שם הקהילה:                קששוב (88)

שם בפולנית:                Krzeszow
מקום/ כתובת:              מקוה - ul. Sieniawska 3
                                   ב.ע. - Ulanowska 18
                                   קבר אחים - Biłgorajska 16  

תאריך:                        15/5/2017
אתרי תיעוד/שימור:      בית כנסת , מקוה , בית עלמין, קבר אחים  

מתעדים:                      מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:        

​

​

תיאור כללי. סיפור הקהילה:

​

תולדות הקהילה:

קששוב נזכרת לראשונה במאה ה-17 כאחוזה בבעלותה של משפחת האצילים זמויסקי. מיקומה על שפת הנהר סאן סייע להתפתחותה הכלכלית, ובשנת 1640 הוענקו לה זכויות עיר. ואולם קששוב נותרה במשך מאות בשנים יישוב קטן. רק במחצית השנייה של המאה ה-19, עם סלילת מסילת-ברזל שעברה לא הרחק מק', החלה אוכלוסייתה לגדול. בשלהי המאה ה-19 נוסדו בה כמה מפעלי תעשייה קטנים שייצרו בירה ויי"ש.

​

יהודים החלו להתיישב Krzeszów ידי המאה ה -16, אולם כל היהודים תושביה של העיר נרצחו בידי הקוזאקים של חמלניצקי במהלך המרד חמלניצקי. הקהילה קמה לתחייה במאה ה -18, בשנת 1726, הבישוף של פשמישל נתן ליהודים רשות לבנות בית כנסת חדש. עם זאת, הבישוף הציג איסור על עבודה ומסחר בחגים הנוצריים וארגון בידור ציבורי וחתונות בניסיון להגביל את הנוכחות היהודית בעיר, במיוחד לאור העובדה יהודי העיירה צמחו במהירות בעושר. יהודים גם חויבו לשלם סכום tolerantia פרו שנתי הכנסייה. בשנת 1785 היו 360 יהודים Krzeszów,  וב -1860 היו 623 מתוך 1,012 תושבים בסך הכל, למרות העובדה כי כמה עשרות יהודים מתו במהלך מגפת הכולרה שפגעה בעיר 5 שנים קודם לכן.

​

האוכלוסייה היהודית הגיעה לשיאה בשנת 1867, כאשר Krzeszów היה מיושב על ידי 650 יהודים מתוך האוכלוסייה הכוללת של 1,093 תושבים. [1.2] היווה הם קהילה דינמית ומאוחדת לאומית ודתית, בעיקר מעורב בעיסוקי מסחר ושירותים. הם בבעלות רוב הבתים שבמרכז העיר, כמו גם פונדקים רבים, סטפס חדרים, וטברנות. הם גם בבעלות במקווה ובית קברות.

​

במחצית השנייה של המאה ה -19 כיהן רבי מאיר פולק כרבה של קששוב. במהלך תקופה זו, הייתה רווחה לקהילה מתרומות של תורמים, שהיו מקור הפרנסה העיקרי; בשנת 1875 הוא הסתכם 60 רובל. כמויות קטנות נאספו על ידי הרב לביצוע טכסים כמו לוויות, חתונות, בריתות.

​

בתעודה משנת 1742 נזכר שמו של רב מקומי, ר' למל ב"ר שמואל (באותה תעודה מוזכר גם ר, שמואל בן למל, כנראה בנו של הרב בק', כרב בשצ'בז'שין). בשנים 1832-1836 כיהן בקהילה. ר' שמואל זנוויל הלר (נפטר ב-1859), שעבר אחר-כך לפשמישל ומסר את הרבנות לר' אהרן נתן הלר (כנראה בנו). אחריו נבחר לתפקיד ר' יהושע אפרים במבך, מחבר "פני אפרים". ב-1876 שימש ברבנות ק' ר' משה מייזלס שאביו, ר' יוסף חנניה ליפא מייזלס, כיהן כרבה של פשמישל. בראשית המאה ה-20 כיהן בק' ר' אריה לייבוש טייטלבוים, חתנו של האדמו"ר ר'ברוך הלברשטאם מגורליצה, בנו של ר' חיים הלברשטאם, מייסד השושלת של אדמו"רי צאנז. מק' עבר ר' ברוך לרודניק. ב-1910 שימש רב הקהילה ר' גבריאל זאב אסלקה.

​

בשנת 1904 פרצה ברובע היהודי שבמרכז העיירה שרפה גדולה. עשרים בתים של יהודים עלו באש ומשפחות רבות נותרו ללא קורת גג. קהילה יהודית מאורגנת היתה בקששוב למן המחצית הראשונה של המאה ה-18; היהודים בנו אז בית-כנסת, קידשו בית-עלמין (שנהרס בימי מלחמת העולם השנייה) וייסדו חברה קדישא. המצבות העתיקות ביותר הן מן המחצית השנייה של המאה ה-18.

​

בימי מלחמת העולם הראשונה היו בקששוב התחלות של פעילות ציונית, אמנם בהיקף מצומצם.

