שם הקהילה:            ידליצה (105)

שם בפולנית:            Jedlice
מקום/ כתובת:          Cicha 26  

תאריך:                     19/5/2017
אתרי תיעוד/שימור:  קבר אחים 

מתעדים:                  מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:     
    

תיאור כללי:
אוכלוסייה: בשנת 1941 חיו בעיר  כ-782 תושבים, מהם כ-148 יהודים. לאחר השואה נותרו כ-20 יוצאי הקהילה.

​

ידליצה היא עיירה-כפר הסמוכה לאחוזה, גם היא בשם ידליצה. במרחק של 1 ק"מ ממנה נבנתה בסוף המאה ה- 19 תחנת-הרכבת, ששירתה את האחוזה ואת העיירה גם יחד. כנראה תרמה תחנת-הרכבת לפיתוחו של הישוב. תושבי ידליצה הנוצרים עסקו בחקלאות, עבדו כשכירים במסילת-הברזל או באחוזה. ב- 1898 היו בסביבה וביישוב עצמו התמרדויות של האיכרים, שדוכאו בידי הז'נדרמריה ויחידת הצבא שהוזעקה למקום.

​

בשנת 1870 היו בעיירה הקטנה רק 389 תושבים, מתוכם 64 יהודים. עד סוף המאה ה -19, נבנה בית זיקוק בידליצה. הוא היה ממוקם סמוך לתחנת הרכבת על קו מסילת הברזל Guardian-Zagorz. הצמיחה הכלכלית של העיירה הקטנה הביאה עוד תושבים יהודים. בשנת 1900 היו 125 יהודים, ובשנת 1921- מתוך אוכלוסייה כוללת של 782 תושבים 128 היו יהודים. עד 1899, יהודי ידליצה היו שייכים לקהילת Korczyn, אבל מ -1900 הם היו חלק מקהילת Krosno. בשנת 1934 מספרם עלה ל- 193 נפש.

​

בתחילת המאה ה- 20 התארגן הישוב היהודי מבחינה קהילתית; הועסק שו"ב, ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם כיהן במקום גם רב. בשנות ה- 20 הראשונות כיהן כאב"ד ידליצה ר' מנחם-נחום ואקסברג, שעבר לאחר מכן לכהן כדומ"ץ בקהילת קרקוב (הוא נספה שם בתקופת השואה). בתקופת כהונתו של הרב הנ"ל היה שו"ב ר' בריש אפשטיין. רבה האחרון של ידליצה היה הרב יצחק וייסברוט (וייסברט), שאף הוא נספה בשואה.

​

בנובמבר 1918 פרעו עריקי הצבא וכן הכפריים שחברו עמהם ביהודי ידליצה. בתי היהודים וחנויותיהם נשדדו, ומה שלא עלה בידי הפורעים לגזול, הושחת או הושלך אל הביצות. 14 בתים של יהודים העלו הפורעים באש. תושבי המקום הלא-יהודים לא באו לעזרת שכניהם היהודים, אפילו לא בכיבוי הדליקות שנמשכו עוד זמן מה לאחר הפרעות. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם נתקיים במקום סניף של הסתדרות "הציונים הכלליים".

​

ב- 1927 נמסר על קיום "עזרה" לחלוצים, ובאותה שנה התארגנה "אגודת אחים", שריכזה סביבה כמעט את כל בני הנוער היהודי במקום. ליד הארגון נתקיימו קורסים ללימוד השפה העברית. אפילו ביישוב יהודי דל זה היו כמה תורמים לקרן היסוד. בשנת 1921 נאספו לקרן זו תרומות בסכום של כ- 80 דולר. בבחירות לקונגרס הציוני ב- 1935 נתנו 28 בוחרים את קולותיהם כדלהלן: 15 ל"הציונים הכלליים", 3 ל"המזרחי" ו- 10 ל"רשימת ארץ-ישראל העובדת".

​

באמצע ספטמבר 1939 הגיעה לידליצה קבוצת אנשי אס-אס. הם התחילו בחיפושים בבתי היהודים בתואנה שהללו הסתירו שם נשק. החיפושים היו מלווים התעללות בבעלי הבתים ובבני-משפחותיהם. הגרמנים גזלו מכל הבא ליד, בעיקר כסף ודברי-ערך. הם אספו את כל הספרים שבבתים, לרבות ספרי קודש, והעלום באש ברחוב הראשי של ידליצה.

​

בינואר 1940 חויבו כל היהודים מגיל 12 ומעלה לשאת על זרועם הימנית סרט לבן עם מגן דוד כחול. בדצמבר 1941 נגזלו מן היהודים כל דברי הפרווה. בכל פרק-הזמן 1941- 1942 היו הגרמנים חוטפים את יהודי ידליצה לעבודות- כפייה שונות. בתקופת הכיבוש הגרמני גדלה האוכלוסייה היהודית בידליצה בהיקף ניכר. למקום הגיעו פליטים מערים גדולות כקרקוב, טרנוב, גורליצה ויאסלו.

​

ב - 7 יולי 1941 הקיפה הז'נדרמריה הגרמנית את הכפר ועצרה את כל היהודים. חלק מהם נלקחו לקרוסנו  באותו יום. הנאצים ירו בשלושה יהודים בקרוסנו. הם נקברו בבית הקברות הקתולי. ראש היודנראט היה סיימון פרייס.

​

באותם הימים הלכה וגברה מצוקתם של יהודי ידליצה, ובעיקר של הפליטים והעקורים מערים אחרות. בפברואר 1942 היו בטיפולו של מרכז י.ס.ס. בקרקוב 200 יהודים בידליצה. ביולי 1942 הובלו יהודי ידליצה לקרוסנו.         

                        

ביולי 1942 בעיירה הקטנה היו 512 יהודים, בהם 210 פולנים שנעקרו מאזורים שבשליטת הרייך 170 מכפרים סמוכים. הנאצים גייסו כ -70 יהודים לעבודות כפייה בבתי הזיקוק ידליצה. המפקח שלהם היה גם יהודי ונודע שהוא התאכזר לאחיו היהודים באדישות. הם עבדו שם עד אמצע אוגוסט 1942, לאחר מכן הם נלקחו לגטו זשוב.  ב- 11 באוגוסט 1942, נורו 2 יהודים בבית העלמין היהודי המקומי. ב -2 בפברואר 1943 נורה עזרא פרוקופ, יהודי מידליצה, בכפר השכן. שלוש משפחות יהודיות מהעיירה שרדו את הכיבוש בעזרתם של פולנים מקומיים.

​

בגירושם של היהודים השתתפו אנשי המשטרה האוקראינית, שנתבלטו באכזריותם הרבה; הם הרגו במקום 2 מן המגורשים, ובדרך לקרוסנו נרצחו בידיהם גם יהודים נוספים. מקרב תושבי ידליצה ניצלו כ- 20 יהודים, מהם שהסתתרו בסביבה ונעזרו באוכלוסייה הפולנית, ומהם ששהו בימי המלחמה בברית-המועצות.

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

חמישה יהודים נורו בבית הקברות הקתולי המקומי במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים. מקום ההוצאה להורג אינו מסומן. בסך הכל הובאו 22 קרבנות לקבורה בקבר האחים.