תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

ראשוני היהודים הגיעו לקורצ'ינה במחצית השניה של המאה ה-17 וכבר בסוף המאה היה שם ישוב יהודי מאורגן. נבנה בית עלמין שעל המצבה העתיקה ביותר שלו צויין תאריך של שנת 1701.

הישוב היהודי התפתח ומנה לאורך השנים כ-20% מאוכלוסית העיירה (עד כ-1000 נפש).

אירועי המלחמות והפרעות בתחילת המאה ה-20 פסחו על יהודי קורצ'ינה. היהודים עסקו במסחר זעיר ורוכלות, סחר בתבואה ויערות, ובמקצועות כמו חייטות, זגגות, קצבות, תפירה, עגלונות וסבלות. מקור פרנסה ראשי היה ימי היריד בקרוסנו הסמוכה.

על כס הרבנות כיהנו עד תקופת השואה בני משפחת רובין (מנכדי השושלות רופשיץ וליזנסק). הראשון ר' שמואל אהרון רובין, בעל מחבר ספר "בית אהרון", והאחרון ר' אליהו רובין שנספה בשואה.

בית המדרש האחרון נחנך ב-1901 בסמוך לבית הכנסת. התקיימו 2 קלויזים של חסידי בעלז וחסידי דז'יקוב. הוקמו שתי חברות סעד: "ביקור חולים" ו"גמילות חסדים".

בשנות ה-20 נוסדו אירגוניים ציוניים: "החלוץ", ארגון נוער "נס ציונה", "עקיבא", "המזרחי" ו"הציונים הכלליים".

בראש השנה ת"ש הגיעו חיילים גרמניים והוציאו את המתפללים מבית המדרש לעבודות פרך.

עד מאי 1940 התמקמו פלוגות גרמנים בקורצ'ינה. הם התעללו ביהודים, שדדו אותם ואילצו אותם לעבוד עבודות כפיה. הוקם יודנראט שבראשו עמדו אוסקר רובין וסגנו יחזקאל לויטמאן. היהודים נדרשו לשלם מס גבוה ולהקצות כח אדם לעבודות כפיה. עד ינואר 1942 נדרשו היהודים למסור חפצי ערך ופרוות ולהעביר את החנויות שלהם לבעלות גרמנית.

ביולי 1942 נרצח ר' משה אפשטיין צומיץ שחזר מגליציה. יהודי קורצ‘ינה מנו ב-1942 יחד עם הפליטים שהגיעו לשם כ-1500 נפש.

ב-12 לאוגוסט 1942 חוסל הישוב היהודי בקורצ'ינה. היהודים נאספו לכיכר השוק, הובלו לקרוסנו ומשם שולחו לבלז'ץ. רבים נרצחו בדרך. מיהודי קורצ'ינה נותרו בחיים 33 נפש, 16 מהם שרדו את המחנות.

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית העלמין נמצא מדרום לעיירה על הדרך המחברת לכביש הראשי ז'שוב–דוקלה. בית העלמין שמור במצב טוב עם גדר גבוהה סביבו ושער ברזל עם מגן דוד. סטודנטים מדורמוט, אנגליה עשו עבודת שימור במקום בשנת 2012. במקום כ-400 מצבות.

תושב שכן לבית העלמין מטפל בו מעת לעת.

אין סימון הכוונה לבית העלמין

אין תיאור קורות הקהילה.