​

היהודים בין שתי מלחמות העולם

בשנות ה-20 וה-30 הורע מצבם הכלכלי של יהודי קששוב ורבים מהם, בעיקר סוחרים, חנוונים ובעלי מלאכה, איבדו את מקורות פרנסתם. בשנת 1927 נוסדה במקום "קופת גמילות חסדים", בסיוע הג'וינט. הקופה סייעה ליהודים רבים לשקם את עסקיהם, אך סכומי ההלוואות היו קטנים - על-פי רוב לא יותר מ-100 זלוטי. בשנות ה-30 המאוחרות החמיר המשבר הכלכלי בקרב היהודים, ורבים מבעלי החנויות היהודים נאלצו לסגרן ולהקים לעצמם דוכנים בשוק. חלקם לא יכלו לפרוע את חובותיהם ולפיכך כלו קרנותיה של "קופת גמילות חסדים" והיא התקשתה להמשיך במתן הלוואות.

​

ואולם חרף המצוקה הכלכלית הגוברת ניהלו יהודי ק' בתקופה זו חיי ציבור ערים. השינוי העיקרי לעומת התקופה שלפני המלחמה היה עליית כוחם של הציונים וירידת כוחם של האורתודוקסים, שנהנו בעבר מעמדת בכורה בקהילה. במחנה הציוני בקששוב בלטו "הציונים הכלליים"; אמנם מספר חבריהם לא היה רב אבל השתייכו אליהם אישי ציבור בעלי עמדה. עם עליית כוחם של הציונים השתנו גם יחסי הכוחות בהנהגת הקהילה והרכב הנציגות היהודית בעירייה. בשנות ה-20 וה-30 זכו הציונים ברוב בבחירות לוועד הקהילה ולמועצת העיר.

​

רבה של קהילת ק' בשנים אלה היה ר' חיים רייכמן. קששוב נזכרת בסיפורו של חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר "השטן בגוריי". על-פי תיאורו של הסופר היתה "עיירה קטנה... שבה החנוונים היהודים בטלים [ממלאכה]... כל ימות השבוע פרט ליום השוק יושבים הם בבית-המדרש ועוסקים בדברי תורה...".

​

בתחילת ספטמבר 1939 הפציצו הגרמנים קשות את אזור קששוב. רבים מן התושבים נמלטו ליערות או לכפרי הסביבה. באמצע ספטמבר נכבשה ק' בידי חיילי הצבא האדום, אך כעבור ימים מעטים הם נאלצו לפנותה ולסגת למזרחה של פולין, אל מעבר לגבול שנקבע בהסכם מולוטוב-ריבנטרופ. עם צאתם נכבשה ק' בידי הגרמנים.

​

בימי מלחמת העולם השנייה - בקששוב לא הוקם גטו והיהודים יכלו להמשיך ולהתגורר בבתיהם ולעבוד למחייתם, אם כי בחלק מימי השבוע נדרשו להתגייס גם לעבודת כפייה בשירות הגרמנים. ב-1940 הובאו לקששוב פליטים יהודים ממערב פולין, ומספר היהודים במקום הגיע ל-600 נפש בקירוב. בקיץ 1941, עם פלישת הגרמנים לברית-המועצות, הורע מצבם של יהודי קששוב. היציאה מן העיירה נאסרה עליהם ומכסות עובדי הכפייה הוגדלו.

​

ב-2 בנובמבר 1942 רוכזו כל יהודי קששוב בכיכר המרכזית, לקראת גירושם למחנות השמדה. ילדים קטנים, קשישים וחולים שהיו רתוקים למיטתם נורו למוות בתוך בתיהם או לידם. שאר יהודי ק' שולחו עוד באותו יום למחנה ההשמדה בלז'ץ.

​

לאחר מלחמת העולם הראשונה, האוכלוסייה היהודית הצטמצמה באופן דרמטי. בשנת 1921 קששוב מנתה רק 281 יהודים.

 

 

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

​

בית הכנסת - במאה השבע עשרה הוקם בית הכנסת מעץ, אשר נשרף בשריפה הגדולה של העיר באותם שנים. במקומו נבנה בית כנסת חדש במאה השמונה-עשרה. הוא לא שרד את מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919-1921, היה בית התפילה Krzeszowie.

​

מקוה - בתקופה שבין שתי מלחמות העולם (1919-1921) במקום זה היה קיים מקווה טהרה יהודי הוא היה ממוקם ב- ul. Sieniawska 3.

​

בית העלמין - בית העלמין עדיין קיים, משתרע על שטח של 0.5 דונם, עם כ -300 מצבות, המצבה העתיקה ביותר משנת  1852. ביער Chojnak יש אובליסק על קבר האחים של יהודים שנרצחו מעיירות וכפרים סמוכים  שהוצב בשנת 1986 על ידי צ'ארלס שרייבר, יוצא קהילת קששוב.

​

קבר אחים - בחודש נובמבר 1942 הוציאו הגרמנים להורג מעל אלף וחמש מאות יהודים ביער Chojnik על הגבעות שמצפון לקששוב. בשנת 1986 צ'רלס שרייבר מניו יורק הקים אנדרטה כאן עם לוח זכרון עליו כתוב : "הגרמנים הוציאו להורג כאן מעל 1500 יהודים: גברים, נשים וילדים מליפיני, קששוב  והכפרים הסמוכים בנובמבר 1942. "

​