תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

התיישבות יהודית בזוליניה החלה במחצית השניה של המאה ה-18, כפר קטן שהיהודים היו בו מעל 50% מאוכלוסייתו. בשנות ה-80 של המאה ה-19 כיהן ברבנות ר' אברהם יוסף איגרא–האדמו"ר מז'לין, חתנו של ר' מרדכי מנדבורנה. בתחילת המאה ה-20 כיהנו בה הרבנים ר' יעקב כהן ור' נפתלי חיים הורוביץ. בשנת 1905 הואשמו יהודי המקום בעלילת דם כאשר נערה נוצריה מפגרת טבעה בבאר מים. עם כניסת הגרמנים לפולין נטש רובם של 600 תושבי הכפר את המקום, בכיוון מזרח אל נהר הסאן שבשליטת בריה"מ. אלו שנותרו גורשו ע"י הגרמנים לערים הגדולות ומשם למחנות עבודה ולמחנה ההשמדה בלז'ץ.

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בקדמת הכפר מצוי בית עלמין קטן מוקף גדר שנבנתה ע"י יוסף וולדמן. בית העלמין נשמר ומטופל ע"י העיריה. נשתלו שתילי צמחי נוי ע"י תלמידי בית הספר המקורי לצורך שימור האתר. כיום ממוקמות כ–20 מצבות שנמצאו במקום.

אין שילוט הכוונה ואין שלט של סיפור הקהילה.