בית כנסת חדש - תלמוד-תורה בבייאץ (באמצעות אתר יוצאי הקהילה בניו יורק)

 

בשנת 1924 הונחה אבן היסוד לבניית תלמוד תורה. בטקס השתתף הרב המפורסם, מייסד האוניברסיטה היהודית הגדולה בעולם - יסליוואס חכמיי בלובלין - מאיר שפירא. בקיץ תרפ"ח הושלם בניין תלמוד תורה לחלוטין. במרתף הוקמה מאפייה בה נאפו מצות. בקומת הקרקע נבנה המדרש (מילולית "בית מדרש", "בית מחקר", "בית מדרש") חדש - סוג של בית כנסת ובו חדר מיוחד ללימודי תלמוד לבנים ולגברים בוגרים. המבנה נקרא גם בג'ת-המדרש ותלמוד-תורה. ליד חדר הגברים היה חדר התפילה של הנשים. הוא הופרד מהאולם המרכזי בקיר זכוכית. אירה גץ נזכרת שבזמן התפילות - בילדותו היה רץ מחדר אחד (המדרש) לחדר אחר, מאבא לאמא. המדרש מוזכר גם על ידי שמואל אלכסנדר הלפרן, בנו של באר (דב) הלפרן, רבה האחרון של בייאץ'. בתלמוד תורה (בקומה הראשונה) היו גם חדרי לימוד. הם הושלמו בשלב הראשון של הבנייה, כלומר בשנת 1927 (5687 של הלוח היהודי). היו ילדים ומלמדים, כלומר תלמידי חדר ומורים. בבית הכנסת הישן התפללו יהודים אורתודוקסים - בהשכלה החדשה (יהודים נאורים). לאחר סיום הבנייה הועבר לכאן חינוך ילדי בית הכנסת הישן. בית הספר (חדר) השוכן בתלמוד-תורה נתמך בתרומות של פילנתרופים. בו למדו ילדים להורים עניים את התנ"ך ואת התפילות ללא תשלום. בתלמוד תורה (בקומה הראשונה) היו גם חדרי לימוד. הם הושלמו בשלב הראשון של הבנייה, כלומר בשנת 1927 (5687 של הלוח היהודי). היו ילדים ומלמדים, כלומר תלמידי חדר ומורים. בבית הכנסת הישן התפללו יהודים אורתודוקסים - בהשכלה החדשה (יהודים נאורים). לאחר סיום הבנייה הועבר לכאן חינוך ילדי בית הכנסת הישן. בית הספר (חדר) השוכן בתלמוד-תורה נתמך בתרומות של פילנתרופים. בו למדו ילדים להורים עניים את התנ"ך ואת התפילות ללא תשלום. בתלמוד תורה (בקומה הראשונה) היו גם חדרי לימוד. הם הושלמו בשלב הראשון של הבנייה, כלומר בשנת 1927 (5687 של הלוח היהודי). היו ילדים ומלמדים, כלומר תלמידי חדר ומורים. בבית הכנסת הישן התפללו יהודים אורתודוקסים - בהשכלה החדשה (יהודים נאורים). לאחר סיום הבנייה הועבר לכאן חינוך ילדי בית הכנסת הישן. בית הספר (חדר) השוכן בתלמוד-תורה נתמך בתרומות של פילנתרופים. בו למדו ילדים להורים עניים את התנ"ך ואת התפילות ללא תשלום. בבית הכנסת הישן התפללו יהודים אורתודוקסים - בהשכלה החדשה (יהודים נאורים). לאחר סיום הבנייה הועבר לכאן חינוך ילדי בית הכנסת הישן. בית הספר (חדר) השוכן בתלמוד-תורה נתמך בתרומות של פילנתרופים. בו למדו ילדים להורים עניים את התנ"ך ואת התפילות ללא תשלום. בבית הכנסת הישן התפללו יהודים אורתודוקסים - בהשכלה החדשה (יהודים נאורים). לאחר סיום הבנייה הועבר לכאן חינוך ילדי בית הכנסת הישן. בית הספר (חדר) השוכן בתלמוד-תורה נתמך בתרומות של פילנתרופים. בו למדו ילדים להורים עניים את התנ"ך ואת התפילות ללא תשלום.

 

שני בתי כנסת: בית הכנסת הישן והתלמוד-תורה החדש מחוברים. הכניסה המודרנית לתלמוד-תורה (כיום ספרייה) מובילה דרך בית הכנסת השול (כיום עם מסדרון נפרד עם קיוסק) ומחבר המחבר בין שני בתי הכנסת. במקור, הכניסה לחדר התפילה של בית הכנסת הישן הובילה דרך הפתח משמאל, הכניסה מימין, במעלה המדרגות לקומה הראשונה, הובילה לחדר התפילה לנשים, כיום משמשים אולם התפילה לנשים וחדרי הקהילה לשעבר משרדים לפקידי העיריה של בייאץ'.

