שצ'וצין

שם הקהילה:              שצ'וצין (121)

שם בפולנית:              Szczucin
מקום/ כתובת:            בית עלמין - Maja 39 1

תאריך:                       24/4/2018
אתרי תיעוד/שימור:    בית עלמין 

מתעדים:                    מאיר שילה    מאיר גרוס
אנשי קשר:  
   
 

תיאור כללי. סיפור הקהילה:

אוכלוסיה:

·  בשנת 1941: כ-1,600

·  יהודים בשנת 1941: כ-492

·  יהודים לאחר השואה: מעטים

תולדות הקהילה:

ככפר מוזכרת שצ'וצ'ין בתעודות משנת 1326; מעמד של עיר ניתן לה ב- 1745; מעמד זה אושר על-ידי השלטונות האוסטריים ב- 1786. שצ'וצ'ין שכנה בשפך הנהרות דונאייץ וויסלוקה אל הוויסלה; במאות ה- 17 וה- 18 עברה בה הדרך שהוליכה להונגריה. לאחר חלוקת פולין ב- 1772, סיפוחו של האיזור לאוסטריה (גאליציה) והקמת פולין הקונגרסאית, נמצאה שצ'וצ'ין שוכנת על גבול גאליציה ופולין הקונגרסאית.

בתחנת-המכס בשצ'וצ'ין עברו הסחורות מרוסיה אל טארנוב הסמוכה, ומשם אל רחבי גאליציה והאימפריה האוסטרית. בשצ'וצ'ין נתקיימו ימי שוק שבועיים וימי יריד שנתיים, ובהם רוכז המסחר. בסחר-המעבר עברו דרך שצ'וצ'ין מפולין הקונגרסאית עדרי-חזירים, ואל פולין ואף לגרמניה נשלחו אווזים, נוצות וביצים. נוצרו גם התנאים לעסקי- הברחה. העיירה הייתה בנויה בתי-עץ ובשל כך פקדו אותה דליקות גדולות בשנים - 1888, 1903, 1912. ב- 1906 חוברה העיירה אל קו מסילת-הברזל.

כבר בימיה הראשונים של מלחמת-העולם הראשונה נהרסה העיירה במתקפה הרוסית הגדולה. הרוסים ישבו במקום עד מאי 1915 ב- 1934 הוצפה שצ'וצ'ין בשיטפון עז, ולא היה בה בית שלא ניזוק. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם חדלה שצ'וצ'ין מלהיות עיר-גבול, והתפתחותה נבלמה. מבחינה אדמיניסטראטיבית לא הוכר מעמדה של שצ'וצ'ין כעיר.

הרישומים הראשונים על יהודים בשצ'וצ'ין הגיעו מראשית המאה ה -18, ובשנת 1748 חיו 54 יהודים בקהילת שצ'וצ'ין. מאה שנים מאוחר יותר, מספרם גדל באופן משמעותי והסתכם ב 411 אנשים. באותה תקופה הם היוו 30% מכלל התושבים. במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה מספרם הלך וגדל. בסביבות 1870 היו 616 יהודים בשצ'וצ'ין, היה להם רב, בית כנסת ובית עלמין בשטח של כ -0.3 דונם, שייתכן כי הוקם במחצית הראשונה של המאה ה -19.

 

ראשוני היהודים בשצ'וצ'ין שהתיישבו בה במחצית השנייה של המאה ה- 18, עסקו בעיקר בחכירה ובפונדקאות. במאה ה- 19 עם פיתוחו של סחר-המעבר, יהודי שצ'וצ'ין היו רוב העוסקים בו, והיו שגם שלחו ידם בהברחה. הרוכלים היהודים חיזרו על הכפרים כדי לקנות ביצים, נוצות, אווזים וגרעיני כרוב, ואילו הסוחרים אחסנו את הסחורה ומכרוה בימי שוק ויריד, או העבירוה לחו"ל. כמה מסוחרי שצ'וצ'ין היהודים השתתפו גם בירידים שמעבר לגבול, בערי פולין הקונגרסאית.

