שם הקהילה:             נייפולומיצה (192)

שם בפולנית:             Niepolomice
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     4/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת, בית עלמין, קברי אחים
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה

אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-4,071

• יהודים בשנת 1941: כ-484

​

תולדות הקהילה, כללי: 1
עיירה השוכנת בריחוק 20 ק"מ מקראקוב ו- 14 ק"מ מבוכניה, בקצה יערות-העד הקרויים "פושצ'ה נייפולומיצה". קירבתם של יערות אלה קבעה את אופיו וגורלו של היישוב. במאה ה- 14 היתה נייפולומיצה אחוזת-צייד של מלכי פולין; המלך קז'ימיר הגדול הקים במקום טירה וכנסייה. הטירה שוקמה והורחבה בשנת 1550. יערות-העד שבסביבה שימשו מלבד לצייד גם למקור אספקת עצים למכרות-המלח שבוייליצ'קה ובבוכניה.

​

באמצע המאה ה- 17 נהרס היישוב בידי השבדים הפולשים. במאות ה- 18 וה- 19 שימש המקום מרכז מסחרי לעורף החקלאי; נפתחו בו מנסרות, מחסני-עצים וחומרי-בניין.

​

על ראשוני היהודים בנייפולומיצה ידוע מאמצע המאה ה- 18. ישבו אז במקום 6 בתי-אב יהודים, וראשיהם עסקו כנראה במתן שירותים (אספקת סחורות, ובעיקר יינות) לנכבדי האצולה, שבאו לפוש ולצוד ביערות הסביבה. ייתכן שמעטים מבין המפרנסים היהודים עסקו בפונדקאות או בחכירה אצל בעלי הטירה.

​

כקהילה היו יהודי נייפולומיצה כפופים אז לקהילת בוכניה, או לקהילת קראקוב. למעמד של ישוב יהודי מאורגן הגיעו יהודי נייפולומיצה במחצית השנייה של המאה ה- 19. במקום ישבו אז כ- 80 משפחות יהודים ומפרנסיהן עסקו במסחר ובמלאכה (האמידים שבהם - בסחר-עצים). 2

​

ליהודים היו חנויות רבות ובתי מלאכה של תעשיות שונות, היו להם גם 16 טברנות. בתקופה שבין מלחמות העולם פעלו שם סיטונאים יהודים של: מונופול טבק פולני, מונופול פוליש ספיריט (פינקוס בלומנפרוט), טחנת קמח  Warmanna , תעשיית פחם ועץ של אפרים מאמס, כמו גם מאפיות לבנון ובלונדר ומסעדת גרסלרוביין. משפחות סוחרים יהודיות שנודעו ב נייפולומיצה היו: ווסרברג, בלומנפרוכט, מאייר, וולף, קלפוס, מאמס

​

בתחילת המאה ה- 20 צויין, שפרנסתם של יהודי המקום היתה מצויה, ואף בריווח. לקהילה היה אז רב, הוא ר' יוסף טייטלבוים ב"ר שמואל האדמו"ר מגורליץ (ב- 1900 וב- 1912 מוזכר ר' יוסף כרבה של נייפלומיצה). הקהילה קיימה חברות-צדקה, כגון "ביקור חולים" ו"קופת השבוע" - האחרונה קרן לנדבות בשביל המחזרים על הפתחים שאינם מבני המקום לבל יטרידו את ה"בעלי בתים".

