תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

בראשית המאה ה-61 החלה התיישבות יהודית בסאנוק. ב-7171 קיבל יהודי ראשון בשם יעקב מנדלוביץ היתר לקנות בית אבן במרכז העיר.

היהודים עסקו בעיקר ברוכלות בכפרים הסמוכים, היו בעלי משלח יד ומלאכה, התמחו כחייטים, כובענים, צורפים, שענים ומוכרי צרכי בית.

בראשית המאה ה-18 הוקם בית עלמין יהודי. החל ממחצית המאה ה-18 מכהנים ברבנות הקהילה ר' נפתלי "הקדוש", ר' יעקב יהושע הכהן בעל מחבר ספר "פני יהושע", ר' צבי הירש ור' מנחם מנדל הורוביץ רובין, מייסד שושלת אדמו"רים עד ימי השואה. כמו כן נבנה בית כנסת.

עם הסיפוח לאוסטריה מקבלות 6 משפחות מכסה להתיישבות ועבודה חקלאית. העיירה מתפתחת כלכלית עם פיתוח מסחר סיטוני של היהודים בתחומי ברזל, תבואה וקמח, מזון ועצים.

הוקמו שני בתי דפוס יהודים ועד תחילת המאה ה-20 מילאו היהודים תפקידים במרבית המקצועות החופשיים בעיר (רופאים ועו"ד). היהודים מנו בשנות ה-20 של המאה ה-20 קרוב ל-50% מהאוכלוסיה, למעלה מ-4,000 נפש.

ב-1879 שופץ בית הכנסת. ב-1894 כיהן ר' נתן נטע דים כרבה של העיר (עד 1914). הוא ייסד ישיבה בסאנוק. דיינים מפורסמים ששימשו בבית הדין: ר' שמשון מיכאל פלר ור' יהודה כ"ץ. 

בסאנוק היו חצרות חסידים: קלויזים של צאנז, סאדיגורה, דינוב ועוד.

החל מ-1902 נוסדו אירגונים ציוניים ויצא לאור שבועון מקומי באידיש שמייסדו היה אברהם שיינבאך. הוקמו "תלמוד תורה" לילדי עניים ובית ספר עברי "שפה ברורה".

במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר ע"י הרוסים שהתעללו ביהודים ובזזו את רכושם. יהודים רבים נמלטו מן העיר ולא שבו אליה, והעיר התמוטטה כלכלית.

בין שתי המלחמות חיי היהודים החלו לחזור למסלולם. הוקמו מוסדות סעד ועזרה הדדית. הוקם בית יתומים והופעלו חברות:"תומכי עניים", "הכנסת אורחים" ו"ביקור חולים". בין השנים 1922 ל-1925 כיהן ר' מאיר שפירא (לימים מייסד ישיבת חכמי לובלין) כרב ואב"ד סאנוק. מחליפו, הרב האחרון בסאנוק, היה ר' טוביה הורוביץ שנספה בשואה.

כל המפלגות הציוניות פעלו בסאנוק, והגדולה בהן היתה "אגודת ישראל".

בשנות ה-30 היתה פעילות אנטישמית רבה שבישרה את פרוץ המלחמה העולמית השניה.

ב-9 בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים והחלו להתעלל ביהודים: עבודות כפיה, עוצר, איסור לקנות בשוק המקומי והשפלת יהודים ברחובות.

בליל שבת שובה ת"ש העלו הגרמנים באש בתי כנסת ובתי מדרש. יוסף רבך שניסה להציל ספר תורה מתוך הלהבות הושלך ע"י הגרמנים לתוך האש וקיפח את חייו.

ערב סוכות ת"ש הוצא צו לכל הגברים להגיע לפני בית העיריה. בו בלילה פרצו הגרמנים לבתי היהודים ושדדו אותם. למחרת לקחו את הגברים הכשירים לעבודה וכל השאר נצטוו על משפחותיהם לצאת את העיר לכיוון נהר הסאן לצד הסובייטי. רוב הקהילה הוגלתה והנותרים הוכנסו לגטו ואולצו לעבוד בעבודות כפיה.

בראש השנה תש"א נתפסו יהודים מתפללים ונשלחו לאושוויץ. הגטו קלט פליטים מכל הסביבה והגיע ל-13,000 איש. כשבוע לפני ראש השנה תש"ג גורשו למחנה זאסלאב ומשם לבלז'ץ. אלה שנותרו נתפסו והוצאו להורג בבית העלמין היהודי. בפברואר 1943 חוסלו סופית הגטו והקהילה היהודית בסאנוק.

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית העלמין של סאנוק נוסד במחצית המאה ה-19. מקיפה אותו גדר ברזל שנבנתה ע"י ניסנבאום. סמוך לגדר מצויה מצבת זיכרון לקורבנות השואה מסאנוק (1988) ובצמוד לה שורת מצבות בודדות ומצבת אובליסק.

אין שילוט הכוונה לבית העלמין ואין שלט לתיאור קורות הקהילה.