תיאור כללי/ סיפור הקהילה:
היהודים שהגיעו במחצית השניה של המאה ה-18 לוילקייה אוצי היו בין תושביה הראשונים של העיירה. בקהילה שנוסדה במקום כיהן ברבנות ר' מרדכי בן שמואל מקוטנו בעל "שער המלך". הותר ליהודים לרכוש קרקעות ועד תחילת המאה ה-20 עוד היו חקלאים יהודים בוילקייה אוצי.
יהודים רבים שלחו ידם במסחר. אחד המפורסמים בהם, אליהו גודפריב, התעשר בארה"ב, חזר והקים מוסדות וכמו כן חידש הקמת בית כנסת גדול בעיירה (1927) שנהרס במלחמת העולם הראשונה. כמו כן הוקם בית עלמין בפאתי העיירה.
ברבנות שימשו ר' נפתלי מנחם הארציק (עד 1860), ר' יעקב תאומים, ר' נפתלי הרץ ב"ר משה תאומים בעל "שער נפתלי" והאחרון שכיהן היה בנו של ר' נפתלי ב"ר יונה תאומים.
היתה פעילות ציונית בעיירה, בעיקר של אנשי מזרחי.
עם פרוץ המלחמה מנתה הקהילה היהודית כ-700 נפש, חלקם הצליח לברוח לברית המועצות. בתחילת יולי 1941 עם הכיבוש הגרמני החלו האוקראינים לפרוע פרעות ביהודים, הוטלו עליהם עבודות כפיה, והם סבלו מגזל רכוש ומפגיעות בנפש. רוב היהודים גורשו בסוף מאי 1941 ליאברוב וחלקם למחנה יאנובסקה בלבוב. וילקייה אוצי הוכרזה "יודנריין".

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:
בית הכנסת הגדול בוילקייה אוצי שנבנה ב-1910 ושוקם-לאחר שנהרס ב-1927 משמש היום כספריה עירונית, ובחלקו מתוכננת הקמת חדר זכרון לקהילה. בית הכנסת שופץ בסיוע הקרן לשימור מורשת יהדות פולין.
בית העלמין נמצא על הכביש הראשי בפאתיה הדרומיים של העיירה. נותרו בה מצבות בודדות. בית העלמין אינו מטופל והשער פרוץ. האנדרטה בכניסה לבית העלמין הרוסה.
אין סימון ושילוט לבית העלמין על הכביש הראשי.