תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

תחילת ההתיישבות היהודית בצ'ישאנוב היתה בראשית המאה ה-17. היהודים התערו בחיי העיירה שהייתה מרכז מסחרי חשוב, עסקו במסחר ובמלאכת אריגת בדים והיו מעל 50% מאוכלוסית העיירה לאורך כל השנים עד אחרי מלחמת העולם הראשונה. היהודים כמו כלל התושבים סבלו קשות מהתקפות הקוזקים ומשרפות שכילו כמעט את כל בתי העיירה ב-1672 וב-1865, למרות כל זאת הצליחו להתאושש ולפתח את המקום מחדש.

בשנת 1690 כיהן ראשונה ברבנות העיירה ר' דב בעריש ב"ר יהושע השיל תאומים פרנקל. במחצית המאה ה-19 היה רבה של צ'ישאנוב ר' ישראל מתיתיהו ב"ר נחמן זאב אורבך, שחיבוריו הידועים הם: "נזר ישראל", "אמרי בינה" ו"שמשת הנפש". בשנת 1902 כיהן ברבנות ר' שמחה ישכר בער האלברשטם, שנודע בדעותיו האנטי ציוניות. במקומו כיהן ר' אריה לייבוש ב"ר יצחק טוביה רובין, שכיהן עד 1923.

הרב האדמו"ר האחרון שכיהן בצ'ישאנוב היה ר' יחזקאל שרגא ב"ר שמחה ישכר האלברשטם, שנרצח בלובאצ'וב ב-1943. כאן נוסדה מסורת נוספת של שושלת רבני צאנז, מסורת צ'ישאנוב-לובאצ'וב. 

במלחמת העולם הראשונה נפגעה העיירה באופן קשה והכלכלה היהודית נהרסה כמעט כליל. מצב זה הביא לדלדול האוכלוסיה היהודית בכ-50%. 

הגרמנים נכנסו לצ'ישאנוב ערב ראש השנה ת"ש, הוציאו את המתפללים מבית הכנסת, התעללו בהם וכפו עליהם עבודות משפילות. כעבור ימים נסוגו הגרמנים והסובייטים נכנסו לשבועיים ימים. הם שכנעו את היהודים להצטרף עם נסיגתם מהעיירה ואף העמידו לרשותם משאיות משלהם. רוב היהודים התפנה לפני הגעת הגרמנים. יהודים בודדים נותרו בכפר. הגרמנים הקימו מחנה עבודה בשטח בית הכנסת אליו רוכזו יהודים מערי הסביבה עד 1942. במאי 1942 שולחו כל היהודים לבלז'ץ. 

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית העלמין נמצא על הדרך הראשית (הרחוב הראשי) של העיירה צ'ישאנוב מול בית הקברות הקתולי. הגדר נבנתה ע"י ניסנבאום. אין מצבות בבית העלמין למעט אוהל קברו של הרב שמחה ישכר בער ב"ר יחקאל הלברשטאם משינאווה הממוקם בצמוד לגדר.

בית הכנסת הגדול נמצא ברחוב פנימי בסמוך לרחוב הראשי, Ks. Skarbka 7. הוא משופץ עם גג חדש מרשים בגודלו. בטיפול העיריה.

אין שילוט הכוונה לבית הכנסת ובית העלמין ואין שלט של תיאור קורות הקהילה.