שם הקהילה:             פודווילק (209)

שם בפולנית:             Podwilk
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     6/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת, בית עלמין, מוזיאון
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה 1

לרוע המזל, לא קל להגיע לחומרי המקור אודות פודווילק, אשר בשל שינויים גיאוגרפיים ופוליטיים נמצאים כיום בסלובקיה, בארכיון "ספיס קוריה" בספיצ'ה פודהריידי (ספיישה פודהריידי בסלובקיה) וספיצ'ה נובה ויס - ישנם מסמכי כנסייה - ובארכיון הלאומי בבודפשט. ישנה  כרוניקה של שני כרכים, שלא פורסמה, של ראש הכפר, סטפן צ'ובניץ, המתייחס לשנים 1585 - 1920 (כרך ראשון), 1920 - 1990 (כרך שני), שנכתב על בסיס זיכרונות, והכומר. סטפן מיהל, ששימש בשנים 1940 - 1943 בתפקיד מנהל הקהילה, הכומר מיהל, ממוצא סלובקי, גילה שאבות אבותיו הגיעו מפודווילק.

​

היהודים הראשונים החלו להתיישב בפודווילק, ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה -18 או במאה ה -19, יהודים מופיעים ברשימות תושבים משנת 1862, בפודווילק התגוררו 1291 נוצרים ו -71 יהודים.

​

מכיוון שהאזורים הללו היו בגבול, הם היוו סוג של כור היתוך שבו לאומים וזרמים שונים התנגשו זה בזה. הונגרים, פולנים, סלובקים, יהודים, וולאצ'ים, חסידי הלותרנות, הקתוליות, האורתודוקסיה, הקתוליות היוונית והיהדות. הם חיו יחד בארצות שלמעשה כל אחת מהן נחשבה לשלהן. לפעמים, במקרים מסוימים דו קיום זה היה עקבי, לפעמים השכן הפך לפולש.  פודווילק המדוברת כאן היתה חלק מהקיסרות אוסטרו - הונגרית, נראה כי בכפרים כה רב תרבותיות להיות יהודי לא גרם לבעיות כלשהן, עם זאת, בין האופציות הפוליטיות המנוגדות והתעוררות רגשות פטריוטיים, היו ניכרים רגשות אנטי-יהודיים.

​

לאורך כל תקופת המלוכה האוסטרו-הונגרית, שתי המדינות הללו חשו שנשלטות על ידי הונגרים וכתוצאה מכך לא חיפשו יותר מדי אהדה אליהם. כפי שברור מהזיכרונות מאותה התקופה, להיות פולני, ובעיקר לדבר פולנית, פירושו להיות גרוע יותר. כל מי שרצה ללמוד בגימנסיה ולקבל תפקיד טוב בעתיד היה צריך לשלוט בשפה ההונגרית. כפי שניתן לנחש, שתי המדינות הסלאביות התנגדו למצב עניינים שכזה. הציור של מצבי הרוח הלאומיים הללו נחוץ להבנת מצבם של היהודים באותה תקופה. גם הפולנים וגם הסלובקים התייחסו להונגרים ויהודים כאויב משותף. במהלך מלחמת העולם הראשונה מילאו יהודים כמעט את כל התפקידים בצבא האוסטרו הונגרי.

 

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, פרצה ההתקוממות ביבלונקה. בתי מרזח יהודיים נבזזו ובעליהם הוכו. המהומות התפשטו לכפרים הסמוכים, והן הגיעו גם לפודווילק, שם סבלו גם יהודים, לאחר מכן פיצו העבריינים את הקורבנות.

​

בתקופת המלחמה התגוררו בפודווילק 32 יהודים. 1

​

היו שתי חנויות נוחות בכפר, בבעלותם של יהודים - שנדור שנצר ומורי רנדל.

המקצועות הבאים של יהודים בפודווילק  : קצין סחר, בעל בית, פונדק, סוחר, בעל משק, סנדלר, אטליז, אופה, חייט, סוחר נוסע.

​

היהודים המתגוררים בפודווילק השתייכו ככל הנראה לקהילה בטשצ'יאנה,  במקום היה בית כנסת, ששימש במשותף יהודים מפודווילק, זוברז'יצה ואוראווקה. את התפילות הוביל לאופולד איינהורן.

​

בית העלמין היהודי בפודווילק, היחיד באזור אורבה כולו, שירת את כל היהודים החיים באזורו. בקיץ 1942 נהרס בית העלמין על ידי הנאצים, הם הרסו את המצבות והגדר.

