שם הקהילה:             מילובקה (221)

שם בפולנית:             Milowka
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     8/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת, בית עלמין
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה

אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-2,585

• יהודים בשנת 1941: כ-163

​

תולדות הקהילה: 1

עד 1460 כפר בתחום נסיכות אושוויינצ'ים. באותה שנה נכבש אזור ז'יווייץ ואיתו הכפר מילובקה בידי מלך פולין. מ-1467 היה האזור בבעלותה הפרטית של משפחת האצולה קומרובסקי, בשנים 1624- 1673 בידי משפחת המלוכה (יזאווה), ולאחר-מכן שוב בידי בני האצולה לבית ויילופולסקי.

 

במאות ה-17 וה-18 שימשה מילובקה כר לפעולתן של כנופיות השודדים ההרריים. במאה ה-19 התרחב הכפר למעין עיירה. במאה ה- 20 היתה מילובקה למקום הבראה, קייט ותיירות (המקום שוכן למרגלות האזור המערבי של הרי הקרפטים, הקרוי בסקיד ז'יווייצקי). אין סימנים לישיבתם של היהודים ישיבת קבע במילובקה במאות ה-17 וה-18.

 

במחצית השנייה של המאה ה-19 התיישבו במקום כמה משפחות יהודיות שנאסרו עליהם המגורים בז'יווייץ הסמוכה, אולם היישוב לא הגיע להתפתחות ניכרת בשל קרבתו לזבלוצ'ה, פרברה של ז'יווייץ, שבה הלך והתפתח היישוב העירוני היהודי. פרנסתם של יהודי מילובקה היתה על המסחר הזעיר, ובתקופה שבין שתי מלחמות-העולם - על שירותים לקייטנים ולתיירים.

 

בפרוטוקול של ישיבת היסוד של מכבי האש ב-27 באוגוסט 1889 מזכירים את נוכחותם בדירקטוריון של שני סוחרים יהודים מקומיים: זיגמונט זילברשטיין (סגן ראש המשמר) ושמואל זילברשטיין (גזבר ). מלבדם, סוחרים יהודים אחרים השתייכו למחלקת המשמר: ברנרד גלר ומשה קופמונד, מרבית יהודי המקום היוו את ליבת האינטליגנציה של מילובקה, רוזנוולט וארנה זילברשטין היו רופאים, אחרים עסקו בעיקר בסחר וניהלו מלונות, טברנות והשכרת חדרים לתיירים. הם בנו בתי מגורים רבים ובתי אבן עם חנויות הממוקמות במרכז מילובקה,  לאורך הרחוב הראשי.

 

בשנת 1890 התגוררו 116 יהודים בקרב 2059 התושבים בעיירה, ב-15 ביוני 1894 הוקמה קהילה יהודית עצמאית.

 

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה עם נפילת הקיסרות  האוסטרו-הונגרית בשנת 1918. זמן קצר לאחר סיומה מיהרו איכרים מקומיים להצטרף לצבאו של הגנרל הלר, והלכו לשדוד חנויות יהודיות.

 

בשנת 1921 התגוררו במילובקה 168 יהודים.  בית הכנסת העשוי אבן עמד ליד הגשר על נהר הסול, ברחוב גרונוולצקה של ימינו. היהודי העשיר ביותר היה הסוחר ברנרד גלר.

 

ב- 1932 הקימה בקרבת מילובקה אגודת "מכבי" מביילסקו בית-מחסה על שם מקס נורדאו לתיירים יהודים. תחילה היה היישוב היהודי כפוף לקהילת זבלוצ'יה-ז'יווייץ (זייבוש). רב הגליל ז'יווייץ, הד"ר נחמן-צבי באו, נתמנה ב-1903 גם לרבה של מילובקה. באותו זמן כיהן, כנראה, כדומ"ץ של מילובקה ר' שמואל פירר, שהשתתף ב- 1903 בכנס הראשון של רבני מערב-גליציה בקרקוב כנציג מילובקה.

 

במילובקה 2 היה בית-עלמין יהודי (לא ידוע לנו מתי קודש) ובתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היה גם ועד-קהילה. בבחירות לוועד, שנתקיימו ב-1928 קיבלו הציונים 6 מנדטים מתוך 8, ומטעמם נבחר יו"ר הוועד. באותה שנה כיהן כרבה או כדומ"ץ של מילובקה הרב שנצר.

