם בעניי המקום, וכן בעניים מבין המבריאים. איגוד הסוחרים היהודיים וכן חברת בעלי-המלאכה קיימו מ- 1935 "קופת גמילות חסדים"; ב- 1936 בלבד נתנה קופה זו לנזקקים 52 הלוואות בסך כ- 8,000 זלוטי. מזמן היווסדו השתייך היישוב היהודי בראבקה לקהילת יורדנוב. נציגי ראבקה ישבו בוועד הקהילה ביורדנוב (ב- 1935 - 4 נציגים), וב- 1936 היה איש ראבקה אף יו"ר ועד הקהילה.

​

מ- 1929 היתה לישוב היהודי בראבקה כעין אוטונומיה במסגרת קהילת-האם, ואף תקציב נפרד. ועד-הקהילה בנה ב- 1934 מקווה- טהרה חדש וקיים הקדש לעניים. רבה של יורדנוב היה רשמית גם רבה של קהילה ראבקה. מ- 1887 כיהן בקודש ראבקה ישראל ב"ר נפתלי הרץ שרייבר. נראה שעם קביעת האוטונומיה-לכאורה לקהילה, היה לראבקה בשנות ה- 30 רב משלה, הרב ישראל נחום רוקח (נספה בשואה).

​

במועצה המקומית היה על-פי-רוב נציג אחד ליהודים, וכנהוג היה זה יו"ר הקהילה. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם התקיים סניף "הציונים הכלליים" בראבקה, וכן ארגון הנוער שלו "עקיבא" (הוקם כנראה ב- 1930) , עסקו בפעילות ערה לא רק בקרב תושבי המקום, אלא גם בקרב המבריאים והנופשים, וכן במושבות-קיץ ובקורסים למיניהם שאורגנו במקום בעונות ההבראה והקייט בשביל בני-נוער מרחבי גליציה המערבית.

​

אולם-הקריאה שליד ההסתדרות הציונית המקומית שירת גם בספרים ובכתבי-עת את הנופשים, הוא הדין באשר לסניף "מכבי" שנפתח בראבקה ב- 1938. בשנות ה- 30 נתקיים במקום סניף של "ביתר". בבחירות לקונגרסים הציוניים הצביעו כל השוקלים (כ- 50 במספרם) בעד רשימת "הציונים הכלליים".

​

לאחר כיבושה של העיר בידי הגרמנים בספטמבר 1939 הוטלו על יהודי ראבקה גזירות של עבודת-כפייה, קונטריבוציות, הגבלות תנועה והחובה לשאת סרט עם מגן דוד על זרועם. חיילי הוורמכט התפרצו לדירות ולחנויות היהודים וגזלו את הרכוש שבהן. היו מקרים שגם האספסוף הפולני השתתף בשוד הרכוש. לאחר כמה שבועות חטפו הגרמנים 13 יהודים ועקבותיהם נעלמו.

​

בסוף 1939 ציוו הגרמנים על הקמת יודנרט. בראש היודנרט הועמד זיגמונט בוקסבאום, ועם חבריו נמנו: שני אחים בראונפלד, צולמן וזלינגר. על המועצה היהודית היה לספק מדי יום ביומו מכסות אנשים לעבודת-כפייה. ב- 1941 רוכזו כל יהודי ראבקה ברובע מיוחד באזור שברחוב דלוגה. היה זה למעשה גטו, אם כי לא מגודר.

​

בראבקה הקימו הגרמנים 2 "בית-ספר לאנשי משטרת-הביטחון והאס-דה", ובו למדו שיטות טרור, דיכוי ורצח. בין אנשי הסגל במוסד זה ובין המתאמנים בו היו גם קבוצות של לאומנים אוקראינים. ואמנם מיום הפעלתו של "בית-הספר" בעיר החל גל בלתי פוסק של התעללויות, עינויים ורציחות של יהודים, ששימשו מטרות חיות לאימונים ולביצוע השיטות שהנאצים למדו.

​

ל"בית-הספר" של משטרת הביטחון בראבקה הובאו גם יהודים מנובי-סאנץ, מנובי-טארג ומיישובים אחרים בסביבה; הללו הועסקו בו בתנאי מחנה. משטר האימים בו הביא לרציחת רובם בפרק-זמן קצר. גם בעלי- מלאכה מבין יהודי ראבקה עבדו ב"בית-הספר", וגורלם היה דומה לגורל הכלואים האחרים.

