שם הקהילה:              קולאצ'יצה (קולושין) (133)

שם בפולנית:              Kolaczyce
מקום/ כתובת:            בית מדרש ומקווה?

                                  קבר אחים – יער Podzamcze ליד

                                                      Krajowice

תאריך:                       26/4/2018
אתרי תיעוד/שימור:   
מתעדים:                    מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:     
    

תיאור כללי. סיפור הקהילה:

אוכלוסייה:

·  בשנת 1941: כ-1,348

·  יהודים בשנת 1941: כ-250

​

תולדות הקהילה:
יישוב עירוני, ולמעשה כפר מרוחק מן העיר יאסלו 10 ק"מ. בתחילת המאה ה-14 היתה קולאצ'יצה בבעלותו של המנזר בעיר טינייץ. ב-1358 מוזכרת קולאצ'יצה כעיר בבעלותם הפרטית של בני-האצולה, אולם לא ידוע אם ניתן לה מעמד של עיר. ב-1473 כבשו ההונגרים את קולאצ'יצה ועשו בה הרס רב. במאה ה-18 סחרו תושביה בירידים שנתקיימו במקום בחוטי-צמר ובאריגים. במאה ה-19 נודעה קולאצ'יצה בייצור ביתי של שמיכות צמר וכלי-חרס.

​

עד סוף המאה ה-18 לא ישבו יהודים בקולאצ'יצה. בתעודה מ-1783 נמסר ש"אין אפילו יהודי אחד בעיר ועל כן מצבם של העירוניים שפיר". במחצית הראשונה של המאה ה-19 התיישבו היהודים בקולאצ'יצה, תחילה משפחות ספורות, ופרנסתן על הפונדקאות ועל בתי-המרזח. מאוחר יותר עסקו גם במסחר זעיר וברוכלות, בעיקר בירידים.

​

בשנות ה-60 לאותה מאה כבר ישבו בקולאצ'יצה כמה משפחות שהיה בכוחן לקיים מקום- תפילה בציבור ומקווה-טהרה, אולם מבחינת הארגון הקהילתי השתייך היישוב לקהילת יאסלו הסמוכה. לשיא מבחינת מספר תושבים הגיע היישוב היהודי בקולאצ'יצה בשלהי המאה ה-19, ואז גם התארגנה במקום קהילה עצמאית עם רב משלה.

​

ב-1890 נתמנה לרבה של קולאצ'יצה ר' יעקב פרנקל- תאומים, שכיהן בה עד 1902, עת עבר לפודגוז'. כנראה היה כס-הרבנות בקולאצ'יצה כעין קרש-קפיצה למשרה חשובה יותר בקהילה גדולה ומכובדת יותר, כי גם הרב הבא, ר' סיני הלברשטם, ישב בקולאצ'יצה כמה שנים בלבד, עד 1907, ואז עבר לכהן בקהילת ז'מיגרוד. שנים מספר קודם למלחמת-העולם הראשונה היה רבה של קולאצ'יצה ר' חנא הלברשטם משושלת אדמו"רי צאנז. הוא ניהל גם את עדת חסידיו בקולאצ'יצה ונודע כאדמו"ר מקולושיץ. בזמן המלחמה הוא עזב את קולאצ'יצה ולאחריה התיישב בזשוב (הוא נספה בשואה בפרישטאק).

​

ב-1892 פרעו בריוני המקום ביהודי קולאצ'יצה; המהומות נמשכו יומיים, נופצו השמשות בבית-המדרש, נשדדו החנויות ובתי-המרזח. בנוסף לביזה השחיתו הפורעים רכוש רב. מיהודי אחד גזלו  גם ספר-תורה (כנראה היה מניין בביתו). הפרעות בקולאצ'יצה חזרו ונשנו בגל המהומות והפרעות שהציף ב-1898 את קהילות ישראל בגליציה המערבית.

​

ב-1901 אסר ראש-העיר דאז על היהודים את הרחצה בנהר ויסלוקה שליד העיירה, במקום שהתרחצו שם הנוצרים. היהודים מחו על כך אצל השלטונות ביאסלו ולאחר-מכן אף בווינה הבירה, אולם ללא כל תוצאה חיובית. ביטחונם של יהודי קולאצ'יצה עורער גם בשנים האחרונות קודם מלחמת-העולם השנייה. במשך כמה חודשים פעלה במקום קבוצת-בריונים חברי מפלגת הדמוקרטים הלאומיים (ה"אנדקים"), שמדי פעם ניפצו שמשות בחנויותיהם של היהודים. בגזירת השחיטה הכשרה נשללה ב-1936 מיהודי קולאצ'יצה הזכות לקיים אף לא אטליז כשר אחד.

​

גם בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם שלט בעיירה ההווי החסידי-המסורתי, וכשנוסד ב-1933 קן הנוער הציוני "עקיבא" הוכרזו חבריו המעטים בפי החרדים כ"גויים" ו"מופקרים", דבר שהכביד על התפתחותו ופעילותו של הקן. דלות הן הידיעות על גורל יהודי קולאצ'יצה בתקופת השואה.

​

ידוע כי בדצמבר 1939 נתמנה במקום יודנרט וי.ס.ס. סייע בעזרה לנזקקים.

                 

בקיץ 1941 הועברו כמה יהודים לגטו ביאסלו. השאר נכלאו בגטו שהוקם במקום.

בסוף מאי 1942 נורו ביער בקובלובקי כ-300 יהודים מקולצ'יצה וערים שכנות.

ב-12 ביולי 1942 נרצחו בקראצ'וביצה ליד יאסלו כמה עשרות יהודים מקולצ'יצה. ב-12 באוגוסט 1942 נרצחו כל יהודי קולאצ'יצה והסביבה, 260 במספר. הרצח בוצע בידי הגרמנים ביער פודזמצ'ה שליד הכפר קראיוביצה. ב-15 באוגוסט נורו חמישה יהודים וב-5 בספטמבר עוד חמישה, ובסך הכול נהרגו 14 יהודים מקומיים בפשיטות.

 

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

נציגי העירייה יולה ומרצין התנדבו לקחת אותנו ברכבם כ-3.5 ק"מ מהעיירה כדי להראות לנו את מקום הרצח של יהודי קולאצ'יצה והסביבה על גבעה תלולה שם מצוי קבר האחים. שם תיעדנו בתמונות, ובפרט את השלט הקטן על הכביש אשר מורה על כיוון הכניסה לאתר.

​

​