 

 

בסמוך לבית הכנסת הישן והחדש הייתה כיכר נחמדה בגודל של כ-60X15 מ', אליה מגיעים ביציאות משני בתי הכנסת. העיצוב שלו היה מתנת יהודים אמריקאים שסיפקו כספים לבנייה. בהזדמנות זו, לפני המלחמה, הוצבה כתובת הודיה על הכותל המזרחי של תלמוד תורה. שרד תצלום של הלוח, עם יהודים מקומיים ניצבים מולו: נתן שטיין, יעקב שיה גץ ומוז'ש ברגר. לטענת א' ברגמן וג'ייגיאלסקי, כתובת זו הייתה קיימת עד 1964. בחצר התקיימו טקסים דתיים, והיה לה גם תפקיד בילוי.

​

בנוסח הכתובת בתרגום נכתב:
"בשם הקהילה היהודית של העיר ביץ', ברצוננו להביע את תודתנו הכנה לאחים ויוזמי הבנייה האמריקאים, האדונים יצחק שטורם, יעקב קריגר, סלומון קלוץ. , אלי צינגר, יעקב קלוץ על עזרתם בבניית כיכר תלמוד תורה. נתן שטיין מוזס ברגר ויעקב גוץ.

 

בשנת 2002 שופץ הבניין. במהלך העבודות נחשפו חשיפות קירות טבעיות עם שבר של הכתובת מעל הכניסה, תמונת המקדש ווילון מצוייר בקיר המזרחי. מרכיב הפוליכרום המקורי של חדר התפילה לגברים היה קו שחור כפול עם כתובות בעברית ומוטיב חוזר של מגן דוד.

 

בקיר המערבי השתמר ייצוג של מקדש שלמה, עם חומות מגן גבוהות וכפולות בתכנית מלבנית. המקדש הוצג עם עמודים ושתי חצרות, האחת מכילה את מזבח העולה והשנייה מזבח הקורבן.

שמות כז, א-ח:
"ותבנה מזבח עצי שיטה, אורכו חמש אמות ורוחבו חמש אמות. אז יהיה המזבח מרובע וגובהו שלוש אמות. ועשית קרניים בארבע פינות המזבח ויעלו ממנו למעלה ותכסתו בנחושת..."

​

בקיר המזרחי הייתה גומחה לארון ארון הקודש, עתה לבנים, שבה אוכסנה התורה. עד היום שרדו רק שברים מהווילון האדום המקיף את הארון הקודם. הווילון היה גזוז בשוליים צהובים בקצוות וחוט, גם בגימור בגדילים. את הנישה כיסה פעם פרוכת - וילון מעוטר עשיר, בדרך כלל מקטיפה, המפריד באופן סמלי בין העצה לחול. גם רצועת בד הנקראת כפורת תלויה עליו. ארון הקודש צויד במקור בשידת עץ או ארון שנועדו לאחסנת התורה, שהוצבה בתוך גומחה עתה לבנים, וככל הנראה במת עץ עם שולחן כתיבה לחזן.

​

לאחר המלחמה היה בבית הכנסת בית קולנוע ואורגנו מסיבות ריקודים. היהודים שניצלו מהשמדה ביקשו שוב ושוב מהרשויות לאסור אירועי בידור ומסיבות בבית הכנסת. למרבה הצער, בקשות אלו לא צלחו. כיום נמצא אולם הספרייה המרכזי בבניין התלמוד-תורה. מנהל הספרייה מטפח את זכרם של יהודי ביץ'. ב-18 ביוני 2009, בחדר הקריאה של הספרייה בביץ', התקיימה מפגש שכנים - שטעטל ביץ '.. המארגנים היו: הספרייה הציבורית העירונית והקהילתית בביץ', מועדון האינטליגנציה היצירתית ומתחם בית הספר מס' 2. אנדז'יי טופצ'י העניק את ההקדמה לאורחים הרבים. בפגישה השתתפה יהודייה מניו יורק - אירה גוץ. בשנת 2015, בשיתוף המוזיאון היהודי בגליציה, אורגנה תערוכת תמונות של בתי קברות יהודיים ושיעורים שהוקדשו ליהדות. באוגוסט של אותה שנה ארגנה הספרייה פגישה עם קשישטוף פשיבילוביץ', מחבר הספר "יהודי ביאצ'ה", על היסטוריה והשואה . בטקס השתתפו אירה גץ, שניצלה מהשואה וצאצאי יהודים מישראל ומצרפת.

 

​

https://krzyprzy-zso4-gliwice-pl.translate.goog/zydzi%20biecza/przewodnik/talmudtora/talmudtora.html?_x_tr_sch=http&_x_tr_sl=pl&_x_tr_tl=iw&_x_tr_hl=iw&_x_tr_pto=sc

 

Synagoga Talmud-Torahttp://krzyprzy.zso4.gliwice.pl › przewodnik

Budynek zwano również Bejt-hamidrasz i Talmud-Tora. ... wspomina również Samuel Alexander Halpern, syna Beer (Dov) Halperna, ostatniego rabina Biecza.

​