​

בפברואר 1942 נצטוו היהודים למסור את כל מוצרי הפרווה וציוד הסקי שברשותם. 4 אנשים שלא מילאו אחר דרישה זו הוצאו להורג. ב- 28.4.1942 נהרגו ברחובות העיר 7 יהודים. בתחילת מאי 1942 רצח וילהלם רוזנבאום, מפקד "בית-הספר", משפחה יהודית שנשאה אותו שם (רוזנבאום), הוא לא היה יכול להשלים עם העובדה, שבראבקה יש משפחה יהודית ששמה זהה לשמו.

​

ב- 20.5.1942 (או ב- 22.5) נקראו יהודי ראבקה להתרכז בשטח "בית-הספר". במקום הוחתמו מחדש תעודות הזהות, ובתעודותיהם של כ- 40 איש סומנו סימנים מיוחדים. עם סיום ההחתמה שולחו כולם לבתיהם, למעט הללו שבתעודותיהם היו הסימנים המיוחדים. הם נלקחו ליער שליד הגמנסיה ע"ש טרזה הקדושה והוצאו להורג. ב- 26.6.1942 נרצחו 160 איש נוספים, ביניהם יהודים שהובאו מנובי-סאנץ. ביולי של אותה שנה נהרגו שוב כמה מאות יהודים (לפי גרסה אחת כ- 800) ביער שליד הגמנסיה. הם הושלכו לבורות, והגופות כוסו בסיד כבוי.

​

ב- 31.8.1942- 28 היה הגירוש האחרון והסופי של יהודי ראבקה. הקהילה חוסלה כמעט כליל. לאחר סלקציה הושארו בראבקה כ- 200 איש, שנלקחו למחנה-עבודה, וכל השאר הובלו למחנה-המוות בבלז'ץ (כנראה שולחו תחילה לנובי-טארג ומשם לבלז'ץ).

​

מחנה-העבודה, שהוקם בראבקה לאחר הגירוש בסוף אוגוסט 1942, שכן ב- 3 בתים ברח' דלוגה. האסירים עבדו בסביבה בסלילת כבישים ובמחצבות. במחנה פשטו מגיפות, והחולים נרצחו במקום. בדצמבר 1942 נותרו במחנה כ- 170 איש. במשך 1943 נרצחו אסירים נוספים, ועם חיסול המחנה ב- 1.9.1943 הועברו כ- 70 איש שהיו בו למחנה בפלשוב.

​

 

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הקהילה היהודית בראבקה 2

בית הקהילה ברחוב ולדיסלבה אורקנה 51 אינו קיים. על הריסותיו הוקם מבנה ציבור גדול.

​

ארגונים

לפני מלחמת העולם השנייה פעל ארגון הצעירים הדתיים והצופים "בני עקיבא" בראבקה בבית הקהילה היהודית, היום משמש כמסעדה, ומרכז רפואי.

 

כתובת: Władysława Orkana 51, 34-700 Rabka-Zdrój

​

 

בית הספר היהודי

מיקום בית ספר יהודי ברבקה-זדרוי  ב - Władysława Orkana 51 ,  על-פי זיכרונותיה של גברת רבסקה (Rabska) תושבת ראבקה-זדרוי (Rabka-Zdrój), היה בית ספר יהודי במקום בו שוכנת כיום המרפאה.

​

​

בית כנסת ובית תפילה בראבקה-ז'דרוי

אף פעם לא היה קיים בעיר בית כנסת אמיתי. עם זאת ליד השוק, ברחוב גילובקה (Gilówka) היה מקום תפילה יהודי. מקורות שונים מספקים מידע שונה לגבי מקומו המדויק של הבניין:  לפי חלק מהמקורות היה בית התפילה ממוקם בבניין שבמרתפו היה בית המרחץ (כיום, בית מגורים ברחוב גילובקה  (Gilówka 4).

