שם הקהילה:             קששוביצה (236)

שם בפולנית:             Krzeszowice
מקום/ כתובת:          

​תאריך:                     10/7/2022
אתרי תיעוד/שימור:    בתי כנסת
מתעדים:                  מאיר שילה     עידן אופוטובסקי
אנשי קשר:     
 

  

תיאור כללי. סיפור הקהילה

אוכלוסיה:

• בשנת 1941: כ-2,933

• יהודים בשנת 1941: כ-506

​

תולדות הקהילה: 1

היישוב מוזכר לראשונה בתעודות מן המאה ה- 13. בשנים 1440- 1620 הוא היה בבעלותם של בישופי קרקוב ואחר- כך בבעלותם של בני אצולה. בסוף המאה ה- 18 הוקמו בקששוביצה מרחצאות של מי-גופרית. במאה ה- 19 נבנה במקום ארמון מפואר לבני האצולה. במחצית השנייה של המאה ה- 19 ניכרו בסביבה מחצבות של סיד ואבן, הוקמו מנסרות, וכן פותח ורווח בקרב האוכלוסייה ייצור כלי-חרס.

 

עם ריבוי היהודים קיבל המקום אופי של עיירה; ב- 1933 ניתן לקששוביצה מעמד של עיר. בסוף המאה ה- 18 ישבה בקששוביצה משפחה יהודית אחת. היתה זו כנראה משפחתו של בעל הפונדק או החוכר של בעלי-המקום. בבעלותם של יהודים היה בית אחד מתוך 76 הבתים שבמקום. את חסותה על משפחה זו פרשה הקהילה היהודית באולקוש.

 

בזמן קיומה של הרפובליקה הקרקאית (1815- 1846) נמצאה קששוביצה בתחומה וישבו בה אז 19 יהודים. עד אמצע המאה ה- 19 גדל היישוב היהודי בקששוביצה לאיטו (ב- 1860 - בסך הכל 20 משפחות), ורק משנפתחו מקורות-פרנסה חדשים (מפעלי קרמיקה, מנסרות) בסוף המאה ה- 19 ובתחילת ה- 20, גדל גם מספר היהודים בה.

 

רוב יהודי קששוביצה היו סוחרים זעירים ומקצתם רוכלים בכפרים ובירידים, וכן בעלי-מלאכה. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היו גם המבריאים שבאו למרחצאות-המרפא מקור פרנסה נוסף ליהודים תושבי המקום, בעיקר בעונת-הקייט.

 

בשנים 1918- 1919 נפגעו יהודי קששוביצה 3 פעמים מהתפרעויותיהם של כפריי הסביבה והבריונים המקומיים. בנובמבר 1918 התנפלו האיכרים על דוכני היהודים בשוק, שדדו את מרכולתם ולאחר מכן פשטו על חנויות היהודים ועל בתיהם ושדדו גם שם מכל הבא ליד. במאי 1919 בעת היריד, פשטו שוב הכפריים, שהוסתו על ידי חיילי היחידות של הגנראל הלר, על דוכני היהודים בשוק, הרסו אותם, שדדו את מרכולתם והיכו את בעליהם. הז'נדרמים עמדו מנגד בלא תגובה. בספטמבר של אותה שנה התפרעו שוב באי היריד בקששוביצה, הפכו את דוכניהם של היהודים, פרצו אל חנויותיהם ושדדו את הסחורה. השוד נמשך הפעם עד לשעות הערב.

​

בית הכנסת 1 הראשון הוקם בקששוביצה בסוף המאה ה -19 בכיכר פרנצ'זקה קולצ'יצקי הנוכחית.

 

קהילה יהודית מאורגנת על מוסדותיה קמה בקששוביצה בשלהי המאה ה- 19, בעת ההיא כיהן כרבה ר' זיידא קלינגסברג, שהיה בין המשתתפים בקונגרס הראשון של הרבנים ב- 1903. בין שתי מלחמות-העולם ישב על כס הרבנות בקששוביצה ר' משה חיים קליינברג. בסוף המאה ה- 19 השתקע בקששוביצה צבי הירש ברוינפלד, למדן מופלג, שעמד בקשר שו"ת עם גדולי הרבנים ושקד על כתיבת חיבורו "תורת האשם".

