top of page

מקווה

צ'יינז'קוביצה

שם הקהילה:              צ'יינז'קוביצה (130)

שם בפולנית:              Ciezkowice
מקום/ כתובת:            מקוה - Spadzista 15

תאריך:                       26/4/2018
אתרי תיעוד/שימור:    מקווה 

מתעדים:                    מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:     

 

תיאור כללי. סיפור הקהילה:

אוכלוסייה:

  • בשנת 1941: כ-1,934

  • יהודים בשנת 1941: כ-218

 

תולדות הקהילה:
 

במקורה היתה צ'יינז'קוביצה כפר באחוזות המלך, ובשנת 1348 היא קיבלה מעמד של עיר. במאות ה-15 וה-16 היתה צ'יינז'קוביצה למרכז של מסחר ומלאכה (בעיקר אגירה), וכן תחנת מעבר לסחורות בין פולין להונגריה. העיר נפגעה קשה ממלחמות באמצע המאה ה-17. במאה ה-19 נודעה צ'יינז'קוביצה בייצור בדים גסים מפשתן. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היתה צ'יינז'קוביצה למקום קייט לתושבי טארנוב הסמוכה. ב-1934 נשלל מצ'יינז'קוביצה מעמד של עיר.

משפחות יהודים יחידות ישבו בצ'יינז'קוביצה בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. היישוב היהודי לא התפתח, בשל קרבתו ליישוב הגדול, טארנוב. ב-1860 ישבו במקום כ-20 משפחות ועיסוקן היה פונדקאות ומסחר זעיר. תחילה היה היישוב כפוף לקהילת טארנוב ולקראת סוף המאה ה-19 זכה למעמד של קהילה עצמאית עם רב משלה. כרבה של צ'יינז'קוביצה כיהן אז ר' חיים יעקב ב"ר משה יוסף טייטלבוים, שעבר לאחר מכן לכהן בלימאנובה. גם בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם כיהן בצ'יינז'קוביצה רב לבית טייטלבוים, ר' יהושע טייטלבוים, ולידו שירת בנו, ר' אהרון טייטלבוים.

הציונים בצ'יינז'קוביצה התחילו להתארגן בראשית שנות ה-20, בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. אולם הם נתקלו בהתנגדות חריפה מצד רב העיר, ר' יהושע טייטלבוים, אשר עוד ב-1925 גינה בפרהסיה את בני הנוער היהודי, שעמדו לארגן אסיפה ציונית פומבית. בשנות ה-30 הוקם קן "עקיבא", שפעל במקום עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה.

גל האנטישמיות שגבר באזור כמה שנים קודם למלחמת-העולם השנייה לא פסח גם על צ'יינז'קוביצה. רבו המקרים של הפצת כרוזים אנטי-יהודיים. ב-1938 פרעו כפריי הסביבה, שנאספו ביום שוק בעיר, פרעות בסוחרים יהודים, בעיקר בבעלי הדוכנים בשוק; הדוכנים נהרסו והסחורה הושחתה.

בתחילת ספטמבר 1939 נמלטו צעירים יהודים מצ'יינז'קוביצה מזרחה מפני הגרמנים המתקרבים, אך רובם שבו תוך זמן קצר לעיירתם. על יהודי צ'יינז'קוביצה הוטלו גזירות של עבודת-כפייה והגבלות תנועה. על הפרת הצווים הגרמניים נענשו היהודים בחומרה רבה וגם נכלאו בבית הכלא ביאבוז'נו.

במלחמת העולם השנייה, במאי 1942, גירשו הגרמנים את היהודים מצ'יינז'קוביצה לערים אחרות, משם גורשו מאוחר יותר למחנות ההשמדה הגרמניים, בעיקר לבלז'ץ .  עפ"י מאגר המידע של יד ושם - 120 איש מיהודי צ'יינז'קוביצה הושמדו בשואה.

ב-1941 נאסרו כמה יהודים בצ'יינז'קוביצה ושולחו למחנה ריכוז באושוויץ. באביב 1942 הועברו יהודי צ'יינז'קוביצה ליישובים גדולים יותר באזור, ביניהם גם ליאבוז'נו, ומשם שולחו רובם לאושוויץ, ואילו הכשרים לעבודה נשלחו למחנות-העבודה.

 


עדות:

מעט מידע על ההיסטוריה של היהודים בפלקובה הסמוכה - כפר הממוקם בקהילת צ'ייזנ'קוביצה. היה אחוזת נחלה של היהודי "מר ווסיל", שהיה בבעלותו 80 דונם. איכרים מקומיים עבדו באחוזה, ומוצרים חקלאיים הועברו לקריניקה.

היהודים דאגו לחינוך הילדים ולימוד מקצוע. שני בנים היו למר ואסיל, חונכו על ידי הרבנים. כנראה שהבנים האלה נטלו חלק במרד הגדול של היהודים בבובוב.

בנוסף לבעלים של האחוזה בפלקובה, היו עוד שני יהודים - אוסייה, שניהל  רשת חנויות, ויוסף, חמיו, בעל הפונדק במרכז פלקובה.

 

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

מקווה:

תאריך בנייה: לפני 1939

בניין המקוה בצ'יינז'קוביצה נמצא בצומת הרחובות קולויובה ושבציסטה. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש המקווה בית מרחץ ציבורי. בשנות ה-60 הוא נבנה מחדש לסדנה פרטית .

על השטח בו עמד המקווה שהפך לבית מרחץ אחרי המלחמה עומד היום בית מגורים פרטי.

20180426_095812
20180426_095810
צינקוביצה 2
צינקוביצה 1
20180426_095823
20180426_100210
20180426_095814
20180426_100205
bottom of page