​

לפי מקורות אחרים הבניין שבו היה ממוקם בית התפילה אינו קיים כיום, והוא היה ממוקם מעל בניין מס' 4 ברחוב גילובקה, כיום יש בבנין זה דירות בבעלות קואופרטיב שיכון מקומי (ראו תיעוד מצולם)  תרגום: אריאלה דיין, הגהה: רותם לוין, תיכון "רמות חפר", 2011, תשע"ב

​

כתובת: Gilówka 4, 34-700 Rabka-Zdrój

​

​

הגטו בראבקה

החל ממרץ 1941, היה קיים בראבקה גטו שנועד ליהודים מהערים השכנות. יהודים אלה הועבדו, בין היתר, בפיתוח בית הספר למפקדים של משטרת הביטחון ושירותי הביטחון. עובדי הכפייה היהודים עבדו גם בבניית מטווח ובונקרים ביער שליד וילת "טרסקה",Tereska.  השביל המוביל למטווח רוצף באבני מצבות של יהודים, שנלקחו מבתי הקברות המקומיים, כולל מבית הקברות ב- יורדנוב, חלק מהמצבות שימשו לוויסות נחל גורז'קי, Gorzki, הזורם בסמוך למטווח.

​

מדרגות רוזנבאום המפורסמות נבנו גם הן ממצבות של יהודים.

​

מקור מידע אחר מוסר כי הגטו עצמו לא היה קיים, אלא רק מחנה עבודה שהוקם בראבקה ב- 15 באוגוסט 1942. הוא הוקם כנראה בשלוש וילות שנמצאות כיום ברחוב הכומר  פוניאטובסקי, Poniatowski. לפני כן, שימשו הווילות לשיכון היהודים מאזורים סמוכים כגון נובי סאנץ.

​

היו כ- 100 עובדים יהודים במחנה. הם עבדו במחצבה ב-Zaryte, בסלילת כבישים ובבניית בית הספר למפקדים של משטרת הביטחון ושירותי הביטחון, שמיקומו היה בווילת "טרסקה".

​

מאז מאי 1942, האנס סבובודה, Hans Swoboda, עובד משרד העבודה בנובי סאנץ, שלח שלושה משלוחים של יהודים לראבקה. המשלוח הראשון, שכלל כ- 60 גברים בגילאים 15-50, עזב את נובי סאנץ ב- 9 במאי 1942. מידע סותר לגבי מספר האנשים במשלוח, התקבל מאחד המשתתפים בו שלדבריו הוא כלל 80 יהודים. תושב העיר, חבר ביודנרט, ישראל זלינגר, העריך את מספר היהודים שהגיעו במשלוח הראשון בכ- 200 גברים. היהודים הוכנסו לווילה ב- Słone. חלק מהאנשים, אלו שלא היו מסוגלים לעבוד ואלה שלא מצאו חן בעיני המפקד, נורו למות ע"י כיתת יורים ביער שליד וילת "טרסקה".

​

המשלוח השני כלל בערך 150 אנשים. לקראת סוף יולי 1942, הגיע לראבקה משלוח נוסף מנובי סאנץ, שכלל כ- 100 אנשים. המשלוח כלל יהודים דתיים, לבושים בלבוש המסורתי שלהם. רק תשעים מהם הובאו לווילת "טרסקה". היתר נורו בדרך לשם. באותו היום, בוצעה הוצאה להורג נוספת. כ- 100 אנשים נרצחו, ביניהם כמה אנשים מהמשלוח שזה עתה הגיע.

​

המועצה היהודית "היודנרט" מונתה בראבקה - תפקידה היה לשתף פעולה עם המנהל וליישם את הוראותיו. הוא היה אמור לכלול את האנשים שנשארו בראבקה ועוד כ- 27 רבנים יהודים.

​

המשימה הראשונה שהוטלה על היודנרט הייתה לסמן את הקהילה היהודית במגן דוד - את בתי המלאכה שלהם, את חנויותיהם  וכו', וכן לאסור את השימוש בשפה העברית. תלמידים יהודים סולקו מכל בתי הספר. הוטלה חובת עבודה על יהודים בגילאי 14-60. הם עבדו בפינוי שלג, בסילוק פסולת, בסלילת כבישים ובהתקנת מערכות השקיה, וכן במנסרות ובמחצבות. נערך מפקד אוכלוסין על פי מין, קבוצת גיל ומקצוע.

​

- ב- 10 בנובמבר 1939, הוציא היינריך הימלר פקודה בעניין השתלטות על נכסיהם של הפולנים ושל היהודים על ידי הרייך. במקביל, נאסר על היהודים להחזיק כסף מזומן בסכום של יותר מאלפיים זלוטי. הכסף העודף שולם לחשבונות חסומים, מהם הורשו היהודים למשוך רק 250 זלוטי בשבוע.

​

- בינואר 1940, נאסר על היהודים לעזוב ולשנות את מקום מגוריהם ולנסוע ברכבת.

