תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

היהודים התיישבו בעיירה Bircza כבר ב-1570. חמש שנים לאחר מכן מוזכרת משפחת בן יצחק, שעברה ללסקו. כמו כן מוזכרות שתי משפחות יהודיות שחיו כאן ב-1577. האוכלוסייה יהודית החלה לגדול וכבר בתחילת המאה ה-18 היתה קהילה יהודית פעילה עם בית כנסת משלה ובית קברות. 

ב-1785 היו 160 יהודים ב-Bircza, וב-1793 נוסד בית ספר יהודי במרכז בעיר. 

בשנת 1824 העיר מנתה רק 615 תושבים, מהם 144 יהודים. באמצע המאה ה-19 כיהן הרב שמואל שפירא (1893-1831), בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב. ואחריו אחיו, צבי אלימלך מבירצ'ה (1841-1831). בנו יוסף (1932) כיהן אחריו. 

בשנת 1870 מנתה הקהילה היהודית 528 אנשים. 

בשנת 1900 גדלה הקהילה היהודית והיו בה 1,050 יהודים, שהיוו 50.7 אחוזים מכלל האוכלוסייה. מספרם גדל במלחמת העולם הראשונה ל-1200. 

ב-1921 היו 1038 יהודים בעיר, שהיוו כמעט 54 אחוז מכלל האוכלוסייה. היה לרשותם בית מדרש, שנבנה כבר במאה ה-19. בתקופה שבין המלחמות הוקמו גופים יהודיים פעילים במיוחד ב-Bircza: "יד חרוצים" - איגוד בעלי המלאכה יהודית, גמילות חסדים, קרן הלוואות והתאחדות הסוחרים. 

לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה Bircza מצאה את עצמה באזור הכיבוש הסובייטי. בעיר נאספו כ-2,500 יהודים, שנמלטו מהשטחים במערב פולין שנכבשו על ידי הגרמנים. ביניהם היו גם פליטים מאוסטריה. רובם נשלחו לברית המועצות. 

לקראת סוף יוני 1941 כבשו הנאצים את העיר שוב והקימו גטו ליהודים מ-Bircza והכפרים השכנים. יהודים הוגלו לכאן מהגטו ב-Pruchnik. 

האקציה הראשונה בוצעה באפריל 1942, כאשר מחוץ לעיירה ירו הגסטפו ואנשי הס"ס ב-50 יהודים. כ-150 יהודים נרצחו בהוצאות להורג אחרות שהתרחשו בקמיינה גורה, ואילו בחודש יולי, על צלע הגבעה של הר Wierzysko, הוצאו להורג 800 תושבי גטו Bircza. 

בחודש ספטמבר באותה השנה ירו הגרמנים ב-100 יהודים ביער בקמיינה גורה. שאר האנשים הועברו לגטו פשמישל. לקראת סוף דצמבר 1943 בכפר הסמוך Łodzinka Górna רצח הגסטפו בירי שבעה יהודים שמצאו מקלט אצל משפחה פולנית. 

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית העלמין היהודי נמצא מעל בית העלמין הקתולי לצד ערוץ נחל. מעט מצבות מצויות בו, חלקן ישנות מאד. בית העלמין קרוב כ-200 מ‘ לכביש הראשי. דרך הגישה אליו על גשר החוצה את הנחל לכיוון בית העלמין הקתולי ובהמשך שביל צר מחניית בית העלמין הקתולי, פונה ימינה לאורך הגדר עד לשרידי גדר של בית העלמין היהודי. אין שלטי הכוונה לציון בית העלמין,

אין שילוט על הכביש הראשי ולא בחניית בית העלמין הקתולי. 

אין שלט לתיאור קורות הקהילה.