שם הקהילה:              צ'יסנה (100)

שם בפולנית:              Cisna
מקום/ כתובת:            ב.כ. - Droga Wojewódzka 897 76

                                 ב.ע. - Cisna 107

תאריך:                       18/5/2017
אתרי תיעוד/שימור:    בית כנסת, בית עלמין
מתעדים:                    מאיר שילה        מאיר גרוס
אנשי קשר:     
    

תיאור כללי. סיפור הקהילה:
אוכלוסיה: כ-150 יהודים בשנת 1941.

תולדות הקהילה:

כפר בהרי הקרפטים, בגבול בין פולין וסלובקיה.

 

הכפר הוקם על פי חוק ולאכים במחצית הראשונה של המאה ה -16. הרשומה הראשונה על כך היא משנת 1552. בתחילת המאה ה- 19 הוקם כאן מפעל מתכת. האב אלכסנדר פראדרו אשר היה הכומר של Cisna כתב בזיכרונותיו: "צ'יסנה ממוקמת בעמק ובו מצויים חוות, כנסייה אורתודוכסית, טחנת רוח ומנסרה אשר פרנסו את מתיישבי הכפר בסמוך להר הזה." כנראה כבר אז (בשנת 1806)חיו כמה משפחות יהודיות בצ'יסנה למרות שעשרים שנה לאחר מכן כבר לא היו יהודים בכפר. בשנת 1870 הוקמה חווה מקומית שהיתה שייכת למשפחת פראדרו שנרכשה על ידי יהודי בשם הירש גרוסינגר מבאליגרוד.  מאוחר יותר הוא מכר אותה ברווח גדול.

בשנת 1895 חוברה מסילת ברזל של רכבת שהגיעה מנובי לופקוב. התחנה האחרונה של הקו הזה היה ממוקמת במאיידן. הייתה מנסרת עץ ענקית ששמשה להסקה עבור רכבת קיטור. סביר להניח כי באותה תקופה מספרם של יהודים המתגוררים בעיירה עלה. בשנת 1921 היו 118 מהם (במהלך המפקד הכללי כולם הכריזו כי הם  אזרחי פולין) ובכפרים סביב צ'יסנה  חיו יותר ממאתיים יהודים. בפרוץ במלחמת-העולם השנייה היה מספרם כ- 150. בימי השלטון הסובייטי (ספטמבר 1939 - יוני 1941), שלא כבשאר היישובים באזור, לא עברו על יהודי צ'יסנה תמורות.

​

בין מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה הוקם בית כנסת עץ מרשים למדי בעיר. במקום בו היה ממוקם עומד כיום בית מלון. בית הכנסת נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה.

משפרצה המלחמה בין גרמניה לבין ברית-המועצות וצ'יסנה נכבשה על-ידי הגרמנים, התחילו רדיפות היהודים, ההתנכלויות וההתעללויות. רכוש היהודים נשדד בהשתתפות פעילה של התושבים הנוצרים. היהודים נחטפו לעבודות קשות ומשפילות. בימים הנוראים ובחג הסוכות של תש"ב נאסר על היהודים להדליק נרות ולהתפלל בציבור. טליתות וספרי-קודש הועלו באש. הגרמנים אילצו את היהודים לשעשע את האספסוף: להתפלל לראווה, לשיר ולרקוד ברחוב.

​

בפקודת השלטונות המקומיים הוקם בצ'יסנה יודנראט, אך לא ידוע לנו דבר על הרכבו ופעילותו. היישוב היהודי הקטן בצ'יסנה התקיים בתקופת הכיבוש הנאצי קרוב לשנה. ב- 20.6.1942 הוציאו הגרמנים והאוקראינים את היהודים מבתיהם, והובילום ללסקו הקרובה, שהיה בה גטו. יהודים חלשים וזקנים נורו בדרך. בלסקו היה גורלם של המגורשים מצ'יסנה כגורל האוכלוסייה המקומית: בימים שמונה ותשעה בספטמבר 1942 גורשו הכל אל המחנה זאסלאוויה, שם רוכזו אלפי יהודים מכל האזור קודם להשמדתם, אם על-ידי הוצאות להורג ואם על-ידי שילוח למחנה-המוות בבלז'ץ.

​

ב -15 ביולי 1942 הוצאו להורג שבעה יהודים בירי ע"י הנאצים. כמו כן באותו חודש נרצחו 18 יהודים בכפר השכן Żubracze ושתי נשים יהודיות ממשפחת Wolowski ב-Strzebowiska.

​

תיעוד אתר/שרידי הקהילה:

בית הכנסת

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היה בית כנסת מפואר  מעץ. על מיקומו ניצב עכשיו מוטל. בית הכנסת נהרס במלחמת העולם השנייה.

​

בית העלמין

בית העלמין היה ממוקם כ -100 מטרים ממערב מהכביש Majdan וכ -0.5 ק"מ בצומת במרכז העיר. הוא היה פרוש על שטח קטן יחסית. הוא נוסד כנראה בסוף המאה ה -19 ונהרס על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. המצבות שימשו לריצוף הכביש ליד Habkowice. חלק מהמצבות הונחו ליד הכביש על המדרכה. עד סוף שנות השישים, כמה מצבות הוצאו משטח בית העלמין והאזור נחרש חלקית. כרגע באתר העלמין נמצא בית הארחה "Perełka". עצים גדלו ברוב שטחו של בית העלמין. נותרו 2 מצבות בטון. גבול בית העלמין לא מסומן.

​