תיאור כללי/ סיפור הקהילה:

ראשוני היהודים התיישבו בדומברובה בסוף המאה ה-16.

בסוף המאה ה17- היתה כבר קהילה יהודית מאורגנת היטב, מספר היהודים הלך וגדל וב-1765 מנתה הקהילה 646 נפש. רוב היהודים עסקו במלאכה ומיעוטם במסחר. נוסד בית עלמין. 

ב-1697 נחנך בית כנסת בנוי מעץ וב-1865 נחנך בית כנסת גדול חדש ומפואר מתרומתו של גביר מקומי אייזיק שטרן. בסוף המאה ה-19 הוקם גם בית חולים יהודי.

על כס הרבנות כיהנו : ר' צבי הלוי ליכטיג, ר' צבי הירש אונגר, ר' יוסף כ"ץ, ר' שבתאי כ"ץ רפפורט ונכדו הרב האחרון ר' נחום ייקל ויידנפלד שנספה בשואה.

הוקמו חצרות אדמו"רים בדומברובה: האדמו"ר האחרון שהנהיג את קהילתו היה ר' מאיר רובין שנספה בשואה.

מתחילת המאה ה20 הוקמו מוסדות חינוך מכל הזרמים, בית ספר יהודי של הברון הירש, בתי ספר עממיים לבנים ובנות וישיבה של הרב שבתאי כ"ץ.

במלחמת העולם הראשונה נפגעה הקהילה מיחס עוין של הכובשים הרוסיים ומפוגרומים של מקומיים וחיילי הגנרל האלר. 

בין המלחמות שוקמה הקהילה ומכיוון שהיו רוב מוחלט בעיירה היו במועצת העיריה 23 נציגים יהודיים מתוך 38, בתפקיד סגן ראש העיר מילאו היהודים יוסף חיל ויעקב חיל עד השואה.

הוקמו סניפים של האירגונים הציונים: "התאחדות", "המזרחי", "הציונים הכללים", “פועלי ציון", ו"רביזיוניסטים". הוקמו גימנסיה עירונית וספריה עברית.

דומברובה נכבשה ע"י הגרמנים ב-8/9/1939, ביום א' של סוכות ת"ש ובהושענא רבה נרצחו יהודים שנחטפו לעבודות כפיה. פליטים רבים הגיעו מכפרי הסביבה לדומברובה. בתחילת 1940 הוקם יודנראט שנתן סיוע רפואי, ציוד ומזון ועבודה לכל היהודים הנזקקים. 

בראשית 1942 החלו הגרמנים בפעולות רצח ברחובות ובהוצאות להורג של יהודים.בתחילת יוני שולחו כ-450 יהודים לבלז'ץ. צעירים נשלחו למחנה עבודה במיילץ. במאי 42 נמנו כ-3100 יהודים בדומברובה.  

ב-22/7/1942 הוקם גיטו בדומברובה. כעבור יומיים התקיים הגירוש הגדול, 100 יהודים נרצחו במקום, 1800 נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ, מאות בודדים שהסתתרו וחזרו לגטו, נתפסו וגורשו בתחילת אוקטובר 1942 לבלז'ץ. יתרת אנשי היודנראט והמשטרה היהודית כ-30 במספר נרצחו באפריל 1943 בבית הקברות היהודי בדומברובה. 50 מיהודי דומברובה ששרדו את המלחמה חזרו לעיירה אך לאחר תקופה קצרה היגרו מפולין. 

 

תיעוד אתרי/ שרידי הקהילה:

בית הכנסת הגדול בדומברובה שוקם ושופץ בעזרת האיחוד האירופי והעיריה, משמש מוזיאון לחיים היהודיים שהיו בדומברובה, להיסטוריה של העיר ולתרבות. בהיכל ביהכנ"ס מצוי ספר תורה שנמסר ב-1942 לכומר מקומי שישמור עליו ולפני שנתיים הוא מסר אותו למשמורת בבית הכנסת במוזיאון החדש. ביהכנ"ס מגודר ומשולט מבחוץ היטב בכל השפות.

ברח' Daszynskiego 8 נמצא השטיבל של (סמואל) שמואל רוט – היהודי האחרון שחי במקום עד לפני 9 שנים ונפטר ונקבר בבית העלמין בדומברובה. מפתח לשטיבל ניתן לקבל בבית הכנסת (המוזיאון).

בית העלמין שמור ומטופל ע"י הקהילה בקרקוב בראשות מר יעקובוביץ.

בסמוך לעיריה גרה גב' Sobkiewice בת למשפחה קתולית שהסתירו והצילו יהודים בשואה.

משפחה נוספת שהסתירה יהודים, נתפסה ע"י הגרמנים ובני המשפחה הוצאו להורג. מצבת זיכרון הוקמה לזכרם 4 ק"מ דרומה לדומברובה על כביש 984 בכניסה לכפר Szarwark.

יש שילוט לאתרים ויש שילוט עם תיאור קורות הקהילה על גדר ביהכנ"ס.