​

(תרגום: רותם לוין, הגהה: גל רזניק, תיכון "רמות חפר", 2011, תשע"ב)

​

​

עמוד 2.

- בתחילת חודש יולי בשנת 1940, הועבר בית הספר למפקדי משטרת הביטחון ושירות הביטחון מזקופנה לראבקה. בתחילה, מיקומו היה בביתה של מריה פרנקלובה, Maria Fränklowa, שם, לפני המלחמה, אורגנו מחנות קיץ לנוער היהודי.

בתחילת 1941 הועבר בית הספר לווילת "טרסקה", שהיה בה אולם התעמלות לנשים לפני המלחמה. חלק מהעובדים היהודים הובאו לראבקה יחד עם הצוות. לפי התוכניות הגרמניות, ראבקה הייתה אמורה להפוך למרכז בריאות ונופש לעובדי הממשל והצבא הגרמניים.

- בראש בית הספר למפקדים של משטרת הביטחון ושירות הביטחון כיהן הנס קרוגר, Hans Krüger, שממשיכו היה וילהלם רוזנבאום, Wilhelm Rosenbaum, צעיר בן 25 שהיה ידוע בשנאתו ובאכזריותו כלפי יהודים. הוא גר בווילת "מרגרביאנקה" (“Margrabianka”), אותה הפקיע מאחת המשפחות היהודיות. וילהלם רוזנבאום לקח חלק פעיל ברציחתם של הפרופסורים הפולנים בלבוב (אכזריותו של רוזנבאום כלפי יהודים ופולנים מתוארת בסיפוריהם של עדי ראייה ושל תושבי ראבקה.

​

- אז פורסמה הפקודה שעל יהודים לחשוף את רכושם.

​

- לאחר הדיכוי הראשוני, עלה נושא "הפתרון לשאלת היהודים". החלה תקופה של הוצאות המוניות להורג. למעשה, ההוצאה הראשונה להורג באיזור פודהייל, Podhale, התקיימה בראבקה. בסביבות 20 במאי 1942, לאחר סלקציה מקדימה, התקיימה הוצאה להורג של 40 יהודים. לאחר מכן, ב- 26 ביוני, התרחשה הוצאה נוספת להורג, שבמהלכה נהרגו 160 יהודים.

 

-ב- 15 באוגוסט 1942 הוקם מחנה עבודה בראבקה. הוא מוקם בשלוש וילות שכיום ממוקמות ברחוב הכומר פוניאטובסקי. לפני כן שימשו הווילות ליישוב מחדש של יהודים שהגיעו מאזורים סמוכים, כמו נובי סאנץ. בערך 100 יהודים עבדו במחנה. הם עבדו במחצבה ב- Zaryte ובסלילת כבישים וכן בבניית בית הספר למפקדים של משטרת הביטחון ושירות הביטחון, שהוקם בוילת "טרסקה".

​

- ב- 30 באוגוסט 1942 גורשו כל היהודים מראבקה, מלבד אלו שעבדו במחנה העבודה (כ-200 איש). אחרים נלקחו למחנה ההשמדה בלזץ, שם מתו כולם.

 

- בתחילת 1943 נפלה החלטה בדבר חלוקת המחנה. מחצית מעובדיו נלקחו למחנה הריכוז פלשוב. קבוצות נוספות של אסירים, החל מ-1943, נשלחו גם הן למחנה פלשוב. עם זאת, המחנה פעל עד ה- 1 בספטמבר 1943 - עד שפורק. חלק מעובדיו הוצאו להורג בו במקום על ידי כיתת יורים, ואחרים נשלחו למחנה פלשוב.

​

(תרגום: רז שפט, הגהה: רותם לוין, תיכון "רמות חפר", 2011, תשע"ב)

​

​

גבולות הגטו בראבקה מתוחמים בפינת הבית ברחוב פונייאטובסקייגו 12. כאן נכלאו יהודי ראבקה עד גירושם להשמדה.

​

כתובת: Poniatowskiego 12, 34-700 Rabka-Zdrój

​

​

בית העלמין בראבקה

בית העלמין בראבקה נבדל במיוחד בהיסטוריה של יהודי המקום בכך שהפך סמל לקידוש השם ולמותם של מאות אנשים חפים מפשע.