אולם את התפתחותו של היישוב היהודי בשצ'וצ'ין בלמו אסונות הטבע (בדליקה של 1888 עלו באש 12 בתי יהודים, וב- 1912 כמה עשרות בתים). בשיטפון הגדול של 1934 ניזוקו כמעט כל בתי היהודים. בעת השיטפון הייתה גם סכנה לחיי-אדם. בין השאר צוין לשבח היהודי אמיל זיידן שהציל בסירתו בסכנת מוות ממש יותר מ- 70 איש מפני הטביעה במים הגואים.

העיירה ובעיקר בתיהם של היהודים במרכזה, נהרסו כאמור כמעט כליל בעת המתקפה הרוסית ב- 1914. בהיות העיירה סמוכה לטארנוב, חי היישוב היהודי בה בצילו של היישוב היהודי הגדול בטארנוב.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו בעיירה 32 חנויות, 3 מאפיות, מסבאה אחת, וכולן בידי היהודים, ובסמוך לעיירה משרפת-יי"ש, 2 טחנות-קמח, מלבנה - הללו בבעלות יהודית או בחכירתם. שאר המפרנסים היהודים עסקו ברוכלות או במלאכה. גם הרופא המקומי ועורך-הדין היו יהודים.

בתחילה היה הישוב היהודי בשצ'וצ'ין כפוף לקהילת טארנוב. במחצית השנייה למאה ה- 19 זכתה שצ'וצין לקהילה עצמאית, על מוסדותיה. בין רבני המקום ידועים לנו שמותיהם של ר' יצחק ב"ר משה הורוביץ, שנתמנה לרבה של שצ'וצ'ין ב- 1884, ולאחר פטירת אביו ב- 1894, האדמו"ר מרוזבאדוב, זכה גם בכתר האדמו"רות ועמד בראש עדת החסידים לבית דז'יקוב רוזבאדוב. כעבור כמה שנים עבר לטארנוב, שם קבע את חצר האדמו"רות שלו. ב- 1900 כיהן כרבה של שצ'וצ'ין ר' מרדכי דוד טייטלבוים שעבר לכהן כדומ"ץ בדרוהוביץ' ומשם עלה לארץ-ישראל. ב- 1904 ישב על כס הרבנות בשצ'וצ'ין ר' אלטר מאיר הורוביץ.

בישוב היהודי נתקיימו כל חברות הצדקה והמוסדות האחרים שהיו מקובלים בקהילות ישראל בגאליציה. בנוסף להן הוקמה ב- 1900 אגודת "נשים רחמניות" ומטרתה להושיט עזרה ליולדות עניות.

ב- 1901 הוקם בשצ'וצ'ין סניף של ההסתדרות הציונית שבמערב גאליציה, גליל טארנוב. ב- 1917 חידשה האגודה הציונית בשצ'וצ'ין את פעולותיה, ושנה לאחר-מכן כבר מנתה כ- 100 חברים. בעיירה ובסביבתה נמכרו כ- 200 שקלים.

ברשימת התוצאות בבחירות לקהילות יהודיות בשנים 1919-1926 אנו מוצאים מידע על הבחירות בשצ'וצ'ין, שהתקיימו ב -25 בינואר 1927. היו 157 אנשים זכאים להצביע, 3 מנדטים הושגו על ידי האורתודוקסים. המושבים לא זכו לשאר הקבוצות, כלומר הציונים, המועמדים המתקדמים והלא מפלגתיים. בוועדה העירונית, במהלך הבחירות, ישב יצחק טופר וחיים גריס.

ב- 1919 נוסדה ספרייה יהודית, ולידה אולם-קריאה.

בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם פעלו בשצ'וצ'ין סניפים של "הציונים הכלליים", של "המזרחי" וכן של הנוער העברי "עקיבא". בין החרדים ובוועד הקהילה פעלו חברי "אגודת-ישראל". בתחום התרבות והחינוך התרכזה הפעולה סביב הספרייה ואגודת "תרבות", שארגנה קורסים ללימוד השפה העברית והקימה חוג לחובבי דראמה.

