שם הקהילה:             לונצקו (201)

שם בפולנית:             Lacko
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     5/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה

אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-2,001

• יהודים בשנת 1941: כ-232

​

תולדות הקהילה: 1

כללי

כפר על שפת הנחל צ'ארנה-וודה, מרוחק 17 ק"מ מתחנת הרכבת שבסטרי-סאנץ'. הכפר היה ידוע עוד במאה ה-13.  ראשית ההתיישבות היהודית באזור לנצקו מתוארכת למאה ה - 17 בתחילת המאה ה - 18 התגוררו כמה משפחות יהודיות בעיר לנצקו, יהודים הגיעו לכאן לירידים שהתקיימו בכיכר השוק בכל שבוע שלישי בימי שני, עיקר הכנסותיהם נגזרו מפעילות ימי השוק. פיתוח נוסף של הקהילה התרחש כאשר הרשויות האוסטריות אפשרו לאוכלוסייה היהודית להתיישב באופן חופשי בכפר, בשנת 1848 הבעלים של אחת הטברנות היה היהודי לוסטיג, ואילו בשנת 1872 קנה אותו ברק קרומהולץ.

​

ב- 1880 היו בו 1,971 תושבים, מהם 200 יהודים, ובשנת 1921 - 2,001 תושבים, מהם 232 יהודים. הכפר עצמו וסביבתו נודעו בגני הפרי ובשיווק הפירות לערים הגדולות.

​

היהודים בעיר לנצקו התגוררו משני צידי נהר הצארנה וודה, כאשר מרבית הבתים בכיכר השוק במרכז הכפר היו בבעלותם. באותה תקופה הוקמו בית כנסת מעץ, ספרייה עם אוסף ספרים עשיר, בית מרחץ וחיידר.  הקהילה שמה דגש על חינוך ילדים שבנוסף ללימודים בבית ספר ממלכתי למדו בבית ספר דתי.

​

כבר מההתחלה היהודים עסקו בייצור אלכוהול שהופק מגידול מקומי של שזיפים ודובדבנים. בשנות ה -80 של המאה ה -19 העביר הכומר קוראב פוצ'ילובסקי, קרקע חקלאית למשפחת גרוסברד, הודות למאמציה הוקמה מזקקה במקום. בשנים 1882–1912 ייצר המפעל שהיה בבעלות סמואל גרוסברד - סליבוביץ, והמזקקה של סלומון גולדצ'יין, ייצרה ברנדי שזיף המוצרים הללו נמכרו בחלקם בחנויות מקומיות  ועיקר הייצור נועד לייצוא, כולל להונגריה. 

​

הגרוסברדים 2 היו גם בעלי הפונדק שנקרא "אוסטריה"  שהיה ממוקם במרכז שוק באמצע הדרך בין תחנות הרכבת בסטרי סאנץ 'ושצ'אווניקה.  בתחילת המאה העשרים, כשכרכרות רבות עם סוסים חצו את המסלול הזה, הפונדק היה בסיס אירוח וקייטרינג חשוב. באביב 1918 עלה פונדק העץ באש, והשלטונות דאז לא אפשרו לשחזר אותו במיקומו הנוכחי.

​

בעלי עסקים בולטים בלנצקו:

בשנת 1929 פעלו כאן שלוש מאפיות יהודיות: מ 'פורגאץ', מ 'גרוסברד וח' שלייצ'קורן. 

 4 חנויות בדים היו בבעלות היהודים: פ. בקר, ה. גרינברג, ש. יעקב ומ. שפייר, הם גם סיפקו סחורות  לאוכלוסיה הנוצרית.

 בנוסף, פעלו גם החייט א.שטייר,  

הקצבים:  ג' גרסגרון ו קורנהאוזר,  

הסנדלר: ג. זאן

סוחרי ברזל: ש. גרינברג, ח. לוסטיג  וק. קולר. הראשון גם ניהל פונדק.

 ייצור עגלות: ג'יי לינדר, 

נגרות: ג'יי שטיינר

רפואה: ד"ר. מ. קליינמן

האיכרים השתמשו בשירותיהם של סוחרים ובעלי מלאכה יהודים.

