תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

היהודים היו מראשוני המתיישבים בעיירה ועד מלחמת העולם הראשונה היו 60% מהאוכלוסיה.

העיירה היתה תעשייתית, היו בה, מנסרה, משרפה ללבנים ובתי זיקוק לנפט, האוכלוסיה הלא יהודית (רובם אוקראינים) עסקו בחקלאות.היהודים עסקו במסחר,רוכלות,חייטות, פרוונות וכובענות.

החל משנות ה-30 של המאה ה-19 מתקיימת קהילה יהודית עצמאית. הרב הראשון ר' שמואל זינוול בראוור, בתחילת המאה ה-20 ר' יוסף ב"ר יצחק משולם זלמן ריינמאן, ר' שלום לייטר שניהם נספו בשואה (1942), הקהילה היתה ברובה חסידית,מחצרות בעלז, רוז'ין (סאדיגורה וצ'ורטקוב) ודינוב.

בקהילה התקיימו: בית כנסת שנהרס במלחמת העולם הראשונה ושוקם בשנות ה-30.בית עלמין, בית מדרש ישן, בית מדרש חדש,2  קלויזים (בעלז, וסאדיגורה), בית כנסת של איגוד בעלי מלאכה "יד חרוצים", ומנין של אדמו"ר מקומי ר' יוסף מושקוביץ (מצאצאי ר' מאיר מפרמישלאן).

הוקמו תנועות ציוניות של כל הזרמים ומוסדות חינוך לבנים ולבנות.

עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברחו רוב היהודים מזרחה, אך חלקם חזרו לעיירה.הגרמנים החלו לפרוע ביהודים, חטפו אותם לעבודות כפיה, שדדו את רכושם יחד עם האוקראינים תושבי העיירה והפכו את בתי הכנסת והקלויזים לאורוות ומחסנים, חלק מהיהודים שנתפסו הושלכו אל נהר סטרוויונז'.

בימים הנוראים של שנת ת"ש התעללו ביהודים מתפללים אספו 120 מהם לעבודות כפיה והשפלה בשדה התעופה אוסטיאנובה. ראש הקהילה מנדל פוטשר נרצח על ידי הגרמנים.

בסוכות ת"ש נכנסו הסובייטים לעיירה ואפשרו להוציא את הנרצחים ולהביאם לקבר ישראל, התקיימה לוויה גדולה בעיירה. הסובייטים לא הטיבו עם היהודים, הם הלאימו את בתיהם והגלו את חלקם לרוסיה, וחלק מהגברים גויסו לצבא האדום.

ב-24/6/1941 נכנסו הגרמנים שוב לעיירה, הוקם יודנראט שבראשו מונה ד"ר שימל,  הגרמנים החלו בהתעללות מתמשכת ביהודים בסיוע האוקראינים, עבודות פרך, השתלטות על בתיהם ושדידת רכוש. בסמוך לחג שבועות ת"ש אספו 300 יהודים קשישים לבית היודנראט חלקם רצחו ליד השוק והובאו לקבורה בבית העלמין, וחלקם הובלו ליער זאמסי ליד הכפר ברהי, נורו ונקברו בקבר אחים במקום.

פליטים רבים הגיעו לעיירה ובאוגוסט 1942 היו 3000 יהודים בעיירה. ב-8/9/1942 בוצעה אקציה גירוש כל היהודים מאוסצ'יקי דולנה אל מחנה העבודה בזאסלאוויה, רובם הושמדו בבלז'ץ ויתרם ביערות סמוכים. בתי העץ פורקו, נותרו בתי האבן בית כנסת ובתי מדרש. המצבות בבית העלמין נעקרו ושימשו לריצוף רחובות. יהודים מעטים שברחו לברית המועצות שרדו את המלחמה בסיוע משפחות נוצריות שהסתירו אותם. 

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית הכנסת נמצא בחזית השוק העירוני בסמוך לנהר, נבנה במחצית המאה ה-19 וכיום משמש כספריה עירונית.

בית העלמין מצוי מעבר לנהר על מעלה ההר מדרום לעיירה. בית העלמין צופה אל הרחוב בו מצוי בית הכנסת, מעל מסילת הברזל אשר עוברת לאורך הנהר. שביל המעבר לבית העלמין יוצא בין בתים 7 ו-9 ברחוב Korczaka וחוצה את הנהר מדרום עם גשר עץ קטן.

בבית העלמין מצויים כ-50 מצבות ושער סמלי חדש שהוצב אחרי המלחמה.

אין שילוט הכוונה מתאים לציון המקום וסיפור קורות הקהילה. 

קיים שביל צר ולא נגיש יש להכשיר דרך נגישה אל בית העלמין ולסמנו, בית העלמין מלא עשביה ועצים.