בס"ד
קונטרס ד
בית כנסת
קרוסצ'יינקו ליד הדונייץ
בית העלמין
קבר אחים
אתר רצח
שם הקהילה: קרוסצ'יינקו ליד הדונייץ (127)
שם בפולנית: Kroscienko ned Dunajcem
מקום/ כתובת: בית כנסת- aleja Wędkarzy 3A
תאריך: 25/4/2018
אתרי תיעוד/שימור: בית כנסת, בית עלמין, קבר אחים,
אתר רצח
מתעדים: מאיר שילה מאיר גרוס
אנשי קשר: מירק
תיאור כללי. סיפור הקהילה:
אוכלוסייה:
• בשנת 1941: כ-1,849
• יהודים בשנת 1941: כ-23
תולדות הקהילה:
עם תחילת המלחמה בספטמבר 1939 נמלטו רבים מיהודי קרוסצ'יינקו לכיוון נובי-סונץ', ומשם רצו להמשיך מזרחה. אולם מחמת התקדמותו המהירה של הצבא הגרמני וניתוק הדרכים, חזרו רובם לעיירה.
מן היום הראשון לכיבוש התעללו חיילי הוורמכט באוכלוסייה היהודית. גברים ונשים נחטפו לעבודות-כפייה. בראש-השנה ת"ש התפרצו הגרמנים לבית-הכנסת והוציאו את המתפללים לעבודות ניקיון ברחובות קרוסצ'יינקו.
בסוף 1939 הוקם היודנראט. בראשו הועמד סטלברגר. על היודנראט הוטל לערוך רישום של כל בני הקהילה, לשלם קונטריבוציות ולספק אנשים לעבודות-כפייה. במחצית השנייה של 1940 וכן ב-1941 הוחל בחטיפות למחנות-העבודה. תחילה שמרו היודנראט ואנשי י.ס.ס. על הקשר עם כלואי המחנות מקרוסצ'יינקו, וסיפקו להם מזון, בגדים ותרופות, אך באביב 1942 נותק הקשר עמהם.
בינואר 1942 היתה אקציה של פרוות. יהודי קרוסצ'יינקו נצטוו באיום עונש מוות למסור כל דברי הלבוש העשויים פרווה. במארס 1942 הגיעו לקרוסצ'יינקו אנשי גסטאפו משצ'אווניצה, תפסו 10 יהודים ורצחום ביער הסמוך "קשיינז'י לאס". ב-28 באפריל 1942 הופיעו בקרוסצ'יינקו אנשי גסטפו מזקופנה, ובתואנה של חיפוש אחר "קומוניסטים" רצחו 12 יהודים, וביניהם צעירה אחת.
במאי 1942 שולחה קבוצה של צעירים יהודים למחנה-עבודה בצ'רני-דונאייץ.
ב-30 באוגוסט 1942 גורשו יהודי קרוסצ'יינקו לנובי-טארג. שוטרים גרמנים, שהגיעו מיישובי הסביבה, התפרצו לדירות היהודים ורצחו במקום יהודים רבים, בעיקר קשישים וחולים. הנותרים הובלו לנובי-טארג, מהם ברגל ומהם בעגלות. גם בדרך לנובי-טארג נמשכו מעשי-הרצח, וגוויות רבות היו פזורות לארכה. בנובי-טארג היה גורלם של בני קהילת קרוסצ'יינקו כגורל היהודים שם: מקצתם הועברו למחנות-עבודה, אך רובם שולחו למחנה-המוות בלז'ץ.
תיעוד אתר/שרידי הקהילה:
בית הכנסת
על מקום בית הכנסת של קרוסצ'יינקו עומד היום בנין מסחרי בפינת רחוב סוביסקייגו, למרגלות הנחל קרוסניצה. בית הכנסת שנבנה מעץ במחצית השנייה של המאה ה-19, שימש עד תחילת המאה העשרים, אז נבנה במקומו בית כנסת מלבנים. בתוך בית הכנסת היו שני חדרי תפילה נפרדים לנשים ולגברים. המבנה נהרס על ידי הנאצים ב-1942. כיום על מקום בית הכנסת עומד מרכז מסחרי גדול ומגרש חניה.