​

בין שתי מלחמות-העולם היה הכפר מקום מושב של הקהיליה הכפרית (גמינה). ב- 1924  1 נתמכו החברות "ביקור-חולים" ו"לינת-הצדק", שנתקיימו במקום מזמן, בכספי הג'וינט; ב- 1930 הוקמה קופת "גמילות-חסדים" וב- 1934 נמסר שלהלוואותיה של קופה זו נזקקו כמעט כל המפרנסים היהודים שבמקום. בשנות השלושים נתקיימו בלנצקו סניף של "הציונים הכלליים" וקן "הנוער העברי" שהיה לאחר-מכן לארגון הנוער הציוני "עקיבא". במועדונו של הקן היתה ספרייה ובה כ- 1,500 כרכים בעברית, יידיש ובפולנית. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1931 נמכרו במקום 52 שקלים. הבוחרים נתנו את קולותיהם כלהלן: 50 לרשימת "הציונים הכלליים" ו- 2 ל"רשימת ארץ-ישראל העובדת". ב- 1936 תרמו יהודי לנצקו 2,304 זלוטי למען הקרן הקיימת לישראל.

​

בתחילת המלחמה ניסו כמה צעירים יהודים מלנצקו להימלט מזרחה, אולם מחמת ניתוק הדרכים והתקדמותו המהירה של הצבא הגרמני שבו רובם לכפר. על יהודי לונצקו הוטלו גזירות כגון עבודת-כפייה, והגבלות-תנועה. במקום הייתה תחנה של ז'נדרמריה גרמנית ואנשיה התנכלו ללא הפסק לבני הקהילה ורכושם נשדד.

​

במאי 1941 2 הוכנסו ללנצקו כמה משפחות יהודיות, שגורשו מיישובים שבקרבת הגבול, לאחר שנאסר עליהם מסוף 1940 להתגורר שם. ב- 1941 הורע מצבם של יהודי לנצקו ושל הפליטים שמצאו בה מקלט. באותה שנה הוקם בלנצקו גטו. כמה פולנים נאסרו בלנצקו על שקיימו מגע עם היהודים, ומכרו להם מזון. ב- 1941 שולחו גברים יהודים למחנות-העבודה בסביבה, יהודים חויבו לעבוד במחצבה סמוכה וחידוש הכבישים. בכפר הוקמה עמדת ז'נדרמריה, שעסקה בין היתר בהחרמת נכסי הקהילה היהודית, כתוצאה מהקנסות האדירות שהטילו הגרמנים  האוכלוסייה היהודית סבלה מרעב.

​

בתחילת 1942 גורשו יהודי לנצקו לגטו בנובי-סאנץ', שם רוכזו יהודים מכל האזור לקראת שילוחם למחנות המוות. זה היה גם גורלם של יהודי לנצקו.

 

מבין כ -360 יהודים בעיירה, רק מעטים שרדו את המלחמה, בהם שני בני משפחת לוסטיגר הצעירים, פבר, הורוביץ וד"ר קליינמן עם בתו. בספטמבר 1939 נקרא ד"ר קליינמן לצבא, אשתו ובתו נסעו למזרח פולין, ד"ר קליינמן שרד את המלחמה כשהוסתר על ידי כומר אוקראיני באוסינייץ,  ובתו לידיה הוחבאה בכמה בתי יתומים המנוהלים על ידי האחיות מריה פרשקישנקי, אשתו של ד"ר קליינמן נהרגה בדרוהוביץ . במשך זמן רב הסתירה משפחתו של ברטלומייאו 'וואצ'לה שלושה יהודים בעלי זהות לא ידועה, אך הגרמנים גילו ועצרו את אשתו של החקלאי. לא ידוע מה עלה בגורלם של המסתתרים.

לאחר המלחמה, לא חזרו יהודיים ללנצקו.

 

בית הכנסת

בית כנסת מעץ מהמאה ה -19, נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי הגרמנים.

 

מקום בו עמד בית הכנסת של לונצקו :  DW969, 33-390 Łącko רחוב Zyndrama

​

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

לא נמצאו שום ממצאים הקשורים לחיי היהודים בכפר .

​