 

בין מוסדות הקהילה תצויין חברת "ביקור חולים" שהיה לה בית-תפילה משלה. בתום מלחמת-העולם הראשונה תמך בחברה זו הג'וינט. חוג ציוני ראשון "אהבת ציון" התארגן בקששוביצה ב- 1897. בין שתי מלחמות-העולם היו קיימים בקששוביצה סניף של "הציונים הכלליים", ארגון "ויצו", ארגון "החלוץ", וכן ארגוני-הנוער "עקיבא" ו"ביתר". לקראת הקונגרס הציוני של 1935 בחרו 131 מתוך 133 השוקלים ברשימה של "הציונים הכלליים". בתחום הפעולה התרבותית וההסברתית בלט ארגון "יהודיה" (הוקם ב- 1925 לערך), ולידו ספרייה וקורסים ללימוד השפה העברית. ב- 1933 נחנך מועדון משותף לכל הארגונים הציוניים. באותה שנה נמסר על קיומו של מועדון "מכבי" בקששוביצה.

 

בדצמבר 1933 נערך שוב מפגן גדול בבית הכנסת, הפעם בגלל מגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל.

 

מייד עם כניסת הגרמנים לקששוביצה בספטמבר 1939 התחילו התנכלויות ליהודים. חיילי הוורמכט חטפו יהודים לעבודות-כפייה בתיקון דרכים וגשרים. קבוצת יהודים הועסקה בעבודות שיפוץ, אחזקה וניקיון בארמון פוטוצקי לשעבר, שהפך למקום מושבו של הנס פרנק - המושל הכללי של הגנרל גוברנמנט. כן עבדו יהודים בחקלאות באחוזות שבסביבה. תנועתם של יהודי קששוביצה מחוץ ליישוב הוגבלה, והתאפשרה רק באישורים מיוחדים. אישורים מסוג זה ניתנו בעיקר לחקלאים יהודים שהיו בעלי חלקות אדמה בפרברי העיירה, ובאותו זמן ניתנה להם עדיין הרשות לעבדן.

 

בתחילת הכיבוש 2 הגרמני התגוררו בקששוביצה כ -480 יהודים. עפ"י הנחית הנאצים ראש העיר נדרש לאסור על היהודים לבצע עסקאות מסחריות ונדל"ן, קהילת קששוביה ניסתה להתנגד, הממונים על הקהילה: יו"ר כץ, סגנו פילר ומזכירתו (בשם לא ידוע) - קראו לישיבה בבית הכנסת, כל הגברים הבוגרים הגיעו, לאחר נאומים סוערים, הוחלט שלא למלא אחר הוראות ראש עיריית קוצ'נסקי. לאחר ששמע את החדשות, בית הכנסת הוקף על ידי חיילי זונדרדינסט, הדלת נשברה והקהל הוכה. למחרת הוזעקו ראשי הקהילה היהודית, כאשר הגיעו היו"ר והמזכירה והסגן פילר נעדר, ראש העיר קוצ'ינסקי נתן אולטימטום של שעה, תוך איום לחיפוש בכל בתי היהודים, לבסוף, הסגן פילר נמצא על ידי חבריו במרתף ביתו ונשלח לשופט. שלטונות הכיבוש התייחסו לאירועים אלה כאל מרד, הוטלו קנסות גבוהים וכמות עבודת החובה ליהודים הוגדלה. כץ, פילר והמזכירה נמצאו אשמים בארגון המרד, הגסטפו לקח אותם לכלא מונטלופיץ בקרקוב, המזכירה כבר מתה תוך כדי נסיעה נעולה בתא המטען של המכונית, במהלך החקירה מסר פילר 15 שמות של תושבי קששוביצה  הקשורים בשיתוף פעולה עם השלטונות שלפני הכיבוש, האנשים הללו עוכבו על ידי הגסטפו.

 

ב- 1940 הועברו מפעלים, מחסנים וחנויות של היהודים לידי "נאמנים אריים". בסוף 1940 שולחו 18 צעירים יהודים לעבודה במחנה צבאי גרמני בדמביצה. אחדים מהם חזרו לעיירה לאחר זמן-מה רצוצים ושבורים. סניף של י.ס.ס. במקום הושיט עזרה מועטה לנזקקים.

​

ב- 1941 רוכזו היהודים בגטו פתוח, אך הגבלות תנועה וגזירות אחרות הוחמרו. באותה עת נפוצו שמועות על גירוש קרוב של יהודי המקום. ואמנם בסוף 1941 גורשו מקצת מיהודי קששוביצה לגטו בסקאלה שבאזור מייחוב. בתחילת 1942 נאסר על החקלאים היהודים בקששוביצה ובסביבה לעבד את אדמתם, הם נושלו ממשקיהם, כל רכושם הוחרם והם גורשו לגטו בסקוויניה.