בית עלמין ממוקם על צלע ההר גז'ביין (Grzebień), בקרחת יער קטנה ליד נחל גורזקי (Gorzki), משתרע על פני קרוב ל- 50 דונם. המקום קשור קשר הדוק לבניין "טרסקה", הנמצא ברחוב Słoneczna. בבניין זה שכן בזמן המלחמה בית הספר לקציני האס. דה. s.d. =כוחות הביטחון וקציני סיפו (משטרת הביטחון) הידועים לשמצה. חניכי בית הספר ומפקדם וילהלם רוזנבאום היו אחראים לרדיפתם ולרציחתם של יהודי ראבקה.

היער שבקרבת הבניין נבחר כאתר ההשמדה. על פי מקורות שונים, במקום קבורים 500-400 קורבנות בקברי אחים, מרביתם יהודים ומיעוטם נוצרים תושבי העיר, שנידונו למוות מסיבות שונות (למשל, בגלל חזות יהודית). במקביל לרציחות ההמוניות של היהודים הגיעו במהלך מאי-יולי 1942 משלוחים של יהודים מנובי צאנז.

באזור בית העלמין הנוכחי יש אנדרטה לזכר הקורבנות, הכוללת 16 לוחות אבן לציון מיקומם של קברי האחים. קיימים גם קברים לא מסומנים הפזורים בתוככי היער. לאחר המלחמה היו מי שדאגו להנציח את המקום. הוא גודר ומעל השער הושמו סמל מגן דוד ושלט המספר על שאירע. הוצב שלט הנצחה ועליו נחקקה הכתובת: "הבה נכבד את הקדושים שמתו בידי המרצחים הנאצים בשנים 1942-1941". השלט כולל גם כיתוב ביידיש.

מצבות שנמצאו ביער עוצבו לאנדרטת זיכרון. מקורן ככל הנראה בבית העלמין ביורדנוב, שהנאצים השתמשו בהן בזמן המלחמה לוויסות זרימת הנחל.

עובדה מעניינת היא הימצאותה של מצבה קתולית יחידה במקום. זוהי מצבתה של ד"ר אולגה רובינוב-הורושקייביץ , Olga Rubinow-Horoszkiewicz, והיא כוללת את תאריך מותה: 17 במאי 1942.

בבית העלמין קיימים גם שני לוחות אבן אשר שייכים למי שמימנו את עבודות השיפוץ במקום. אחד מהם, משנת 1989, מספר על הנחתן של 11 מצבות חדשות במימון קרנן של האחיות פלר. על גביו נכתב: "שלום/שלווה למי שנרצחו על לא עוול בכפם".
השני מציין בשלוש שפות, לרבות פולנית, כי בית הקברות שופץ על ידי מר ליאו גטרר מדוברה, Mr Leo Gaterer from Dobra, בסיוע מועצת העיר.

תושבי העיר מדווחים שזרים רבים פוקדים את בית העלמין, ולראייה נרות הנשמה במקום שהובאו מישראל. מועצת העיר היא האחראית על טיפוח המקום. היא נעזרת לשם כך בתלמידי בית הספר התיכון המקומי.

קיימת בעיה קלה בנוגע למיקומו של בית העלמין הואיל והדרך המובילה אליו אינה מסומנת.

​

(תרגום: אופיר אביהו, הגהה: איתי לביא, תיכון "רמות חפר", 2011, תשע"ב(

​

כתובת : Słoneczna 15C, 34-700 Rabka-Zdrój

​

​

קברי אחים

כתובת:  Słoneczna 54A, Rabka-Zdrój

​

​

מקומות הוצאה להורג בראבקה – ב"טרסקה" 3

היה זה בלתי אפשרי לקבוע כמה קורבנות גבה "בית הספר טרסקה" להוצאה להורג בראבקה. מספר האנשים שנרצחו אינו ידוע עד היום. וזאת משום העובדה שלא היה מחקר שיכול לקבוע את מספר האנשים שנרצחו ביער ליד "טרסקה",Tereska.

