שם הקהילה:             מקוב פודהלנסקי (212)

שם בפולנית:             Maków Podhalański
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     7/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת, אתרי זיכרון
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה

נפה: ודוביצה

אזור: גליציה המערבית ושלזיה

שפת נהר סקאבה

אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-3,226

• יהודים בשנת 1941: כ-189

​

תולדות הקהילה: 1

מקוב פודהלנסקי הוקמה כעיירה פרטית של האצולה, כנראה באמצע המאה ה-18, על שפת הנהר סקאבה. בתחילה, עסקו יושביה ההרריים בכריתת עצים ובהשטת דוברות-עצים דרך הנהר ויסלה לגדנסק. לקראת סוף המאה ה-18, ובעיקר במאה ה-19, התפתחה במקום תעשייה של מוצרי עץ (נגרות, מזכרות, צעצועים). באמצע המאה ה-19 היה במקום בית-יציקה לברזל, ובשלהי אותה מאה הוקמו מנסרות. במאה ה-20 שימשה מקוב פודהלנסקי גם מקום קייט, וב-1924 היתה העיירה מקום-מושבם של שלטונות הנפה.

 

עד אמצע המאה ה- 19 ישבו במקוב פודהלאנסקי משפחות יהודיות מועטות בלבד, ופרנסתן על החכירה והפונדקאות. בסוף המאה גדל היישוב היהודי ומספר המשפחות הגיע אז כדי 45, ועד מעל עשור שנים קודם למלחמת-העולם השנייה לא חל שינוי של ממש במספרם של היהודים במקום.

 

בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם עסקו רוב יהודי מקוב פודהלאנסקי במסחר זעיר וברוכלות בכפרים, וכן בשירות לקייטנים; במקום ישבו גם 3-2 רופאים ועורכי-דין יהודים.

 

בשנות העשרים 2 של המאה העשרים עלה מספר היהודים במקוב לסביבות 200, שהיוו כ -5% מכלל האוכלוסייה. המקור העיקרי לפרנסתם היה מסחר זעיר ומסחר נודד בכפרים הסמוכים. בסוף שנות העשרים של המאה העשרים תפסו יהודים תפקידים מובילים בסחר בטקסטיל ועץ וכן חומרי ברזל. חנויות הבדים נוהלו על ידי ג'קוב גולדברג, סיימון אורנשטיין וולף ליכטמן. בעלי מחסני העץ היו: מ' ברול, מ' פישר וא' קוהנרייך,.

 

האחים פוזנר, מ' וייס וארנולד גרונר היו - הבעלים של חברת "טטרה", חנויות לחומרי בניין היו שייכות לח' אברסטרק  ופ' פרל. באותה תקופה פעלו בעיר שלושה אופים: ג'יי פרל, בנו הכומר וא' מינצר, כמו גם המספרה של ש' ורנהאופט. בנוסף, חשוב להזכיר גם את בעלי המסעדות : א' גלטמן, ס' ברנדט, וה' וייס.

 

היישוב היהודי במקוב פודהלנסקי היה כפוף לקהילת יורדנוב; ר' ישראל ב"ר נפתלי הרץ שרייבר שנתמנה ב- 1887 לרבה של יורדנוב, וכיהן גם במשך 40 שנה כרבה של מקוב פודהלאנסקי. במקום היה בית-מדרש, ולאחר שעלה באש ב-1930 חזרו ובנו אותו. ביוזמת ועד הקהילה ביורדנוב נוסדה בשנת 1936 במקוב פודהלנסקי קופת "גמילות-חסדים".

 

יהודי מקוב פודהלנסקי נפגעו לא אחת מגילויי אנטישמיות, שלבשו לעיתים אף צורה אלימה. בנובמבר 1918 פרעו כפריי הסביבה ביהודי העיירה. כמה מן הפורעים נאסרו והועמדו לדין. ב-1919 שללו השלטונות מן היהודים את הרשות לסחור בסחורות מונופולין, כמו טבק, מלח ומשקאות חריפים, וכן מנעו את שיווק המזון הקצוב מן הסיטונאים היהודים.

 

ב-1933 הופצו במקוב פודהלנסקי הרבה כרוזים אנטי-יהודיים על-ידי איגוד החיילים לשעבר של הגנרל הלר. קבוצות פורעים התכוננו לתקוף חנויות של יהודים, בדומה למה שהתרחש אז במילובקה, אולם המשטרה עצרה בעדן בעוד מועד. באותה שנה וב-1934 חזרו ונשנו מקרי התנפלויות על היהודים, בעיקר על רוכלים בכפרי הסביבה, ובמיוחד בעיירה ביאלקה. ב- 1936 ארגנו יהודי מקוב פודהלנסקי הפגנת מחאה נגד גילויי האנטישמיות שנתרבו, ונגד ההסכמה שבשתיקה לגילויים אלה מצד השלטונות.

 

בשנות העשרים הוקם במקוב פודהלנסקי ארגון ציוני בשם "התחייה", וארגון זה ריכז את הפעולה ההסברתית והתרבותית ביישוב היהודי. ליד "התחייה" נתקיימו ספרייה וחוג חובבי הדרמה. בשנות השלושים נמסר על קיומם של סניף "הציונים הכלליים" - "השחר", על קן "הנוער הציוני" ועל ארגון "בני ציון". בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נתנו השוקלים את קולותיהם כלהלן: 62 לרשימת "הציונים הכלליים", 2 - ל"רשימת ארץ-ישראל העובדת" ו-4 ל"מפלגת המדינה". 1

 

ההערכה היא שמספר היהודים במקוב פודהלנסקי יחד עם עיירות שכנות לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היה  כ-300 נפש.

