שם הקהילה:              צ'יינז'קוביצה (130)

שם בפולנית:              Ciezkowice
מקום/ כתובת:            מקוה - Spadzista 15

תאריך:                       26/4/2018
אתרי תיעוד/שימור:    מקווה 

מתעדים:                    מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:     
 

תיאור כללי. סיפור הקהילה:

אוכלוסייה:

• בשנת 1941: כ-1,934

• יהודים בשנת 1941: כ-218

 

תולדות הקהילה:
 

במקורה היתה צ'יינז'קוביצה כפר באחוזות המלך, ובשנת 1348 היא קיבלה מעמד של עיר. במאות ה-15 וה-16 היתה צ'יינז'קוביצה למרכז של מסחר ומלאכה (בעיקר אגירה), וכן תחנת מעבר לסחורות בין פולין להונגריה. העיר נפגעה קשה ממלחמות באמצע המאה ה-17. במאה ה-19 נודעה צ'יינז'קוביצה בייצור בדים גסים מפשתן. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היתה צ'יינז'קוביצה למקום קייט לתושבי טארנוב הסמוכה. ב-1934 נשלל מצ'יינז'קוביצה מעמד של עיר.

​

משפחות יהודים יחידות ישבו בצ'יינז'קוביצה בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. היישוב היהודי לא התפתח, בשל קרבתו ליישוב הגדול, טארנוב. ב-1860 ישבו במקום כ-20 משפחות ועיסוקן היה פונדקאות ומסחר זעיר. תחילה היה היישוב כפוף לקהילת טארנוב ולקראת סוף המאה ה-19 זכה למעמד של קהילה עצמאית עם רב משלה. כרבה של צ'יינז'קוביצה כיהן אז ר' חיים יעקב ב"ר משה יוסף טייטלבוים, שעבר לאחר מכן לכהן בלימאנובה. גם בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם כיהן בצ'יינז'קוביצה רב לבית טייטלבוים, ר' יהושע טייטלבוים, ולידו שירת בנו, ר' אהרון טייטלבוים.

​

הציונים בצ'יינז'קוביצה התחילו להתארגן בראשית שנות ה-20, בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם. אולם הם נתקלו בהתנגדות חריפה מצד רב העיר, ר' יהושע טייטלבוים, אשר עוד ב-1925 גינה בפרהסיה את בני הנוער היהודי, שעמדו לארגן אסיפה ציונית פומבית. בשנות ה-30 הוקם קן "עקיבא", שפעל במקום עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה.

​

גל האנטישמיות שגבר באזור כמה שנים קודם למלחמת-העולם השנייה לא פסח גם על צ'יינז'קוביצה. רבו המקרים של הפצת כרוזים אנטי-יהודיים. ב-1938 פרעו כפריי הסביבה, שנאספו ביום שוק בעיר, פרעות בסוחרים יהודים, בעיקר בבעלי הדוכנים בשוק; הדוכנים נהרסו והסחורה הושחתה.

​

בתחילת ספטמבר 1939 נמלטו צעירים יהודים מצ'יינז'קוביצה מזרחה מפני הגרמנים המתקרבים, אך רובם שבו תוך זמן קצר לעיירתם. על יהודי צ'יינז'קוביצה הוטלו גזירות של עבודת-כפייה והגבלות תנועה. על הפרת הצווים הגרמניים נענשו היהודים בחומרה רבה וגם נכלאו בבית הכלא ביאבוז'נו.

​

במלחמת העולם השנייה, במאי 1942, גירשו הגרמנים את היהודים מצ'יינז'קוביצה לערים אחרות, משם גורשו מאוחר יותר למחנות ההשמדה הגרמניים, בעיקר לבלז'ץ .  עפ"י מאגר המידע של יד ושם - 120 איש מיהודי צ'יינז'קוביצה הושמדו בשואה.

​

ב-1941 נאסרו כמה יהודים בצ'יינז'קוביצה ושולחו למחנה ריכוז באושוויץ. באביב 1942 הועברו יהודי צ'יינז'קוביצה ליישובים גדולים יותר באזור, ביניהם גם ליאבוז'נו, ומשם שולחו רובם לאושוויץ, ואילו הכשרים לעבודה נשלחו למחנות-העבודה.

 

עדות:

מעט מידע על ההיסטוריה של היהודים בפלקובה הסמוכה - כפר הממוקם בקהילת צ'ייזנ'קוביצה. היה אחוזת נחלה של היהודי "מר ווסיל", שהיה בבעלותו 80 דונם. איכרים מקומיים עבדו באחוזה, ומוצרים חקלאיים הועברו לקריניקה.

​

היהודים דאגו לחינוך הילדים ולימוד מקצוע. שני בנים היו למר ואסיל, חונכו על ידי הרבנים. כנראה שהבנים האלה נטלו חלק במרד הגדול של היהודים בבובוב.

​

בנוסף לבעלים של האחוזה בפלקובה, היו עוד שני יהודים - אוסייה, שניהל  רשת חנויות, ויוסף, חמיו, בעל הפונדק במרכז פלקובה.

 

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

מקווה:

תאריך בנייה: לפני 1939

​

בניין המקוה בצ'יינז'קוביצה נמצא בצומת הרחובות קולויובה ושבציסטה. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש המקווה בית מרחץ ציבורי. בשנות ה-60 הוא נבנה מחדש לסדנה פרטית .

​

על השטח בו עמד המקווה שהפך לבית מרחץ אחרי המלחמה עומד היום בית מגורים פרטי.

​