​

ב- 1904 נמסר, שבית-התפילה היחיד שבמקום רעוע וצר מלהכיל את המתפללים, אלא ש"הגבירים התופסים את המקומות בכותל המזרחי ממאנים לתרום להקמת בניין חדש מחשש שמא יפסידו את מקומם המכובד". ב- 1901 נוסדה בנייפולומיצה אגודת "תפארת בחורים" שנועדה לנהל לימוד מאורגן בש"ס ופוסקים של הבחורים בבית-המדרש. ב- 1905 תרמו יהודי נייפולומיצה 300 כתרים למען יהודים גולי רוסיה. 2

​

בנובמבר 1918 פרעו כנופיות מזויינות, מנייפולומיצה ומן הסביבה, פרעות ביהודי נייפולומיצה. כמה כנופיות, כל אחת מהן בת 40- 50 איש, זרעו בהלה בקרב יהודי נייפולומיצה, שדדו את חנויותיהם ובתיהם, וכל המתנגד להם הוכה בקתות של רובים. כמה יהודים נפצעו, ואחדים מהם קשה. בגמר המלחמה (מלחמת העולם הראשונה) נתמכו בכספי הג'וינט החברות "ביקור חולים" ו"לינת הצדק" וכן קופת גמ"ח שהוקמה ב- 1927; זו נתנה ב- 1929 59 הלוואות לנצרכים בסכום 8,726 זלוטי.

​

בתקופה שבין שתי מלחמות-עולם התקיימו במקום חוגים ציוניים, מטעם "הציונים הכלליים" ו"המזרחי". ב- 1932 הוקם ארגון-נוער ציוני "עקיבא" ועל-ידו נפתחו שעורי-ערב ללימוד השפה העברית. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נתנו השוקלים את קולותיהם כלהלן: 61 ל"ציונים כלליים", 26 ל"המזרחי", 3 ל"רשימת ארץ-ישראל העובדת" ו- 4 ל"מפלגת המדינה".

​

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בקהילה היהודית בניפולומיצה שני בתי כנסת לפחות, כמו גם מקוה ומשחטת עופות כשרים. ליהודים היו נציגיהם במועצת העיר. המועצה המונה 15 חברים כללה שני יהודים (אחד הנציגים היה יו"ר הקהילה - אפרים מאמס, ואחריו חיים מאמס). התושבים המכובדים של ניפולומיצה כללו, בין היתר עורך הדין אדולף באומפלד, רופאים: אדולף פסל ויוזף ויטלין, הרוקח ג'אקוב כץ וכנרים מוכשרים: לייבק בלומנפרוט ודוידוביץ. . בשנת 1923 הוקם מועדון הספורט היהודי פושצ'ה, ובו קבוצת כדורגל משלו ששיחקה משחקים עם נייפולומיצה. 1

​

בספטמבר 1939, כשבועיים לאחר כיבוש העיירה, העלו הגרמנים באש את בית-הכנסת המקומי ואת המקווה. בשנים 1940- 1942 הגיעו לנייפולומיצה, שהיו בה אז כ- 400 יהודים תושבי-קבע, כאלפיים פליטים יהודים נוספים, בעיקר מקראקוב. ב- 1942 היה מספרם הרשמי של היהודים כ- 2,500 נפש. נראה שב- 1941 נתמנה בנייפולומיצה היודנראט ובראשו הועמד חיים מאמס, וסגנו היה משה גרינבוים. תחילה עלה בידי היודנראט לשחד את המנהל הגרמני של לשכת העבודה ולשחרר את רוב היהודים מעבודות-כפייה במחנה פוסטקוב. משפחותיהם של אלה שנשלחו למחנה קיבלו עזרה כספית מן היודנראט.

​

ב- 1942 דרשו הגרמנים כ- 900 יהודים מדי יום ביומו לעבודות-כפייה. הם הועסקו במחסני-הנשק בסביבה, בטיוב השדות, בתיקון פסי-הרכבת בתחנת הרכבת המקומית וכן בעבודות שחורות בנייפולומיצה עצמה. לעזרת הנזקקים אירגן היודנראט חלוקת מזון וכן מטבח ציבורי.

​

במארס 1942 התקיימה בנייפולומיצה גם מרפאה. במחצית השניה של 1941 או בתחילת 1942 הוקם סניף י.ס.ס., ובטיפולו היו 280 יהודים. ביולי 1942 דרש מושל-הנפה הגרמני מיהודי נייפולומיצה קונטריבוציה בסך של 4,000,000 זלוטי. לאחר השתדלויות רבות של היודנראט הועמד הסכום על 300,000 זלוטי. הכסף שולם במועד בעזרתם של שני עשירים יהודים: זילברשטיין מטרנוב וצוקרמן מקרקוב; כל אחד מהם תרם 70,000 זלוטי.

