תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

יהודים ראשונים החלו להתיישב בנובי זמיגרוד ב-1410. לא היתה הגבלת מגורים ליהודים.

כעבור 100 שנה כבר היה ישוב יהודי מאורגן בנובי זמיגרוד. בית כנסת מפואר בן שתי קומות נבנה בשלהי המאה ה-16. על הכיור שבו היתה חרוטה השנה שס"ו 1606.

במאה ה-17 כבר היה קיים בית עלמין. היהודים עסקו בעיקר במסחר ומלאכה.

בשנים 1695-1692 ישב על כס הרבנות ובראש הישיבה במקום ר' מנחם מנדל. אחריו כיהן ר' בנימין זאב וולף רימנר. רבנים נוספים שכיהנו: ר' אברהם שור ור' יהושע השיל בלומנפלד.

במחצית המאה ה-19 היו רוב יהודי נובי זמיגרוד חסידי צאנז. הנהיג אותם ר' בנימין זאב ואחריו ר' מרדכי אונגר ור' אשר ישעיה רובין. האחרון היה ר' סיני הלברשטאם עד השואה.

בין שתי המלחמות היתה אנטישמיות רבה והאוכלוסיה היהודית התדלדלה והגיעה ל-800 נפש.

בתקופה זו נגזרה גזירת השחיטה ובשר כשר הובא מיאסלו.

הוקמו סניפים של ארגונים ציוניים: “ציונים כללים“, “מזרחי“, “נוער ציוני“ ו”עקיבא“. 

עם פרוץ מלחמת העולם השניה ברחו רוב היהודים מעבר לנהר הסאן לתחום השליטה הסובייטי. בקיץ 1940 הוגלו מרביתם לתוך ברית המועצות.

בסוף 1939 הוקם יודנראט בנובי זמיגרוד. היהודים הנותרים נלקחו לעבודות כפיה בתיקון כבישים וגשרים.

במחצית 1942 הוקם גטו אליו נוספו פליטים יהודים רבים מישובי האזור. הגיטו מנה 2000 נפש. ב-7 ביולי 1942 החלה האקציה הגדולה של חיסול הגטו. היהודים רוכזו בכיכר הכפר. 1250 הבלתי כשירים לעבודה הובלו ליער Halbow ושם הוצאו להורג בבורות. בעלי מלאכה שולחו למחנה בזאסלאב וכל השאר נשלחו למחנה המוות בלז'ץ.

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית העלמין משומר ומטופל ע"י ארגון מקומי. הוא נמצא על כביש מספר 992, קילומטר וחצי לפני מרכז העיר. בסמוך ישנה תחנת דלק, ובקצה המזרחי של בית העלמין מצוי קבר אחים.

יש שילוט הכוונה מהכביש לבית העלמין כולל סיפור הקהילה בפולנית, אך לא באנגלית ולא בעברית.

Halbow-קבר אחים שבו קבורים 1250 נרצחי נובי זמיגרוד והסביבה. מיקומו כ–12 ק"מ מדרום לנובי זמיגרוד, על הדרך העולה לרכס הגבעות על כביש 992 לכיוון הגבול הסלובקי. באחד הפיתולים בכביש ישנו שלט המורה על מיקום קבר אחים 200 מטרים ימינה מהכביש בתוך פארק לאומי (יער).

יש שילוט הכוונה ויש תיאור קורות הקהילות.