שצ'וצ'ין נכבשה בידי הצבא הגרמני ב- 8 בספטמבר 1939. ב- 12 בספטמבר רצחו חיילי הוורמאכט בבניין בית-הספר כ- 40 פליטים, רובם יהודים, וכן כ- 70 שבויי-מלחמה פולנים, ואת גופותיהם העלו באש. היה זה עונש על מקרה רצח של חייל גרמני בשצ'וצ'ין.

כעבור זמן-מה נצטוו יהודי שצ'וצ'ין לשאת סרט ועליו מגן-דוד, לעבוד בעבודת-כפייה (בעיקר באחוזות פולניות בסביבה), וכן נאסרה עליהם היציאה מן העיירה. במקום הוקם יודנראט, שדאג לארגון של חיי היום-יום של יהודי שצ'וצ'ין (במאי 1942 ישבו במקום 776 יהודים).

בשנים 1940- 1941 הגיעו אל שצ'וצ'ין פליטים יהודים מקראקוב, וביולי 1941 נתווספו כמה משפחות של יהודים מכפרי הסביבה. כדי להקל על הפליטים ועל תושבי המקום העניים, הוקם בשצ'וצ'ין עוד קודם לספטמבר 1941 סניף של י.ס.ס.; בפברואר 1942 היו בטיפולו 120 יהודים. כבר במחצית הראשונה של 1941 היה בשצ'וצ'ין בית-מחסה לפליטים מקראקוב ובו שוכנו 45 איש. באפריל, או בתחילת מאי 1941, נפגעו החוסים בו ממגפת טיפוס-הבהרות. בשצ'וצ'ין פעל גם מטבח ציבורי לעזרת הנצרכים.

במחצית הראשונה של 1942 התחילו הגרמנים, כבשאר ישובי הסביבה, ברצח יהודי שצ'וצ'ין. ב- 16 או ב- 17 במארס נורו למוות כמה אנשים. לאחר "האקציה" הראשונה, שנרצחו בה זקנים וחולים, ניסו יהודי המקום להקים ביוני 1942 בית- מלאכה שהיה אמור להעסיק 35 חייטים, 8 סנדלרים, 5 זגגים. אך הדבר לא יצא כנראה לפועל, שכן בתחילת יולי לא נתקבל עדיין האישור להקמת הסדנה, ולאחר-מכן נתרוקנה שצ'וצ'ין מיהודיה. מקצת היהודים שולחו למחנות-עבודה ורובם לדומברובה-טארנובסקה. יחידים בלבד מיהודי שצ'וצ'ין נצלו במקומות מסתור שנמצאו אצל פולנים.

 

בית העלמין

בית הקברות היהודי בשצ'וצ'ין (רחוב מאיה 1) הוקם במחצית הראשונה של המאה ה- 19. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נהרס.

על שטח של 0.3 מ 'השתמרו כ -50 מצבות. בחלקם ניתן לקרוא כתובות בעברית. שטח בית העלמין מוזנח ומכוסה חלקית ביער.

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית העלמין ממוקם ביציאה הדרומית של שצ'וצ'ין על כביש 73 אחרי מתחם מסחרי גדול של תערוכת כלים חקלאיים וטרקטורים משמאל לכביש.

בית העלמין מכיל עשרות מצבות אשר ניצבות על פני כל השטח.

אין סימון שלט הסבר לבית עלמין זה.

20180424_185224
20180424_185227
20180424_185932
20180424_185831
20180424_185928
20180424_185906
20180424_185847
20180424_185735
20180424_185820
20180424_185729
20180424_185709
20180424_185652
20180424_185641
20180424_185633
20180424_185619
20180424_185603
20180424_185550
20180424_185543
20180424_185535
20180424_185515
20180424_185438
20180424_185405
20180424_185252
20180424_185353
20180424_185337
20180424_185355