​

צ'סלאב טריבובסקי, Czesław Trybowski,כתב במחקרו: "היו קברי אחים של מעל 500 גופות". בשנות ה- 60 של המאה עשרים הוקמה מצבת זיכרון במקום שבו בוצעו מקרי הרצח רבים. זהו בית עלמין שמנציח את הרציחות שנעשו ב"טרסקה" ושכונותיה, זוג מצבות אבן מנציחות את קברי האחים הגדולים של הקורבנות. בית העלמין כולל קטע קטן של קרחת יער, היכן שמעשי הרצח בוצעו, הקברים של הנרצחים נמצאים גם הם בחלקת יער. בית העלמין הוא אתר הזיכרון הלאומי".                                                             

 

(תרגום: יונתן וולך, הגהה: רז שפט, תיכון רמות חפר, 2012, תשע"ב)

 

כתובת: Tereski, Szkoła Podstawowa, Słoneczna 11  Rabka-Zdrój

​

​

הוצאות להורג בראבקה 3

קברי אחים של יהודים מראבקה, נובי צאנז', יורדנוב וקרקוב . Rabka, Nowy Sącz, Jordanów, Cracow

​

הוצאות להורג: 10 במאי 1942, 25 במאי 1942, יוני 1942, 17 ביולי 1942.

​

ההוצאה להורג הגדולה הראשונה התרחשה ב-10 במאי, 1942. היא כללה אנשים שלא יכלו לעבוד אשר הובאו במשלוח מנובי סאנץ . האות מבשר הרע הבא היה סלקציה לאוכלוסייה היהודית שנעשתה על ידי וילהלם רוזנבאום, Wilhelm Rosenbaum, ב- 22 במאי 1942.

רוזנבאום בחר יהודים מרשימת המשפחות, אלה שסומנו נשלחו למוות. ב- 25 במאי 1942, בשעה 4 לפנות בוקר, נקראו 45 אנשים מרשימתו של רוזנבאום להגיע לביה''ס. אנשים אלה היו זקנים וחלושים. הם הוחזקו בצריף ללא מזון. באותו יום, נבחרו כ- 20 יהודים לחפור קברים בעומק שלושה מטרים ביערות שמאחורי בית הספר.

לאחר שסיימו את עבודתם הם ברחו והסתתרו ביער. בסביבות 8 בערב החלה ההוצאה להורג. היהודים הובלו בקבוצות על ידי שומרים אוקראיניים, אשר זרזו אותם תוך שימוש באלימות ובהפחדה. לאחר מכך נאמר להם לפשוט את בגדיהם ולעמוד מסביב לבורות. הם נורו בעורפם ונדחפו לתוך הבור באדמה. רוזנבאום נכח במקום במשך כל האירוע. למעשה, הוא עצמו ירה בשישה מהנרצחים. העדים לרצח היו אותם יהודים שחפרו את הבורות וברחו לאחר מכן ליערות.

מקרה נוסף המעיד על אכזריותו של רוזנבאום הוא רצח של משפחה יהודית בשל היותה בעלת אותו שם משפחה כשל רוזנבאום. משפחת רוזנבאום שגרה בראבקה שנים רבות כללה ארבע נפשות: זוג הורים ושני ילדים - נערה בת 15 וילד בן 10. רוזנבאום לא יכול היה לשאת את ההתלחשויות והבדיחות של הגרמנים לגבי שם משפחתו שנשמע כיהודי, ולכן, במאי 1942 החליט לאסור ולרצוח את כל בני משפחת רוזנבאום מראבקה.

ביוני 1942 נערכה הוצאה להורג נוספת אשר חפפה לתאריך ההגעה של משלוח יהודים מנובי סאנץ. כ- 300 יהודים נרצחו בהוצאה להורג זו, מתוכם יותר מ- 200 יהודים מראבקה וכ- 50 מהמשלוח מנובי סאנץ. על פי מקורות שונים, בטבח זה נהרגו 190 יהודים.

ההוצאה להורג ההמונית השלישית אירעה ב- 17 ביולי 1942. בהוצאה להורג זו, נרצחו בין היתר יהודים מהמשלוח השלישי מנובי סאנץ, וכן תושבי קרקוב אשר חיפשו אחר מקום מחסה באזור. כ- 100 יהודים נרצחו בתקרית זו.

בשלוש ההוצאות להורג הנזכרות לעיל נרצחו כ-450 יהודים, רובם מראבקה וסביבתה, מנובי סאנץ ומקרקוב.