בליל ה- 5-6 ביוני 1942 הקיפו קציני שירות הביטחון את הבתים בהם התגוררו יהודים והורו לראש הכפר וונדלין קוסי לדאוג ל 8 עגלות להובלה לטשצ'יאנה , טרשטנז ' כל המשפחות היהודיות התאספו בחצר המגודרת של משרד פוביאט, אף אחד מהם לא חזר לפודווילק.

 

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הכנסת 2

היהודים המתגוררים בפודווילק השתייכו ככל הנראה לקהילה בטשצ'יאנה (כיום טרסטנה בסלובקיה). היה בית כנסת, ששימש במשותף יהודים מפודווילק, זוברז'יצה ואוראווקה. את התפילות הוביל לאופולד איינהורן.

​

כתובת: Podwilk 39BPodwilk

​

 

בית עלמין 2

בית העלמין נמצא כ 300 מ' מהבית האחרון בכתובת פודווילק 426E, בית העלמין שימש את כל יהודי הסביבה, הגרמנים הרסו את בית העלמין הוציאו את המצבות פרקו את הגדרות והשערים. המקום שופץ , שרידי המצבות הוקמו והוצבה גדר עץ מחדש בסיוע המועצה המקומית והשלטון המקומי בדובצ'יצ'ה.

   

כתובת: Cmentarz Żydowski, 34-722 Podwilk, פולין 3         

קישור למפה

​

​

מוזיאון 1

במוזיאון הפארק האתנוגרפי אורבה שבזוברז'ה גורנה ישנו פונדק יהודי, שנקרא הטברנה השחורה, שהועבר מפודווילק. השם מתייחס למערכת חימום העשן המשמשת בה. הוא התבסס על העובדה שלא נבנו צינורות ארובה וארובה, ועשן נמלט דרך החור בתקרה ובאמצעות גלאי העשן שהונחו בגג. עם מערכת זו, החדר היה מלא בעשן שחור שהתיישב על הקירות. זהו מבנה גדול, שנבנה במאה ה -18, מכוסה במה שמכונה גג רעפים פולני. בעבר היה הבניין פונדק עם מתקני מגורים, בית חולים כפרי ובית לקשישים. לאחר המעבר למוזיאון באוויר הפתוח, בשנים 1955-1957 הוא הפך לאכסניית התיירים PTTK, שנקראה מוניאקובקה. נכון לעכשיו, בפונדק לשעבר יש משרד כרטיסים, דלפק קבלה וחנות עם פרסומים ומזכרות אזוריות.

​

כתובת: BN, 34-484 Zubrzyca Górna

​

מוזיאון - פארק אתנוגרפי אורבה 34-484 זוברזיצה גורנה

טל ': 18 285 27 09

www.orawa.eu

​

​

תרבות מקומית 1

העמותה "Wspólne Myślenice" יישמה ממאי 2006 עד מאי 2007 את הפרויקט "טטרה רב תרבותית - Myślenice רב תרבותית". היה זה לקדם את המורשת העשירה של אזור גליציה ולעזור למצוא פתרונות לשימוש הטוב ביותר בפוטנציאל זה בפיתוח המקומי של אזור מיסלניצה ודובצ'יצ'ה.

​

במסגרת הפרויקט התקיים פסטיבל בן שבוע "Multicultural Myślenice 2006". השלבים הבאים היו: הכנת תערוכת צילומים המתעדת את המורשת היהודית של הטטרה יורורגיון, איסוף מידע על היישובים היהודיים לשעבר באזור, סדנאות חד יומיות בנושא רב-תרבותיות בליפטובסקי מיקולאס, יצירת מאגר של ארגונים הפועלים בתחום הרב-תרבותיות משני צידי הגבול, הצגת תערוכת צילומים בכמה וכמה. קומונות פוליטיות. בתערוכת הצילומים "אבן על אבן" היה לוח עם שתי תצלומים מבית הקברות היהודי בפודווילק.

​

שותפי הפרויקט היו הקומונה ובניין העירייה בדובצ'יצ'ה, PTTK דובצ'יצ'ה, השלטון המקומי בליפטובסקי מיקולאש ומוזיאון יאנק קראל.

​

​

הפנייה ביבליוגרפית

• Klajmon Paweł, Historia zapisana na macewach. Cmentarze żydowskie między Olzą a Rabą i parę słów o historii tamtejszych Żydów, (tekst na stronie).

• Słownik Geograficzny Królestwa Polskiego i Innych Krajów Słowiańskich, Warszawa 1880.

• Urban Kazimierz, Cmentarze żydowskie, synagogi i domy modlitwy w Polsce w latach 1944-1966 (wybór materiałów), Kraków 2006.

• Wiater Łukasz, Nie bądź odważny w języku a gnuśny w swych czynach. Przykład życia księdza Jana Góralika, Archiwum Ośrodka KARTA, sygn. HB11/0043-I/07.

​