בית העלמין
מירק, תושב המקום שפגשנו במרכז העירה הוביל אותנו עם רכבו למקום בית העלמין על גבעה בסמוך לכביש הראשי.
הקבר היחידי שזוהה הוא מ- 6 באפריל 1932 של יהודה קרומהולץ.
בית הקברות היהודי ב קרוסצ'יינקו על הדונייץ ממוקם על גבעה, ב רחוב סובייסקי. בית הקברות נוסד כנראה במאה התשע עשרה, ושימש כמקום קבורתם של קהילת יהודי קרוסצ'ינקו על הדונייץ והעיירות הסמוכות - כולל Szczawnica.
ככל הנראה במהלך מלחמת העולם השנייה, בית הקברות נהרס חלקית, אבל לא ידוע באיזה קנה מידה וכמה מצבות נהרסו. ידוע שבמקום זה ביצעו הנאצים הוצאות להורג המוניות של יהודים בשנים 1942-1941 . בבית הקברות נקברו 66 קורבנות יהודים שנרצחו ע"י הנאצים. בהתבסס על ספרות מקצועית, רשומות ועדות קרובי משפחה הצליחו לקבוע את שמות היהודים שנרצחו והובאו לקבר אחים במקום.
עדות:
מיד לאחר המלחמה אירעה טרגדיה נוספת ליד בית העלמין. בחודש מאי 1946 עפ"י עדותו של יוזף אוגניה קורש, שבפיקודו על קבוצה של אנשי מחתרת מקומית, עצרו מכונית נושאת 26 יהודים שהיו אמורים לעבור בחשאי את הגבול, מסיבות בלתי מוסברות הם פתחו באש על הנוסעים, והרגו 15 בני אדם ופצעו 7 אנשים נוספים.
בשנים שלאחר המלחמה החריף ההרס של בית הקברות. הוא נשכח לחלוטין וכוסה בעצים ושיחים, מסיבות לא ידועות נעלמו כל המצבות. לא ניתן לקבוע אם זה קרה במהלך המלחמה או בשנים שלאחר המלחמה. מדיניות העניינים התחילה להשתנות רק לאחר השינוי של מערכת הפוליטית בפולין בשנת 1989. לרשויות מקומיות יש אינטרס לשמר את מורשת היהדות המקומית שאבדה בחורבן ונשכחה. מעת לעת החלו בביצוע עבודות תחזוקה הכרוכות בגיזום וניקוי העשבייה העבותה, השטח גם גודר בגדר ברזל ושער כניסה.
בשנת 2008, ביוזמתו של יז'י מילר - מושל Malopolska, המשרד המחוזי של Malopolska, יחד עם הסטודנטים של האוניברסיטאות בקרקוב, הוקם אתר אינטרנט לתיעוד מאורעות המלחמה באזור Malopolska. שיתוף הפעולה עם סטודנטים של סגל ההיסטוריה של האוניברסיטה היאגיילונית הביא לגילוי עשרות קברי אחים של קורבנות המלחמה. בין היתר, נמצא קבר האחים של היהודים בבית העלמין היהודי בקרוסצ'יינקו.
ביום 15 במאי, 2010, ביוזמת הפורטל Pieniny - www.pieniny24.pl, nad בקרוסצ'יינקו והמשרד העירוני Dunajcem ובהסכמת הקהילה היהודית, בוצעה עבודת ניקוי נוספת בבית הקברות בקרוסצ'ינקו.
רק מצבה אחת לזכר ליאופולד יהודה קרומהולץ, שנפטר בכ"ט אדר תרס"ב, (6 באפריל 1932) שרדה על פני שטח של 0.8 דונם. הוא גר ליד בית הקברות והיה אחד התושבים העשירים ביותר בקרוסצ'יינקו. הוא היה הבעלים של בתים רבים בקרוסצ'יינקו ושל מלון Szczawnica. המצבה שלו הוצבה מחדש בשנים שלאחר המלחמה, אך מועד הקמתה אינו ידוע. בנוסף למצבה זו על יד הקבר, עדיין ניתן למצוא שברי מצבות ומצבות אחרות שנפגעו.