​

(תרגום: גל רזניק, הגהה: רז שפט, תיכון "רמות חפר", 2011, תשע"ב)

​

​

הכניסה לבית העלמין של ראבקה נמצאת ברחוב סלונצ'נה 11 מול בית הספר טרסקה שחצרו שימש לאתר רצח יהודי ראבקה. במקום שלט עם חץ המורה על שביל של 250 מ' אשר מוביל אל בית העלמין של ראבקה בתוך חורשת יער. בבית העלמין מצויים 9 קברי אחים , לוח זיכרון עם רשימות הנרצחים מעט מצבות עומדות ואוסף שברי מצבות שמונחים על קיר לפידריום. בבית העלמין מצוי קברה של רופאה פולנית שהצילה יהודים רבים ונרצחה ב 1942. כ"כ ניצבת מצבת זיכרון ליהודי ראבקה והסביבה שנרצחו בשואה.

​

​

ביבליוגרפיה

כתב האישום נגד רוברט וייסמן וארנו ססמישקה (Arno Sehsmischa), קטעים מתורגמים מגרמנית, פרייבורג 1964 [מתוך:] G. Moskal, M. Rapta, W. Tupta, Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdroj 2008.                                                        

​

אוסף Bańbor Jan, WładysławŻeleński’s– חומרים על רצח פרופ' לבוב ביולי 1941, Warszawa 2005.

​

Bartoszewski Władysław, Lewinówn Zofia, Ten jest z ojczyzny mojej,

Warszawa 2007

​

ראיון שהתרחש ב- 25 במאי 2005 [מתוך:]  G. Moskal, M. Rapta, W. Tupta, Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdrój 2008 Bieś J.

​

בראון מנדל עדות מה- 25 ביולי 1947, מספר 3460, המוסד להיסטוריה יהודית בוורשה.  

​

דתנר רומן עדות מה-2 בפברואר 1947, מספר 3272, המוסד להיסטוריה יהודית בוורשה.

​

Grochowalski Józef, Moje wspomnienia z okresu okupacji hitlerowskiej w Rabce, Podhalanka, 1983, no 2.

​

דילווסקי בולסלאו, ראיון שהתרחש ב- 31 במאי 2005 [מתוך:] G. Moskal, M. Rapta,.

​

W. Tupta, Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdrój 2008.

​

לונקר אוסקר עדות מה- 8 בפברואר 1946, מספר 4726, המוסד להיסטוריה יהודית בוורשה

​

Marczyński Aleksander, Rabka w latach wojny i okupacji 1939-1945,              

מחקר היסטורי, Ch.XXXIII, Kraków 1990,עמ' 101.

​

מלקודאג' ג'אן, חלקים מראיון שהתרחש ב-11 במאי 2005 [מתוך:]  G. Moskal, M. Rapta, W. Tupta, Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdrój 2008.

 

G. Moskal, M. Rapta, W. Tupta, Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdrój 2008

​

Olszewski Zdzisław, Schody Rosenbauma, Rabka 1997,

​

פייד מקסימילין, עדות, מספר 4965, המוסד להיסטוריה יהודית בוורשה.

​

פיתק סופיה, עדות, מספר 614, המוסד להיסטוריה יהודית בוורשה.

​

רומאנסקי קצמירז, ראיון שהתרחש ב- 21 במאי 2005 [מתוך:]  G. Moskal, M. Rapta,.

​

W. Tupta, Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdrój 2008

​

רובין תראום, עדות, מספר 614, המוסד להיסטוריה יהודית בוורשה.

​

סלינג'ר ישראל, עדות מה- 1 ביולי 1947, מספר 3270, המוסד להיסטוריה יהדות בוורשה.

​

טרזסניאור ליאון, מכתב "איגוד הלוחמים למען הדמוקרטיה ברבקה", 1978 הארכיון של "יוצאי צבא הרפובליקה של פולין ואסירם לשעבר ברבקה" [מתוך:]  Moskal G., Rapta M., Tupta W., Mroczne sekrety willi„Tereska”, Rabka-Zdrój 2008Wietrzyk Bernard, wywiad przeprowadzony 26 stycznia 2007 r. [w:] G. Moskal, M. Rapta,.

​

W. Tupta, Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdrój 2008

​

גזר דין בתיק ווילהם קארל ג'הנס רוזנבאום, המבורג ה- 15 באוגוסט 1968 עמ' 46-47 [מתוך:]  Moskal G., Rapta M., Tupta W., Mroczne sekrety willi „Tereska”, Rabka-Zdrój 2008

​

זאק מריה, עדות מה-30 ביוני 1947, מספר 4269, המוסד להיסטוריה יהודית בוורשה.

 

[תרגום: איתי לביא, הגהה: יונתן וולוך, תיכון רמות חפר, 2012, תשע"ב]

​

​

​

​

​​