שצ'צוניק'ה

שם הקהילה: שצ'צוניק'ה (128)

שם בפולנית: Szczawnica
מקום/ כתובת: בית כנסת - Szalay 39

קבר אחים - Szalaya 101A

מקוה - Zawodzie 1A

תאריך: 25/4/2018
אתרי תיעוד/שימור: בית כנסת , מקווה , קבר אחים

מתעדים: מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:

תיאור כללי. סיפור הקהילה:

העדות הראשונה המאשרת את נוכחותם של יהודים בשצ'צ'וניקה היתה באמצע המאה ה-18. ברישומים בספרי הקהילה משנת 1752 יש תיעוד של שני החוכרים היהודיים, אשר מנהלים פונדקים בשצ'צ'וניקה וקרוסינקו הקרוב. על פי הנתונים שנכללו ברישומי המחוז שבטארנוב, בסוף שנות השבעים של המאה התשע עשרה, חיו בכפר 94 יהודים. במהלך 60 השנים הבאות, מספר זה גדל כמעט פי ארבעה. זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה היו לשצ'צ'וניקה 343 תושבים יהודיים.

התפתחות היישוב היהודי בשצ'צ'וניקה הושפעה ללא ספק מגילוי סגולות הריפוי של המעיינות בסביבה, שלמאפייני הריפוי שלהם יצא שם ברחבי פולין. מאמצע המאה ה-19 החלו המבקרים היהודים להגיע לשצ'צ'וניקה - בעיקר סוחרים מתבוללים. חלקם היו מוקסם מיופיה של העיירה והחליט להישאר בה. משנות השישים של המאה ה-19 רכשו סוחרים יהודים עשירים מגרשים להשקעה, ביניהם ניתן להזכיר את קרומהולץ, שטוגר ואנגלנדר. הוקמו מסעדות כשרות, בתי הארחה ומלונות ברמה גבוהה ל"אינטליגנציה היהודית ". השקעות היהודים בתשתית התיירות של שצ'צ'וניקה תרמו לפופולריזציה של אתר הנופש בקרב יהודים שנהרו למקום. בשנות השלושים היו היהודים 60% מכלל החולים.

מספר חולים יהודים שביקרו בשנים 1927-1885:

1885 - 755

1892 - 815

1912 - 2430

1927 - 4322

בין האורחים היהודים היה שיעור ניכר של יהודים עניים, רובם חסידים אשר הרבנים שלהם נזקקו לטיפול. לפני המלחמה התארחו באתר הנופש שצ'צ'וניקה הרב חיים הלברשטם מנובי צאנז, הרב בנימין הלברשטם מבובוב, הרב אברהם מרדכי אלתר משושלת גור, ואפילו הרב מאיר שפירא - מייסד הישיבה המפורסמת של חכמי לובלין.

בשנת 1912 תיאר ד"ר קליקסט וולינסקי:

"תחילה הקימה הקהילה היהודית קומונה קהילתית יחד עם קהילת קרוסנייבסקי. כיהן בה רב משותף והוקם בית עלמין ששימש את כלל היהודים שהלכו לעולמם. יהודים משצ'צ'וניקה היו מעורבים במסחר, ובעונה הם שכרו חדרים וניהלו מטבח כשר לאורחים יהודיים. למשפחות היהודיות היה מונופול על ייצור ומכירה של משקאות אלכוהוליים, ומונופול על סחר בהמות ועופות ועל הסעת אורחים. כמה מיהודי שצ'צ'וניקה שרדו את שנות הכיבוש הגרמני, והסתתרו בבתיהם של שכניהם הפולנים. ב-1944 הובלו תושבי המעון הסיעודי של שצ'צ'וניקה לקרקוב – ביניהם היו כמה יהודים. תודות לעזרתו של הבישוף אלבינה מליסיאק ותמיכת תושבי שצ'צ'וניקה הצליחו לשרוד את הכיבוש".

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הכנסת

תאריך בנייה: 1900. בניין בית הכנסת נמצא ברחוב Szalaya, ליד הכנסייה. התאריך המדויק של בנייתו אינו ידוע. הוא נבנה כנראה בסוף המאה ה-19. לא נמצאו כל תמונה או תיאור של בית הכנסת. מבנה בית הכנסת היה מאד צנוע. במרתף היו דירה וסדנת זכוכית של חקיאל סילף. הבניין לא שרד עד ימינו, הוא נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה. על מקומו של בית הכנסת בנוי היום בית מגורים.

קבר אחים

ביולי 1942 ביצעו הנאצים הוצאות להורג המוניות של יהודי המקום בשצ'צ'וניקה. 39 יהודים הואשמו בהסתרת חפצי ערך על חשבון הרייך השלישי באחוזתו של עוזיה פדרגרון, שניהל את בית המטבחיים המקומי, הם נרצחו ונקברו בשטח האחוזה בקבר אחים.

עד כה זוהו שמותיהם של 15 קורבנות הטרגדיה:

סלומון ברבר אולם פרליש ברנרד מאנהיימר אמא ובתה קורנגוט

האחיות למשפ' הספר סטוגר הנריק ברנדשטטר

יאנינה בראכפלד יעקב גולדברגר אוצר טוריג

אוזיאש פדרגרין יצחק גולדברג הלנה זמל

ב -1958, ביוזמת שלטונות שצ'צ'וניקה, הוקמה אנדרטה במקום ההוצאה להורג. הוא ממוקם בחלק האחורי של בית פרטי ברחוב Szalaja, מעבר לגדת נחל Gajcarek. האנדרטה מוסתרת בגן בחצר הבית.

כיום עצי החורשה מסביב האנדרטה נגדעו והמצבה חודשה. אין גישה לאנדרטה שנמצאת בתוך חצר פרטית מגודרת מכל עבריה. ניתן לצפות בה ממרחק מהגשר על הנהר המוביל לבית הפרטי שהאנדרטה לצידו.

מקווה

מקווה - הבניין ממוקם על נחל ברחוב Grajcarekl. לפני המלחמה היה בית המרחץ של שצ'צ'וניקה ונוהל על ידי רייך וולף, ואחר כך האחים ברגמן , לאחרונה שימש כאיטליז.

אתר המקווה:

במהלך שנת 2018 נהרס המבנה ע"י יזם שרכש את השטח. לא נותר כל סימן היכר למבנה שהיה.