קבר אחים

קרוסצ'יינקו


שם הקהילה:              קרוסצ'יינקו (99)

שם בפולנית:              Kroscienko
מקום/ כתובת:            Strwiąż  - Krościenko 93

תאריך:                       18/5/2017
אתרי תיעוד/שימור:     קבר אחים 

מתעדים:                    מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:
    
    

תיאור כללי. סיפור הקהילה:

אוכלוסיה: בשנת 1941: כ-1,849 תושבים, מהם כ-233 יהודים

תולדות הקהילה:

בשנת 1785 חיו  בקרושצ'ינקו 10 יהודים. בסוף המאה התשע-עשרה. היו בידיים יהודיות 27 חנויות, 8 בתים עם טברנות, טחנת קמח, מנסרה ומחצבה. בשנת 1921 היתה בקרושצ'ינקו אוכלוסייה של 1486 תושבים, כולל 241 יהודים. משנת  1876 הם היו שייכים לקהילת Dobromil והקהילה הדתית ב-Ustrzyki Dolne , שם היו בתי העלמין בהם נקברו מתיהם. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היה להם בית תפילה – קלויז ליד תחנת הרכבת.  עד פרוץ המלחמה, גדלה האוכלוסייה היהודית לכ- 300 אנשים.

אנשי Krościenka הגיעו מקבוצות אתניות שונות. רובם היו רוסים (אוקראינים). וחלקם פולנים ויהודים. הרוסים עסקו בעיקר בחקלאות, ואילו הפולנים היו פקידים ברובם והיו השכירים המועסקים במשרד הקומונה, בית הספר וסניף דואר. יהודים, לעומת זאת, עסקו במסחר ובמלאכות קלות. יהודים מ - Krościeńskich נקברו בבית העלמין  היהודי ב –Chyrowie. משם גם הגיע הרב, שניהל את התפילה בבית כנסת שהיה בנוי מעץ וממוקם במרכז הכפר (ליד הכביש המוביל ל - (Strwiąż. ליד בית הכנסת  היו בית מרחץ (מקווה) ובית מטבחיים, שם שימש בתפקיד שוחט מטעם הקהילה.

עדות:

בימי שישי לפני הצהריים היתה פעילות רבה של הנשים היהודיות ששלחו את משרתיהן האוקראינים לשחוט את התרנגולות שלהן.  ליסקובאטגו מספר : ראיתי איך הם התפללו בגלימות (טליתות), עם רצועות על הידיים (תפילין), עם הניירת (סידורים).  מיצקאמי מספר: מבוגרים יודעים לציית לכל מצוות  עשה ואל תעשה של הדת. אוקראינים קתולים ניסו להימנע בתקופת החגים מיצירת פעילות רועשת.

 קאלינובסקי ניהל מנסרה בשם  Schell בה היו מועסקים כ- 150 עובדים שעבדו בשלוש משמרות. העונה נמשכה מהסתיו עד תחילת האביב. לאורך כל יתרת השנה עבדו לא יותר משתי משמרות. הם  טיפלו בעץ, הפיקו מלוחות דקים מיכלים של דגים מעושנים וגם שלחו תיבות לאפריקה לאריזת פרי הדר. היו שולחים רכבת משלהם  שממנה נשלחו בכל יום 6 – 7 עגלות עץ .

 

עם תחילת המלחמה בספטמבר 1939 נמלטו רבים מיהודי קרושצ'יינקו לכיוון נובי-סונץ', ומשם רצו להמשיך מזרחה. אולם מחמת התקדמותו המהירה של הצבא הגרמני וניתוק הדרכים, חזרו רובם לעיירה.

מן היום הראשון לכיבוש התעללו חיילי הוורמכט באוכלוסייה היהודית. גברים ונשים נחטפו לעבודות-כפייה. בראש-השנה ת"ש התפרצו הגרמנים לבית-הכנסת והוציאו את המתפללים לעבודות ניקיון ברחובות קרושצ'יינקו.

בסוף 1939 הוקם היודנראט. בראשו הועמד סטלברגר. על היודנראט הוטל לערוך רישום של כל בני הקהילה, לשלם קונטריבוציות ולספק אנשים לעבודות-כפייה. במחצית השנייה של 1940 וכן ב- 1941 הוחל בחטיפות למחנות- העבודה. תחילה שמרו היודנראט ואנשי י.ס.ס. על הקשר עם כלואי המחנות מקרושצ'יינקו, וסיפקו להם מזון, בגדים ותרופות, אך באביב 1942 נותק הקשר עמהם.

בינואר 1942 היתה אקציה של פרוות. יהודי קרושצ'יינקו נצטוו באיום עונש מוות למסור כל דברי לבוש העשויים פרווה. במארס 1942 הגיעו לקרושצ'יינקו אנשי גסטפו משצ'אווניצה, תפסו 10 יהודים ורצחום ביער הסמוך "קשיינז'י לאס". ב- 28.4.1942 הופיעו בקרושצ'יינקו אנשי גסטפו מזאקופאנה, ובתואנה של חיפוש אחר "קומוניסטים" רצחו 12 יהודים, וביניהם צעירה אחת.

 

במאי 1942 שולחה קבוצה של צעירים יהודים למחנה- עבודה בצ'ארני-דונאייץ. ב- 30.8.1942 גורשו יהודי קרושצ'יינקו לנובי-טארג. שוטרים גרמנים, שהגיעו מיישובי הסביבה התפרצו לדירות היהודים ורצחו במקום יהודים רבים, בעיקר קשישים וחולים. הנותרים הובלו לנובי-טארג, מהם ברגל ומהם בעגלות. גם בדרך לנובי-טארג נמשכו מעשי-הרצח, וגוויות רבות היו פזורות לאורכה. בנובי-טארג היה גורלם של בני קהילת קרושצ'יינקו כגורל היהודים שם: מקצתם הועברו למחנות-עבודה, אך רובם שולחו למחנה-המוות בבלז'ץ.

בתקופת הכיבוש, הקימו הנאצים גטו מאולתר. הנאצים אספו 120 יהודים ושלחו אותם למחנה ההשמדה באושוויץ. הנאצים ירו על גדת הנהר Strwiąż ב-200 יהודים שנקברו בקבר האחים, אשר נשאר לא מסומן.

 

 

 

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

כאמור לעיל, בדצמבר 1942,  על הכביש של גדת הנהר Strwiąż, הרגו  הגרמנים כ -200 יהודים. הם נקברו באתר הרצח.

במשך שנים רבות נשאר  קבר האחים בלתי מסומן. מצב זה השתנה בשנת 2012, ביוזמה של קרן  "הזיכרון לעד". על האנדרטה רשומה הכתובת:

"כאן טמונים כ -200 תושבים יהודים מ - Krościenka וסביבתה. הם נרצחו כאן על ידי הנאצים בדצמבר 1942. בין הקרבנות בני משפחות פלוגר, פריי, הרץ, קורצווייל, מצגר, פינטניצר, רוט, שוורץ, סגל, סיגל, סטיינבך, שטרנהיים, ערמונים, ווניג, וילף. קרן זיכרון לעד שנת  2012".

20170517_132342
20170517_132242
20170517_132338
20170517_132117
20170517_132045
20170517_132103
20170517_132005
20170517_131432