תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

ישוב יהודי בדוקלה קיים החל מהמאה ה-16. יהודי העיירה עסקו בעיקר ביבוא יין מהונגריה ויבוא סחורה מאיזור הקרפטים. מהמאה ה17- התקיימה קהילה מאורגנת, נוסד בית עלמין והוקם בית כנסת.

במאה ה-18 תפסה הקהילה מקום חשוב ומרכזי באזור בשל היקף הסחר, והיא מנתה 600 נפש. כמו כן קיבלה מעמד נכבד בוועד מדינת "פולין קטן" ובוועד ארבע הארצות.

ב-1797 עם הכיבוש האוסטרי קיבלו משפחות יהודיות הרשאה לעבודה בחקלאות.

במחצית הראשונה של המאה ה-19 העניק הרוזן המקומי, הבעלים של הארמון והאחוזה, יחס מועדף ליהודים על פני האוכלוסיה המקומית. הוא נטה להם חסד וסייע עבורם.

אירועי מלחמת העולם הראשונה גרמו לנטישה של יהודים רבים מהעיירה.

קהילת דוקלה היתה אחת החשובות באזור. על כס הרבנות כיהנו החל מהמאה ה-18 ר' אריה לייב ב"ר שאול, ר' יעקב יצחק ב"ר יקותיאל זלמן הלוי, ר' יהודה לייב אשכנזי, ר' אביגדור הלברשטאם, ר' מנחם מנדל הלברשטאם ור' יחזקאל שרגא הלברשטאם. אופי הקהילה היה חסידי מובהק, מרבית אנשי הקהילה היו מחוברים לחצרות של רימאנוב וצאנז.

ב-1881 הוקם סניף של "מחזיקי דת", וב-1892 הוקמה ישיבת "קובע עיתים לתורה". 

מלחמת העולם הראשונה והמשבר הכלכלי שאחריה (1931-1929) גרמו לירידה במצב הכלכלי של הקהילה היהודית ולצמצום גודלה. בשל כך הוקמו בדוקלה אירגוני סיוע וסעד.

בין שתי המלחמות גברה הפעילות הציונית והוקמו האירגונים: "הציונים הכלליים", "המזרחי", "רשימת א"י ישראל העובדת", "התחיה", "עקיבא", "השומר הצעיר" ו"ביתר". בתקופה זו החלה האוכלוסיה היהודית לגדול ומנתה 60% מאוכלוסית העיירה. במועצת העיר כיהן סגן ראש עיר יהודי, ד"ר ד‘ שמולביץ.

הכיבוש הנאצי הגיע לדוקלה ב-8 בספטמבר 1939. הגרמנים התעללו ביהודים, חטפו אותם לעבודות כפיה, היכו וגזזו את זקניהם במטרה להשפילם. ביום כיפור ת"ש פרצו הגרמנים לבתי הכנסת ולבתי המדרש ופגעו במתפללים. בסוכות ת"ש נצטוו רוב היהודים לעזוב את דוקלה מעבר לנהר הסאן לאזור הכיבוש הסובייטי.

בתחילת 1940 נותרו כמה מאות יהודים שהורשו להישאר כבעלי מלאכה חיוניים. הוקם יודנראט, והיהודים הוכנסו לגטו סגור שממנו נלקחו לעבודות כפיה. במהלך 1942 הגיעו לגטו יהודים שגורשו מישובי הסביבה.

ב-10 באוגוסט 1942 החלה האקציה לחיסול יהודי דוקלה. כל היהודים נצטוו להגיע לכיכר השוק. החולים והזקנים נלקחו ליער סמוך ונרצחו שם. הנותרים שולחו למחנה המוות בבלז'ץ. מספר הניצולים מבין יהודי דוקלה נאמד בכ-150 נפש.

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

גגו של בית הכנסת, שנבנה ב-1758, חרב. קירותיו של המבנה עומדים שלמים ברח' צ'רגובסקה 8. המבנה מגודר בגדר רשת ושער ברזל. יש השערה כי העיריה מטפלת בניקוי עשביה בשטח בית הכנסת.

שני בתי העלמין סמוכים זה לזה בצמוד לכביש הראשי לברווינק-סלובקיה.

בכניסה בצמוד לכביש הראשי מצויה מצבת זיכרון ליהודי דוקלה שנרצחו בשואה.

בבית העלמין הישן מצויות 50 מצבות.

בית העלמין החדש מטופל ע"י ארגון מקומי בדוקלה ו-Fodz. מצויות בו כ-160 מצבות.