​

בסתיו 1942 שולחו אחרוני היהודים מקששוביצה לגטאות גדולים יותר באזור.

 

במאי 1940 הוקם בקרבת קששוביצה מחנה-עבודה; רוכזו בו יהודים מכל הסביבה. אסירי המחנה עבדו במפעלים ובמשקים חקלאיים. ביולי 1942 הועברו מקצת מן האסירים למחנה עבודה ליד סקוויניה.

 

ב- 25 במאי 1943 חיסל סניף של משמר העם "וויסלה" שני קציני אס אס וסגן מנהל מפעל AG Farbenindustrie  באושווניצ'ים. הם היו חלק מהוועדה שבדקה את הגורמים ליעילות עבודה נמוכה במחצבות הסמוכות.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה, הרסו הנאצים את פנים בית הכנסת בקששוביצה ברחוב ווסקה 1, לאחר המלחמה הוא הותאמו לצרכי אחסון לאחר מכן למחסן משקאות וכן גם לתחנת כיבוי אש. כיום משמש כפיצריה.

​

לאחר המלחמה חזרו לקששוביצה 46 אנשים מהקהילה , עם זאת, הקהילה לא שבה להתקיים.

​

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בתי הכנסת 2

 

בית הכנסת שנמצא בקששוביצה ברחוב ווסקה 4.

​

בית הכנסת נבנה בסוף המאה ה -19 כבית תפילה לגברים בלבד, במהלך מלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את פנים בית הכנסת. לאחר המלחמה הוא הותאם לצרכי מחסן, משמש לאחר מכן כמרכז תרבות, שם התקיימו מופעי קולנוע וקונצרטים.

 

בניין בית הכנסת של הלבנים הוקם על פי תוכנית מלבנית. עד היום השתמר החלק החיצוני בחלקו, כולל החלונות העגולים למחצה.

 

בית הכנסת ברחוב וסקה 4 שימש לאולם לתפילה לגברים בלבד היום עומד שומם ונעול.

 

כתובת: Wąska 4, Krzeszowice

 

​

בית הכנסת בקששוביצה שהוקם בסוף המאה ה -19 ברחוב ווסקה 1 3

 

כיום יש שלט ע"ש פרנצ'ישקה קולצ'יצקי שהוצב לאחר 1945, הבניין עם מבנה אופייני של האולם המרכזי - ממזרח וגלריית הנשים שמעל הפרוזדור, ממערב - נמסר לידי הכבאים, כיום בית פרטי.

​

על פי דברי א 'ברגמן וג' יגילסקי, על פי מידע שנמסר על ידי תושבי קששוביצה, בית הכנסת היה בית תפילה לנשים ref: Eleonora Bergman, Jan Jagielski, בתי כנסת ו בתי תפילה שהשתמרו בפולין: קטלוג , ורשה 1996, עמ '74:

​

"בית הכנסת ב קשישוביצה  שנבנה בשלהי המאה התשע עשרה רחוב ווסקה 1 ב קשישוביצה כחדר תפילה לנשים. בית הכנסת נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה . לאחר השלמתו, נבנה המבנה מחדש לצרכי תחנת הכיבוי, שהייתה עד ראשית המאה ה -21, לימים שכנה בה חנות והיא לא פותחה מאז 2010, כרגע פיצריה".

​

בית הכנסת ברחוב וסקה 1 כלל גם אולם תפילה לנשים - היום משמש כפיצריה

כתובת: Wąska 1, Krzeszowice

​

​

 הפניה ביבליוגרפיה:

• אנציקלופדיה של החיים היהודיים (2001), עמ '686: "קששובוביצה".

• פנקס המלכות , פולין, כרך ג '(1984), עמ' 335-336: "קרשוביץ"

• Shtetl Finder (1989), עמ '35: "Kesheshovitz".

• מילון גיאוגרפי של ממלכת פולין (1880-1902), IV, עמ '788-89: "Krzeszowice"

• פוג'ארסקי א ', קרוניקה מהעיר קרז'וביצה [באינטרנט] http://www.4all.nazwa.pl/krzeszowice/kronika1.htm [גישה: 18.12.2014].

• קרששוביץ , [ב:] האנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה ובמהלכה, כרך ב ', עורכת ש. ספקטור, ג 'וויגודר, ניו יורק 2001, עמ' 686.

• Trzebinia. מתווה את תולדות העיר והאיזור, בעריכת פ 'קיריק, קרקוב 1994.

 

​