תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

היהודים בגרוז'יסקו דולנה התיישבו במקום החל מהמחצית השניה של המאה ה-18. מספרם היה קטן אך הם הקימו את התשתית המסחרית של הכפר. ר' ישראל צבי, חותנו של ר' אליעזר ב"ר אלימלך מליזנסק, כיהן כרבה של הכפר. אחריו 20 שנה כיהן ר' יהודה לייבוש דומיניץ, תלמידו של החוזה מלובלין שנפטר ב-1820 ועל קברו הוקם אוהל. רבנים רבים נוספים כיהנו ברבנות הכפר, כמו בני משפחת ליפנר וריינם. עם כניסת הגרמנים נלקחו היהודים לעבודות כפיה. ביום כיפור ת"ש נתפסו יהודים מתפללים ע"י הגרמנים ועברו התעללויות אכזריות. לאחר חג סוכות אותה שנה החל גירוש יהודי העיירה מזרחה מעבר לנהר הסאן לגליציה המזרחית. כ-40-30 משפחות שחזרו לכפר נשלחו ב-1942 להשמדה עם חיסול יהודי האזור ביולי–אוגוסט 1942.

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בפאתי הכפר מצוי בית עלמין קטן אשר מגודר בגדר חיה נמוכה ובשורת עצים. מצבות בודדות נמצאו ונאספו לכניסה הדרומית של בית העלמין. שם גם מצוי לוח זיכרון ממתכת ע"ג אבן גדולה, אשר מציין כי זו אבן זכרון ליהודי גרז'יסקו לזכר בני משפחת צוקר (יש מספר טלפון).

חסר שילוט הכוונה ברור, דרך גישה ושלט סיפור הקהילה.