 

בין שתי מלחמות-העולם פעלו במילובקה סניף הארגון הציוני "השחר", ומ-1927 קן "הנוער העברי" (לאחר-מכן "הנוער העברי" ו"עקיבא"). ב-1939 הקימה "ויצו" מביילסקו סניף-משנה במילובקה. ליד קן "עקיבא" נפתחה ספרייה, ובשנות ה-30 - קורסים ללימוד השפה העברית (בקורסים הועסק מורה בשכר). בבחירות לקונגרס שנתקיימו ב-1931 הצביעו הבוחרים כלהלן: 70 בעד "הציונים הכלליים" ו-5 בעד "רשימת ארץ-ישראל העובדת".

 

היישוב היהודי במילובקה סבל מגילויי אנטישמיות חוזרים ונשנים, ופעמים לבשו הללו ממדים של פוגרום. בנובמבר 1918 נשדדו חנויות היהודים, בשנים 1928- 1931 חולל פעמיים בית-העלמין היהודי; כמחצית המצבות נותצו. במארס 1933 פתחו כפריי הסביבה בפרעות נגד היהודים בראיצ'ה הסמוכה למילובקה, וכאשר פוזרו שם הפורעים עברו הללו אל מילובקה, וכאן שדדו והרסו חנויות יהודיות רבות. בין הפורעים היו גם נשים וילדים. הנזק ברכוש הנפגעים נאמד בסך 120,000 זלוטי. המשטרה אסרה רבים מן הפורעים, 31 מהם הועמדו למשפט ונחרץ דינם למאסר עד 3 שנים. בין מארגני הפרעות היו חברי מפלגת האנדציה, וביניהם אף היה מורה בגימנסיה בביאלה, יז'י פרנס, שנידון לשלוש שנות מאסר בפועל.

 

בשנת 1938 הסיתו האנדקים איכרים מקומיים לבזוז חנויות יהודיות, המהומות נעצרו על ידי המשטרה שהגיעה מאיובייץ.

 

ב-1 בספטמבר 1939 כבשה גרמניה את פולין, ו כבר בימים הראשונים למלחמה נכבשה מילובקה על ידי הצבא הגרמני.  בסתיו 1939 שרפו הנאצים את בית הכנסת המקומי,  הריסותיו פונו וכל היהודים הועברו לקלוואריה זברז'ידובסקה בסוף 1940.

​

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הכנסת במילובקה 2

בית הכנסת במילובקה נבנה במאה ה-19 ברחוב גרונוולד.  המבנה הוקם מלבנים, בסגנון ניאו-רומי. היו לו שתי כניסות נפרדות (לגברים ולנשים). בצד המזרחי היה ארון קודש, ובקומה הראשונה – עזרת נשים. ארון הקודש היה מעוטר בתבליטים מרשימים. במהלך המלחמה נהרס בית הכנסת על ידי הגרמנים, ואחרי המלחמה הוא לא שופץ ולא נבנה מחדש.

​

ברחוב יגילונסקה 4 עמד בית הכנסת של מילובקה במרכז העיירה, שופץ בשנים האחרונות משמש היום כמבנה מסחר.(עפ"י עדות התושבים במקום).

 

כתובת: Jagiellońska 4, 34-360 Milówka

​

​

בית העלמין במילובקה

בית הקברות היהודי במילובקה נוסד בשנת 1891 על גבעה בדרך לעבר קמשניצה, לאחר הגשר משמאל.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הקברות, והשמידו כ-60% מהמצבות.

 

עד היום שרדו 2 כמאה מצבות בשטח של 0.5 דונם. המצבה העתיקה ביותר היא של שרה ברכנר, שנפטרה בשנת 1892.  בית הקברות מסודר ומוקף חומה גבוהה.

 

שיפוץ בית הקברות ההרוס מומן על ידי מר סלמון, בנו של עורך הדין המקומי לשעבר ברנרד סלמון, שבשנת 1988 הגיע מאמריקה לפולין. המפתחות לשער בית הקברות נמצאים אצל  יאנה קז'ימייז'ה ברחוב מריה יורש  102.

 

ב-12 באוקטובר 1987 נרשם בית העלמין בפנקס האנדרטאות מס' A-512/87. 

 

לבית הקברות של מילובקה אפשר להגיע מהכניסה הצפונית של העיירה. יש לפנות ימינה לרחוב גרונולדצקה 20 ,  לאחר 500 מטרים  עוברים גשר ומיד פונים שמאלה לשביל. נסיעה ביער כ-50 מטרים מימין נמצא בית העלמין מגודר בקירות בטון ושער כניסה נעול. מצבה אחת בלבד נותרה  מ-300 המצבות.

 

כתובת: Skowron Maciej Usługi Pogrzebowe, Grunwaldzka 30, Milówka

​

 

הפניה ביבליוגרפית

S. Białożyt  יהודים במילובקה  Sołą i Koszarawą 2003,   זיכרון [נד] מס' 3/106

​