תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

במאה ה-19 התיישבו יהודים במרכז הכפר סטרה דז'יקוב. בנו בית כנסת גדול והפכו אותו למרכז עירוני. עם קביעת חצרם של האדמו"רים רופשיץ-דז'יקוב בעיירה גדלה אוכלוסיית היהודים ל-500 נפש. רובם של יהודי דז'יקוב התפרנסו ממתן שירותים לחסידים שנהרו בהמוניהם לאדמו"רים. מייסד שושלת אדמו"רי דז'יקוב היה ר' אליעזר הלוי הורוביץ ב"ר נפתלי צבי מרופשיץ, אשר כיהן בין השנים1861-1848. בנו ר' מאיר בעל "אמרי נועם" המשיך אחריו עד 1877. אחד מבניו, ר' נפתלי ב"ר מאיר הורוביץ בעל "מנחה חדשה", עלה לארץ ישראל, התיישב בצפת ולאחר מכן בירושלים, שם נפטר ב-1895.

ב-16 בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים והחלו להתעלל ביהודים. חלקם נלקח לעבודות כפיה. לאחר שמונה ימים נסוגו הגרמנים והסובייטים נכנסו לעיירה. הם שהו בסך הכל שבועיים ונסוגו. עם הנסיגה הצטרפו אליהם רוב יהודי סטרה דז'יקוב. באוקטובר חזרו הגרמנים, והיהודים הנותרים נלקחו לעבודות כפיה ורכושם הוחרם. ביוני 1940 הוקם מחנה עבודה בו נכלאו גם אלפי יהודים מהסביבה. יהודי המחנה אולצו לעבוד בתנאי פרך בסלילת כבישים, כריתת עצי יער והקמת ביצורים. כמו כן נצטוו להרוס את בית העלמין עד היסוד, לעקור את המצבות ולגדוע את העצים. באוגוסט 1942 חוסל המחנה ואסיריו הועברו למחנות שבסביבה. כ- 100 יהודים שרדו את המלחמה, חלק גדול בבריחה לברית המועצות ומעטים שהסתתרו ביערות.

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית הכנסת הגדול נבנה במאה ה-91 במרכז הכפר. הוא הרוס בחלקו ללא גג. 

בית העלמין מצוי כחצי ק"מ מהבית האחרון של הכפר על הדרך לנובי דז'יקוב, מימין לכביש במקום בו מוצב איקונין של צלב גדול בצד הדרך. יש להכנס מהכביש כחצי ק"מ לאורך חלקה חקלאית עד חורשת עצים בולטת בשטח. בתוך החורשה אין מצבות אך ישנם בורות, כפי הנראה של קברי אחים. יש לציין כי מקום זה נזכר גם כמקום קבורתו של רבי פנחס מנחם זינגר, אביו של הסופר האידישאי המפורסם וחתן פרס נובל לשנת 1978, יצחק בשביס זינגר. 

אין שילוט הכוונה לבית העלמין ובית הכנסת ואין תיאור קורות הקהילה.