​

ב- 20- 22 באוגוסט 1942 גורשו יהודי נייפולומיצה לוייליצ'קה. מאות אנשים, נשים, זקנים וטף צעדו בחום לוהט לוייליצ'קה. רכושם המועט של המגורשים הוטען על עגלות. ב- 27 לאוגוסט לאחר שבוע של סבל וייסורים, שולחו רובם מוייליצ'קה למחנה המוות בבלז'ץ; רק יחידים מיהודי נייפולומיצה ניצלו.

​

ידוע לנו על שני יהודים ששרדו מניפולומיצה: מוניק ורמן נמלט בוויליצקה; הוא הסתתר בכפר עד סוף המלחמה. אדם כץ, בנו של אוגוסט כץ, רוקח מנייפולומיצה, אומץ וניצל על ידי אלזביטה מזורק. כיום, אין חיים יהודיים בעיר, ושום אתרים או ממצאים יהודיים לא שרדו למעט בית הקברות. בשנת 2008 השתתפה קהילת ניפולומיצה  יחד עם הקהילה  היוונית Sykies והשכונה האיטלקית Rovigo בפרויקט שכותרתו "לא נשכח אותם" במימון משותף על ידי תוכנית האיחוד האירופי "אירופה לאזרחים 2007-2013". כחלק מהפרויקט, ממאי עד אוקטובר 2008, היו שלושה כנסים בינלאומיים פתוחים לקהל, שצויינו ב ניפולומיצה, Sykies ורוביגו שם הוצגו, בין השאר זיכרונות ממלחמת העולם השנייה בנוגע לקהילה היהודית המקומית. 2

​

 

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הכנסת

בית הכנסת נבנה ברחוב בוטהרוב גטה של ​​ימינו, הוא היה רחוק ממרכז העיר. הוקם באמצע המאה התשע עשרה בשנת 1850 בטקס האורתודוקסי. לרוע המזל, במהלך המלחמה ב -1941 הועלה באש על ידי הנאצים. לאחר המלחמה הוא לא נבנה מחדש. לא הרבה ידוע אודותיו ,ישנן עדויות כמו גם מפות משנת 1939, המצביעות על קיומם של שני בתי כנסת בניפולומיצה. לגבי המידע המוצג על המפה, אנו מוצאים את בית הכנסת במרכז העיר שנמצא בסמוך לטירה המלכותית (Piękna 2, 32-005 Niepołomice), ביתו של הרב אינו רחוק. כדי לאשר את אמינות המיקום, יש להתבסס על כתבי זכרונותיו של מר א 'ריכטר המדבר על קיומם של שני בתי תפילה (בית המדרש) שנבנו על ידי האוכלוסייה היהודית.

​

בית הכנסת של נייפולומיצה שעמד ברחוב בוטהרוב גטה 2 בקצה העיירה נהרס ע"י הגרמנים . כיום במקום בו עמד נשארו רצפת מבנה בתוך חצר וכניסה למבנה מגורים. אין שילוט או לוח זיכרון.

כתובת:  Piękna 2, 32-005 Niepołomice – בית הכנסת במרכז העיר (בנין משוחזר)