בין השנים 1941-1942 נמצא בבית הקברות קבר אחים בלתי מזוהה ובלתי מוגדר. פני השטח נותרו בצורה המקורית מאז שנת 1939. השטח מגודר עם רשת תיל ושער ברזל. הכניסה דרך השער הפתוח מצדה של הדרך הציבורית המובילה מהכביש הראשי. בסביבה הקרובה יש בתי מגורים, יער שדות חקלאיים. יש מעט מאד ונדליזם בבית הקברות. האזור מוזנח, מכוסה עצים.
קבר אחים
ב -1941 וב -1942 ביצעו הנאצים רצח המוני של יהודים בבית הקברות היהודי בקרוסצ'יינקו על נהר דונייץ (רחוב סוביסקייגו). גופותיהם של 66 נרצחים נקברו בבית הקברות. על בסיס הספרות המקצועית, רישומי הקהילות ותיאור בני המשפחות שהיו העדים לטרגדיה זו, ניתן לזהות את שמות הקבורים בקבר:
חנה באומהול פרום חניה שרה נויגרשל גוסטה שטיינר
סמואל באומהול פרום חנצ'ה בלינה פסטר מאוריצי סטולטר
אתי ביטרמן טופס סלומי פסטר.. אלכסנדר זוסמן
חיים ביטרמן חיים גולדמן פסטר.. אנה זוסמן
שפרה ביטרמן אסתרה גולדמן פרלה פיאסטמן גודל זוסמן
אנה בוכשם אפרים הלר רחל רובינשטיין יצחק טנאובר
ברטה בוכשם ברוך קליינמן אברהם שון סלומיה טנאובר
בלינה בוכשם אסתרה קליינמן ביילה שון חנה..
יצחק בוכשם קליינמן... יוסף זיסקינד יוסף טראוריג
יואל בוכשם מוזס לנגר מלנה זיסקינד גיזלה אונטרברגן
שרה בוכשם לנגר.. מלכה זיסקינד ישעיה אונטרברגן
משה בוכמן דוד לאנגסם אנה זוננטל דוד וילדפר
רגינה בוכמן לנגזם... הירש סטמבנגר וילדפר..
מרקוס דילר מנקה מנגל אנה סטמבנגר וילדפר..
משה אנגלנדר משה מנגל חנה סטמבנגר וילדפר..
אנגלנדר.. פאול זוננטל יעקב שטיינר פפקה זיגלר
אתר רצח יהודי קרוסציינקו לאחר השואה:
עדויות של מקומיים:
"לאחר השחרור, בערים רבות בפולין היו פוגרומים נגד יהודים. חיילי המחתרת האנטי קומוניסטית ביצעו את הוצאתם להורג של אנשי המיליציה וה- NKVD ממוצא יהודי - במקרה זה, המניע העיקרי לא היה קריטריון לאום, אלא השתתפות הקורבנות במנגנון הביטחון. סיבה נוספת לרציחות היתה הרצון לשמור על הנכסים שנתפסו במהלך המלחמה - בתים, דירות, חנויות וסדנאות. היו גם רציחות שבוצעו אך ורק על ידי ארגונים לאומניים מחתרתיים כמו הא.ק.".
"ב -2 במאי 1946, ליד קרוסצ'יינקו על נהר דאנייץ ירו לוחמי גרילה בפיקודו של יוזף "אוגניה" קורש על קבוצה של אנשים ממוצא יהודי. יוזף קורש כתב בפנקסו: "3 במאי 1946. מכונית עם יהודים , 12. בלילה. הם מובלים אל מעבר לגבול תמורת 50,000 PLN , נורו לתוך תעלות ליד הכביש לפני קרוסצ'יינקו".
"על פי פתק שנכתב כעבור יומיים על ידי הוועד היהודי המחוזי בקרקוב, נרצחו 11 בני אדם בהתקפה בקרוסצ'יינקו, שבעה נפצעו. שמונה מהתוקפים הצליחו להימלט".