 

לאחר כניסת הגרמנים לעיר החלו מיד רדיפות של האוכלוסייה היהודית, עבודות כפייה של כריתת עצים, חפירת תעלות, בניית דרך סומה - מקוב - ירדנוב (בעלת חשיבות אסטרטגית), וקנסות גבוהים הוטלו עליהם. כמו כן  הושמו הגבלות על מעבר בעיר, אך לא הוקם גטו.

 

בשנים 1940–1941 פעל מחנה עבודה במקוב, אליו נשלחו יהודים מהעיירות והעיירות הסובבות אותה.  במרץ 1941 החרימו הכובשים את כל רכוש הקהילה, והשתמשו בבית הכנסת להריסה. 2

 

במקוב הוקם יודנרט. חבריו כללו את היו"ר בנו כומר, סלומון גוטגלס, מרקוס אלרויג, לאון קוברמן, סיימון מוקלט, צ'סל פרל, מוריס ווייס, עמנואל ורנהאופט, עמנואל שטיינפלד, ג'קוב שאלט ויעקוב ורנהופט.

 

בשנים 1940 - 1942 פעל כלא בווילה "מרישין" במטה הגסטפו, שם הוחזקו יהודים בתא מספר 3. הם נרצחו בירי שיטתי של 7-5 בני אדם, ואז נקברו בתעלות שאותן נאלצו לחפור בעצמם לפני ההוצאה להורג. כמה יהודים נקברו בבית הקברות הקתולי. בשנת 1964 נמצאו שני קברי אחים.  92 גופות הוצאו מתוכם והועברו לבית הקברות היהודי בודוביצה. 

 

באביב של 1942 נרצחו במקוב פודהלנסקי 15 יהודים, בתואנה שהם "קומוניסטים" שארגנו התנגדות לגרמנים. אותם היהודים נדרשו לחפור לעצמם את קבריהם ליד בית-העלמין הקתולי, ולאחר מכן נרצחו ונקברו במקום.      

 

פעולת החיסול הסופית של היהודים ממקוב התרחשה ב-28 באוגוסט 1942. באותה תקופה, כמעט כל  שרידי קהילת מקוב התאספו בכיכר מול תחנת הרכבת, ומשם נלקחו בקרונות בקר בחלקם למחנה ההשמדה אושוויץ, ובחלקם לבלז'ץ. אליהם צורפו כ-400 יהודים מיורדנוב שנשלחו אף הם לבלז'ץ.

 

מעטים שרדו את המלחמה, ואף הם לא חזרו לעיר הולדתם. החיים היהודיים במקוב נדמו.

 

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הכנסת 2

בית הכנסת במקוב פודהלנסקי הוקם בשנות השלושים של המאה העשרים ברחוב סנקביץ.

 

באולם התפילה הראשי היו חלונות גבוהים (שלושה בקירות הצדדיים). בצד המערבי הייתה כניסה לפרוזדור, בו היו נמצאים חדרי שירות, וכנראה מדרגות לעזרת הנשים בקומה העליונה.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה הרסו הגרמנים את בית הכנסת.

​

ברחוב שיינקוביצה 19 בבית האחרון מימין נמצא מבנה חדש עם חצר שנבנה על הריסות בית הכנסת של מקוב פודהלסקי.

​

כתובת: Sienkiewicza 19, Maków Podhalański

​

 

אתר הנצחה 2

הווילה "מרישין " ברחוב פונטיובסקייגו 11 (כיום בית ההארחה "וילה מרישין") הייתה מטה של הגסטפו בזקופנה במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה בוצעו כאן הוצאות להורג של פולנים ויהודים. בשנים 1942-194042 פעל בית סוהר בווילה "מרישין" במטה הגסטפו, שם עוכבו יהודים בתא מספר 3. הם חוסלו באופן שיטתי על ידי ירי בקבוצות של 7-5 אנשים וכיסו אותם בתעלות שהם עצמם נאלצו לחפור. כמה יהודים שנרצחו בווילה נקברו בבית הקברות הקתולי במקוב. בשנת 1964 נמצאו שני קברי אחים, מהם 92 הרוגים הוצאו והועברו לבית הקברות היהודי בוודוביצה. ההערכה היא כי 148 יהודים ממקוב והעיירות הסמוכות נורו שם למוות. על קיר הבניין יש לוח זיכרון עם הכיתוב בפולנית: "לזכר פולנים שנרצחו בבניין זה

 

וילה מרישין במקוב פודהלסקי (היום מלון) שימש בעבר את מטה הגסטפו בו מצאו יהודים רבים את מותם. במקום לוח זיכרון ליהודי מקוב פודהלסקי.

​

כתובת: Poniatowskiego 11, Maków Podhalański

​

​

הפניה ביבליוגרפית

• אנציקלופדיה של קהילות יהודיות. פולין , כרך , III, גליציה המערבית, שלזיה. ווין, א'; ווייס, א', ירושלים: 1984. עמודה 239.

• מקוב פודלנסקיבתוך: האנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה ובמהלכה, ספקטור, ש'; וויגודר, ג'. ניו יורק: 2001. עמודה 788.

• מידלארז', י'. השמדת היהודים באזור באבייה גורה בתוך: הציל אותנו מהשכחה, סולקה ל' (עורך), מקוב פודהלנסקי: 2000.  

​