​

​

בית העלמין

נתונים על בית הקברות 3

בית הקברות בניפולומיצה ברחוב בוטהרוב גטה 4 נוסד בשלהי 1850

​

רשמית, סוף המאה ה -18 מוכר כתחילת ההתיישבות היהודית בניפולומיצה, אף על פי שההתיישבות היהודית הייתה קיימת כבר תחת קזימיר הגדול. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה העיר מאוכלסת על ידי יותר מתשע מאות יהודים ברחוב בוהטרוב גטה של ​​ימינו, היה גם לאוכלוסייה היהודית בית כנסת, שלצידו ממוקם בית עלמין בתכנית של מלבן מוארך. בשנת 1941 הכובשים הגרמנים שרפו את בית הכנסת, ושרידים מבית העלמין ההיסטורי שהוקף בצד אחד בחומה מקורית ולא נהרסה שרדו לתקופתנו. בית העלמין היהודי האורתודוקסי נוסד ב- במחצית השנייה של המאה ה -19, הקבורה האחרונה התקיימה בשנת 1942. מאז בית העלמין לא משמש למטרות קבורה. לפני הקמת בית העלמין, קברה הקהילה היהודית את מתיהם בבית העלמין בקלסנו שליד וייליצקה. לפני מלחמת העולם השנייה שטח בית העלמין היה 0.5 דונם, אך לאחר המלחמה, עקב התפתחות בניית מגורים, הוא הצטמצם ל 0.1925 דונם. בית העלמין ממוקם בין בתים פרטיים, שממנו הוא מופרד על ידי גדר. עד היום שרדו כארבעים מצבות, עשויות משיש, גרניט ואבן חול, הן עומדות והן לוחות, עם כתובות בעברית. השתמרו שלושים מצבות עומדות, אותן ניתן לחלק למצבות במצב טוב ובמצב גרוע. למצבות במצב גרוע אין כתובות, לרוב הן מוטות. למצות יש קישוטים דקורטיביים עשירים, החל בכתר, פכים, ענפים וכלה בנרות המסמלים קברי נשים. בבית העלמין גדלים שבעה עצים, ועצי חג המולד ניטעו לאורך הגדר.

​

בית העלמין הוא מקום מנוחתו של הרב הראשון של נייפולומיצה, יוסף טייטלבום (נפטר בשנת 1916). יש מידע שבין היתר נקברו בבית הקברות היהודי בנייפולומיצה חיילי הצבא האוסטרו-הונגרי שנפלו במהלך מלחמת העולם הראשונה.

​

נכון לעכשיו, בית העלמין נמצא בבעלות רשויות העיר. בית העלמין מטופח, גדר ושער הוקמו מצדו של הרחוב. בנוסף לחומה ההיסטורית שהשתמרה, בית העלמין מוקף בגדרות (בעיקר רשת) של אנשים פרטיים. ביקורים נדירים על ידי אנשים פרטיים, ללא סימני הרס, הותירו אותו במצב טוב.

​

בית העלמין נמצא בסמוך לאתר בו עמד בית הכנסת החדש בהמשך הרחוב המוביל לכניסה הצמודה לבית מגורים. במקום שער ושלט המורה על בית העלמין היהודי במקום, שטח בית העלמין רחב ומכיל מס' לא רב של מצבות האתר מטופל באופן סביר וניתן לזהות את מרבית המצבות ביניהם של רבי יוסף טיטלבום שהיה אב"ד הקהילה.

​

כתובת : Bohaterów Getta 4 Niepołomice , 32-005 Niepołomice

​

​

אתרי הנצחה – קברי אחים ביער ליד נייפולומיצה – גבעת העיזים 3

במקום שנקרא גבעת העיזים ישנם קברי אחים של היהודים, שנרצחו על ידי הנאצים ב- 26 ו -27 באוגוסט 1942. גרמנים רצחו שם כ -700 יהודים מקרקוב ועיירות שכנות. בין הקורבנות היה צוות בית החולים היהודי מווייליצקה. במקום זה הוצב לוח זיכרון.

​

כתובת: Niepołomice, 32-005

​

הפניה ביבליוגרפית

• Niepolomice , [w:]  האנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה ובמהלכה, אדום. ש. ספקטור, ג. וויגודר, ט. 2, ניו יורק 2001, ש. 892.

• Piechotka M., Piechotka K., נוף עם החנוכייה ברקע , ורוצלב 2008.

• Siwek A., Kronika Niepołomice , Niepołomice 2005.

​

 

​

​​